הציווי "ואהבת את ה' א-לוקיך" נדמה כצו בין האדם לבין קונו.
חז"ל נתנו לו משמעות אחרת, והיא יצירת נורמות התנהגותיות הגורמות לקידוש השם. בזה נבין גם שלא מדובר רק ברגשות, אלא בעשיית מעשים.
שני פירושים לפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך": על ידי מסירת הנפש, ועל ידי הפניית כל כוחות החיים לעבודת ה'. על כך מוסיף ר' עקיבא: אהבת ה' היא עבודתו בכל מצב, גם בשעה שנוטלים את הנשמה יש לקיים מצוות בהידור ובאהבה.