פרקי המונחים א-מטx רבנים אודיוxאורך

פרקי המונחים א-מט x

רבנים

מדיה

• אודיו volume_up

אורך שיעורסינון על פי אורך שיעור

sortמיון

42 שיעורים

45 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

חלקו הראשון של מורה הנבוכים - הקריאה בשם ה' א-ל עולם

שיעור 52 - ח"א, הרחבה בין פרק מט לפרק נ

בסוף "פרקי המונחים" עצרנו להתבונן ולסכם בקצרה מה למדנו עד כה בספר המורה, ולהסביר את המהלך והמבנה של הפרקים מפרק א עד פרק מט. כמו כן הסברנו מה עומד בפנינו משם והלאה. עיון מדוקדק הביאנו למסקנה שבמקום החלוקה הרווחת של פרקי חלק א של המורה ל"פרקי מונחים(א-מט)", "פרקי תארים(נ-ע)" ו"פרקי כלאם(עא-עו)" – יש להגדיר את נושא תחילת המורה: "ביאור האמונה" (=ה"קריאה בשם ה' א-ל עולם"), ויש לחלקו לשני חלקים בלבד: "פרקי טיהור האמונה(א-סז)" ו"פרקי הוכחתה (א,סח-ב,לא)". "טיהור האמונה" - הוא בחמישה שלבים: 1. שלילת תבנית הגוף (א-ז), 2. שלילת המרחב הפיזי (ח-כח), 3. שלילת היפעלות נפשית (כט-מט), 4. שלילת תארים (נ-ס),5. וביאור שמות ה' (סא-סז), המתאים דווקא לאחר ד' שלבי השלילה הקודמים (וזוהי ה"קריאה בשם ה'"). ו"הוכחתה" כוללת אף היא כמה שלבים, שיפורטו בהמשך, שעניינם הוא הוכחת האמונה בדרך הנכונה מתוך הכרת העולם, וגם בלא תלות בטענה שהוא נברא (וזהו "ה' א-ל עולם", דהיינו שנודע כמניע, מהווה ומנהיג העולם). השיעור הוסיף הרבה הבנה ועומק במבנהו המחושב והמסודר של ספר מורה הנבוכים כולו.

הרב בן ציון אוריאל | י"ט טבת התש"פ


30 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

נבדלות המלאכים ואופני תיאורם בכתובים

שיעור 51 - ח"א, פרק מט

הרמב"ם לימד על מהותם של המלאכים – השכלים הנבדלים שכל תכונה גופנית-פיזית אינה שייכת בהם, ולימד על שיטת תיאורם במקרא במונחים גשמיים כלשונן של בני אדם שנעשה בה שימוש בכדי ללמד על מציאותם ושלימותם. כמו כן, ביאר הרמב"ם כמה הערות מהחכמה והדיוק בבחירת המשלים שבהם מתוארים המלאכים בדומה ובהבדל לתיאורים של ה' במקרא. דקדוק זה הוא הן במסר של אותם התיאורים לפי הבנת ההמון והן במסרם העמוק המוכוון ליחידי הסגולה השלמים המסוגלים להבינם לפי המשמעויות המופשטות הנוספות שיש לאותם ביטויים שבכתובים.

הרב בן ציון אוריאל | י"ח טבת התש"פ


38 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

השגת ה' העליונה שאינה על ידי חושים

שיעור 50 - ח"א, פרקים מז-מח

בפרק מז לימדנו הרמב"ם מדוע אע"פ שייחסה התורה את חושי הראיה השמיעה והריח לה' (בכדי ללמד על השגתו את מעשי בני אדם) - אין היא מייחסת לו כלל את חושי המישוש והטעם, והוא בשל חסרונם ופחיתותם של חושים אלו בעיני בני אדם, ובפרק מח למדנו על דרכו של אונקלוס בתרגומו בעניין "ראיה" ו"שמיעה" שנאמרו במקרא ביחס לה', ופרשנותו השיטתית שלא לייחסם כפשוטם לה'.

