בני ישראל היו יכולים להתרעם ולומר שהם לא רוצים בנים רשעים. אבל בני ישראל באותה שעה מבינים שזו הדרך ומודים ומשתחווים, כי הם יודעים שהרשעות הזו היא זמנית ואחר כך יחזרו הבנים בתשובה שלמה ויביאו אור לעולם.
א - חג המצות וחג הפסח. ב - חג החירות - גילוי המוסר. ג - יציאת מצרים - שחרור הרוח משעבוד החומר. ד - ביציאת מצרים נעשה החומר מרכבה לשכינה. ה - משמעות איסור חמץ - גאווה כלפי שמים. ו - משמעות המצה. ז - המבזה את המועדות. ח - שואלים בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום.
"חוק החמץ" בא להבטיח שאירוע שכזה לא ישנה. אכן, אנו צריכים לשאול את עצמנו, כיצד נבטיח את "יהדותה" של החברה בישראל ואיך נשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל? האם נשיג את מטרתנו על ידי משלוח פקחים שיבדקו את התפריט במסעדות? האם גם מי שחושב שחוק המבטיח את אי הצגתו של החמץ בפרהסיא (באזורים בהם חיים יהודים), הינו חוק הכרחי בספר החוקים של מדינת ישראל כמדינה יהודית, האם ברור לו שיש לכפות זאת גם שלא ברשות הרבים? האם אכן כדאי להרחיב את החוק עוד יותר ולהכריח כל מסעדה להכשיר את המטבח לכבוד חג הפסח?
'פסח מצה ומרור' הם שלשה דברים שחייבים לומר בפסח. ה'פסח' מבטא את הצורה שבה מתרחשים הדברים, וצורה זו היא מהותית בבניין הרוחני, היא מלמדת שיש דברים שהקב"ה פועל רק לאחר שהאדם פעל. גם בצמיחה הרוחנית של כל אדם, שאלת ה'איך' היא שאלת מפתח - שימוש תלמידי חכמים הוא המחבר את האדם למקור מצד אחד, ומאפשר לו לצמוח ולגלות את האות המיוחדת שלו בתורה מאידך.
החמץ מבטא את יכולת השכלול ופיתוח העולם ע"י האדם * יסודות האמונה המתגלים בחג הפסח הם מעשה שמיים ללא התערבות אנושית, וזהו טעם איסור חמץ בפסח * מצוות אכילת מצה בשאר ימי הפסח * אילו תרופות זקוקות להכשר לפסח