בראשי חודשים, בניגוד לחגים, אנחנו מזכירים קודם את ראש החודש ואחר כך את הבחירה. התחדשות הלבנה מביאה לנו מים טהורים ומחדשת אותנו ונותנת לנו לב חדש ורוח חדשה. כל זאת בגלל שהחגים ניתנו לנו אחרי יציאת מצרים ובגללה, לעומת זאת ראש חודש ניתן לנו קודם יציאת מצרים שבירר את בחירת עם ישראל.
יש עלייה בציון ראש חודש במהלך הדורות בתורה- מוספים, בנ"ך-סעודת מלוכה ובגמרא סעודה לכולם והלל. ר' צדוק מבאר שאירועים שקרו בעבר מאירים מחדש בזמנם וכן אירועים שיקרו בעתיד מאירים בכל שנה. עניינו של ראש חודש הוא חג של עתיד "יבוא כל בשר להשתחוות לפניי"
במזמור הראשון של ההלל אנו מוצאים שני ביטויים: הלל וברכה. הבנת ההבדל שבין שני המושגים תבהיר לנו מדוע הברכה מתוארת בלשון עתיד: "יהי שם ה' מבורך" ואלו ההלל בהווה: "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'".
6:25 בבוקר. ב"ה היום הגעתי לבית הכנסת 5 דקות לפני התפילה.
אאאה, מה זה? למה התפילה החלה?
שוב שכחתי. היום ראש חודש, ובמניין שלנו השעה הקבועה היא שעת הסיום ולא שעת ההתחלה. בראש חודש מתחילים 10 דקות מוקדם יותר, ודואגים שהחזן יהיה אחד מהמהירים בחבורה. אין ברירה, אני מצטרף למלמול המהיר, חוטף הלל זריז, בולע את מוסף, ו... רץ לעבודה.
איפה ההלל המלווה בשירה ובזמרה של החגים? כיצד נציין את ראש חודש?
המזמור הראשון שבהלל בא להצביע על הבדלי תפיסות שבין עם ישראל לבין הגוים. בעוד שגם אצל הגוים ה' מהולל - גבוה מעל גבוה.אצלנו הוא גם מבורך. דהיינו שאנו מאמינים שיש לו השפעה על העולם השפל שלנו.