הרב בן ציון אוריאל | י"ז טבת התש"פ


34 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

גדול כוחן של נביאים שהן מדמים הצורה ליוצרה

שיעור 49 - ח"א, פרק מו[3], השלמת הפרק

המשכנו בעניין הבנת לשונות המקרא וכוונתם בכל תאורי ה' שבהם ללמד על מציאות ה' ועל שלמותו ופעולותיו בלשונם של בני אדם, והרמב"ם הוסיף ללמד שזו הייתה גם דרכם של חז"ל שהוסיפו להתבטא באותו סיגנון כשל הכתובים, והוא מוכיח מדבריהם שאף הם נקטו כן עבור לימוד הציבור כולו בהתאם ליכולותיו, ושחלילה מלהעלות על הדעת שהם התכוונו למשמעות דבריהם הפשוטה ושהם החזיקו בדעת ההגשמה.

הרב בן ציון אוריאל | ט"ז טבת התש"פ


32 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

ההכרח לדבר בלשון בני אדם

שיעור 48 - ח"א, המשך פרק מו[2]

למדנו על אפשרות ליידע על מציאות דבר בצורה עקיפה דרך פעולותיו וכדו' גם בלא לתאר נכונה את עצמותו, ועל ההכרח שישנו ללמד את מציאות ה' בדרך זו – בצורה עקיפה ובשפה מגשימה שאינה תואמת את מהותו – בשל חוסר אפשרותם של בני אדם לתפוס נכונה את מהותו, ובשל מדרגותיהם השונות ביחס לאפשרותם לתפוס מציאויות מופשטות.

הרב בן ציון אוריאל | ט"ו טבת התש"פ


34 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

משלי הכוזרי והרמב"ם

שיעור 47 - ח"א, פרקים מה-תחילת מו, המונח שמע

תחילה למדנו בפרק מה על המונח "שמיעה" ומשמעויותיו במקרא בכלל (במשמעות שמיעת קול, קבלת דבר או ידיעה) וביחס לה' בפרט (במשמעות של השגה ובמשמעות של תגובה), ואחר החלנו בפרק מו ושם פגשנו במשלים שהרמב"ם מביא שמקורם הוא מהכוזרי וניצלנו את ההזדמנות להרחיב על היחס בין שני הגדולים הללו.

הרב בן ציון אוריאל | י"ב טבת התש"פ


30 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

לחסות תחת כנפי השכינה

שיעור 46 - ח"א, פרקים מג-מד, המונחים כנף ועין

למדנו על משמעויות "כנף" ו"עין" שנאמרו ביחס לה' ולמלאכים, המורים על השגחת ה' ועל מציאות המלאכים ופעולותיהם הנסתרות. בכלל הדברים יישבנו סתירה במורה בעניין אפשרות ייחוס כנפיים לה'.

הרב בן ציון אוריאל | י"א טבת התש"פ


36 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

קיום הנפש בצרור החיים

שיעור 45 - ח"א, פרקים מא-מב, נפש ומוות וחיים

הרמב"ם לימדנו בפרק מא את משמעויותיו של המונח "נפש" (ככח החיוני המפעיל את הגוף, כחלק השכלי הנשאר לאדם לאחר המוות, או במשמעות רצון), ועל הצורך להרחיקו במה' מלבד במשמעות הרצון, ובפרק מב לימדנו הרמב"ם על משמעויות המונחים "חיים" ו"מוות" (כחיים בגוף והפסקתם, כחולי והבראתו וכקיום נפשי נצחי והפסדו). בשולי הדברים הראינו את דרכו של הרמב"ם לשלב וללמד תכנים חשובים שונים בענייני מעשה בראשית ומעשה מרכבה בתוך הרצאת הדיון בהרחקת ההגשמה, שהוא המסר והמסגרת הכללית.

הרב בן ציון אוריאל | י טבת התש"פ


33 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

רוח החיים והרוח השבה אל ה' אשר נתנה

שיעור 44 - ח"א, פרק מ, המונח רוח

למדנו שש משמעויות של המונח רוח (יסוד האוויר, משב רוח, כח החיים שבגוף, החלק הנשאר לאחר המוות, שפע הנבואה, רצון) והרחבנו בהקשר זה על היחס לפרשנויות המקרא בהתאם למדע בזמן הרמב"ם ובזמנינו, למדנו על מבנה הנפש האנושית ועל החלק הזמני והחלק הנצחי שבה (והרחבנו בעניין מדברי הרמב"ם שבמשנה תורה, יסודיה"ת ד,ח-ט), וכן על שפע הנבואה ועל הרצון האלוקי בבריאת העולם ובהנהגתו שתכלית האדם היא לחקותו.

הרב בן ציון אוריאל | ט טבת התש"פ


36 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

הלב והאהבה לאורו של רבינו הרמב"ם

שיעור 43 - ח"א, השלמה לפרק לט

הוספנו שלושה עיונים להבין היטב את עניין הלב והאהבה שנתפרשו ע"י הרמב"ם בפרק לט. א) הערנו על מיעוט ייחוס הלב בתנ"ך לה', ודנו בדברי הרמב"ם בזה. ב) עניינו בגדר אהבת ה' במשנת הרמב"ם שאינה ההשגה בלבד וגם אינה רגש הלב בלבד אלא ההכוונה המודעת של כל כוחות האדם כולם – הגוף והנפש – להגשת ה', והיא ה"עבודה מאהבה" שהיא תכלית האדם. ג) עניינו במשמעות ייחוס המחשבות בתנ"ך ללב בלבד והעדר ייחוסן למח, והצענו בזה שתי אפשרויות.

הרב בן ציון אוריאל | ח טבת התש"פ


33 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

"וְאָהַבְתָּ... בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ"

שיעור 42 - ח"א, פרק לט, המונח לב

למדנו על משמעויותיו של המונח "לב", על השאלותיו כלפי ה' במשמעות "שכל" או "רצון", למדנו על הדרך אל ה' שהיא לפי הרמב"ם דרך התבונה בדווקא, והשלמנו בלימוד הפסוק המצווה באהבת ה' בכל לב, נפש ומאוד, ומהו אופן יישומו לפי הרמב"ם (ע"פ דבריו הן בפרקנו והן ב'שמונה פרקים' וב'משנה תורה').

הרב בן ציון אוריאל | ה טבת התש"פ


33 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

"וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי, וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ"

שיעור 41 - ח"א, פרקים לז-לח, המונחים פנים ואחור

הרמב"ם מבאר את המשמעויות השונות של המונח "פנים" ואת אלו שלפיהן יוחס מונח זה לה', כגון: במשמעות של כעס (שעניינו ענישה או סילוק השגחה), במשמעות של ישירות הנבואה "פנים בפנים" בלא תווך, במשמעות עצמות הדבר, או במשמעות של השגחה מיוחדת. [בשולי הדברים הרחבנו מעט בעניין הנבואה "פנים בפנים" זו של משה וזו של שאר ישראל במעמד הר סיני, לפי שיטת הרמב"ם שתתבאר בפרק לג מחלק שני]. אחר, ביאר לנו הרמב"ם את המונח "אחור" ומהי משמעות ההליכה אחרי ה', שכלול בה המאמץ לדעתו ולחקותו וללכת בדרכיו, שהם מאושיותיה של התורה ועיקר תכליתו של האדם בעולמו.

הרב בן ציון אוריאל | ג טבת התש"פ


40 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

אמונת גשמיות הבורא – חמורה מעבודה זרה!

שיעור 40 - ח"א, פרק לו, חומרת ההגשמה

בפרק לו מבאר הרמב"ם את עוצם חומרתה של תפיסת ההגשמה של הבורא. הרמב"ם מראה כיצד התייחסה התורה לעבודה זרה ותיארה כל לשון של "כעס", "קנאה" ו"חרון אף" כלפי עובדיה וכיצד היא כנתה אותם בלשונות "אויבים" ו"שנואים" ו"מתועבים" וכדו' לפני ה', והוא מבאר את הסיבה לזה בשל חומרתה של הטעות בהפניית היחס של העבודה והערצה לזולת ה', (אף בלא כפירה בה' עצמו כלל, שהרי אפילו עובדי הע"ז היו מכירים ומאמינים גם בו). מזה מסיק הרמב"ם ק"ו לטעויות באופן תפיסת ה' עצמו וייחוס הגשמה אליו, שמכיון שמדובר בטעות בעצמותו ממש – מבחינה זו המורה היא ההגשמה יותר מן הע"ז! ומכאן חומרתה העצומה והעדר הסובלנות כלפיה, כפי שלא נותנים אפשרות הצטדקות לעובדי הע"ז עצמם. בסיום הדברים הוספנו כמה מילים על כי מטרת הפרק בתיאור ה"כעס" על ההגשמה הוא לבטא חומרת אמונת הגשמות ב"לשון בני אדם", וכן דנו בהבדל בין סגנונו החד והדרישה להפשטה מוחלטת של הרמב"ם להרחקת הגשמות ובין סגנון התורה והמתרגמים העדין ופחות חד להפשטה, ניסינו למזער את ההבדל מצד אחד, ולהציע מצד שני גם רעיון שנותן לגיטימיות לתוספת דרישה מחודש בימי הרמב"ם (אף אם לא נתבאר קודם לכן) – רעיון שהוא כעין רעיון שהרמב"ם עצמו ביאר בעניין העדר אזכור אמונת תחיית המתים בתורה עד שנתפרשה בדניאל.

הרב בן ציון אוריאל | כ"ח כסלו התש"פ


32 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

הכרח החינוך להרחקת הגשמות

שיעור 39 - ח"א, פרק לה

אחר שלמדנו בפרקים לא-לב על גבולות יכולת ההשגה של השכל האנושי, ועל מוגבלות התפיסה של ההמון שמונעת מהם להשיג את הסודות בפרקים לג-לד – מלמדנו הרמב"ם בפרקנו (לה) כי את הרחקת ההגשמה של הבורא חייבים ללמד לכל, ואפילו לכאלה שאינם יורדים להבנת סוף משמעות המושגים, מפני שחומרת טעות ההגשמה היא כעין טעות העבודה זרה ושאר הכפירות והטעויות החמורות בענייני האמונה, ולכן בלתי אפשרי להניח שום אדם בלא להצילו מן הטעויות הללו.

הרב בן ציון אוריאל | כ"ז כסלו התש"פ


33 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

מקומם של לימודי המדעים בימינו ע"פ משנת הרמב"ם

שיעור 38 - ח"א, סיום פרק לד, פסקאות 14-17 וסיכומו

תחילה השלמנו וסיכמנו את לימוד חמש הסיבות המסבירות מדוע ההמון אינו שייך ואינו יכול להשיג בסודות מעשה מרכבה, ואחר, עיינו והרחבנו בעניין שיטת הרמב"ם בעניין לימוד החכמות הכלליות וכיצד נראה נכון ליישמה בימינו, לאור מצב החכמות השונה מאוד. לבסוף, עם השלמת פרק לד סיכמנו וביארנו את תוכן ומבנה הפרקים לא-לו (ובכלליות, לא-לב: גבול ההשגה האנושית ואפילו היחידים, לג-לד: גבול ההשגה של ההמון שלא מאפשר להם להשיג את הסוד, לה-לו: מהם היסודות שעכ"פ הכרחי ללמד אף את ההמון).

הרב בן ציון אוריאל | כ"ו כסלו התש"פ


31 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

שלימות המידות הדרושות להבנת הסוד

שיעור 37 - ח"א, פרק לד, פסקאות 8-13

הרמב"ם הוסיף לבאר ולהסתייע מדברי שלמה המלך על אודות הצורך בלימודים של חכמות כלליות מקדימות לשם השגת עומק סודות החכמה והזהיר מההתעצלות וההתרשלות מכך, ואחר, לימד הרמב"ם על שלימות ההכנה הטבעית ושלימות המידות הנדרשות אף הן כתנאי הכרחי להשגת עומק סודות החכמה. בשולי דבריו הוספנו על הפן הנוסף שרואה הרמב"ם במקומן של המידות כעניין אידיאלי ולא רק כהכנה להשגת החכמה.

הרב בן ציון אוריאל | כ"ה כסלו התש"פ


33 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

ההכנות והכלים הנדרשים בכדי לשחות בים החכמה

שיעור 36 – ח"א, פרק לד, פסקאות 1-7

בפרק לד בא הרמב"ם לפרט את חמש הסיבות המחייבות את הסתרת הסוד מבני האדם שאינם מוכנים לו, לפחות בראשית דרכם. בפסקאות 1-7 שלמדנו הספקנו ללמוד על שלושת הסיבות הראשונות, שהן: א) עומקה המופלג של החכמה, שבשל כח ממשלה הרמב"ם בים המכריח אימון ויכולת שחייה בכדי להפיק ממנו "מרגליות", ב) המצב החסר בו כל בני אדם נולדים בטבעם הרחוק מהמצב השלם בו הם יכולים להשיג בתחילה את החכמה כפי שהיא, ג) רוב הלימודים המקדימים הנדרשים כהכנה להשגת חכמות האלוקות, וטבע האדם להתעצל ולמאוס בדרך הארוכה של ההקדמות ולוותר בשלן אפילו על תכליות נכספות.

הרב בן ציון אוריאל | כ"ד כסלו התש"פ


33 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

ההכרח להסתיר את הסוד ממי שאינו ראוי לו

שיעור 35 – ח"א, פרק לג

בהמשך לפרקים הקודמים בהם לימד הרמב"ם על הסכנה שבעיסוק בתחומים שמעבר ליכולת השגת האדם – הוא מסביר בפרקנו את ההכרח שלא ללמד להמון עניינים עמוקים שאינם ביכולתם להבין, ובהמשך לכך מבאר הרמב"ם שזהו הטעם לסגנונה של התורה המדברת בלשון בני האדם בשפה ובמושגים השווים לכל נפש וזה לפי יכולת ההמון להשיג, ואת הענייני הסודות העמוקים – התורה מעלימה מההמון ורומזת להם ברמזים נעלמים בלבד בכדי שרק הראויים להם יבינו. בכלל דברינו הרחבנו על אחדות משנתו של הרמב"ם בכלל כתביו – פה"מ, משנה תורה והמורה. בהקשר זה ביאר הרמב"ם אמירות שונות של חכמינו על הזהירות מהעיסוק בנסתרות הנפלאות מהאדם, וביאר את ההבדל בין ר"ע לבין "אחר" שנכנסו לפרדס – זה "הציץ" ו"קיצץ בנטיעות" לעומת זה ש"נכנס בשלום ויצא בשלום".

הרב בן ציון אוריאל | כ"א כסלו התש"פ


30 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

"דְּבַשׁ מָצָאתָ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ"

שיעור 34 – ח"א, פרק לב

הרמב"ם ביאר ש"אכילת הדבש" שעליה דיבר שלמה בפסוק זה היא השגת עומק סודות החכמה שהם השגת הדבר השלם והמענג ביותר ולפיכך נמשלו ב"אכילת דבש". בהמשך לזה התרכז הרמב"ם במסר המשל איך שניסיון השגת מה שאינו ביכולת השכל האנושי הינו גורם לשיבוש השכל כולו ומביא לקלקול כל דרכו של האדם, וזוהי ה"הקאה" המתארת את הקלקול, הכולל אף את האכילות הקודמות, שבא בעקבות האכילה מעבר לגבול. בהקשר זה ביאר הרמב"ם אמירות שונות של חכמינו על הזהירות מהעיסוק בנסתרות הנפלאות מהאדם, וביאר את ההבדל בין ר"ע לבין "אחר" שנכנסו לפרדס – זה "הציץ" ו"קיצץ בנטיעות" לעומת זה ש"נכנס בשלום ויצא בשלום".

הרב בן ציון אוריאל | כ' כסלו התש"פ


30 דק'volume_up
פרקי המונחים א-מט

הרמב"ם מלמד על גבולותיו של השכל האנושי

שיעור 33 – ח"א, פרק לא ותחילת פרק לב

בפרק לא מלמדנו הרמב"ם על תחומים ומציאויות שהינם מחוץ לתחום השגתו של השכל האנושי ועל סיבות המחלוקות העיוניות בין בני האדם, ובפרק לב החלנו ללמוד על הנזק העלול להיגרם מניסיון השגת השכל למה שמעבר לגבולותיו וליכולותיו. עוד דיברנו על נושא חטיבת הפרקים לא-לו העוסקים בסודות החכמה ובדרך אליהם, וביארנו את הקשרם למונח "אכילה" עליו למדנו בפרק ל.

הרב בן ציון אוריאל | י"ט כסלו התש"פ