מודה בשטר שכתבו

כתובות דף יט ע"א; בבא מציעא דף ז ע"א

הטעם שלרשב"ג אינו נאמן במיגו; האם יש ערך לשטר שאינו מקויים? חידוש הגרי"ז שכוחו של שטר חוב אינו נובע מחזקת "שטרך בידי מאי בעי?" אלא מהסכם של שני הצדדים.

"לא שילם שילם ממש"

דף לד

דף לד

"חוץ מגיזותיה וולדותיה"

דף לד

דף לד

אין שליח לדבר עבירה

קידושין דף מב ע"ב; בבא מציעא דף י ע"ב

האם דין זה תלוי בסברא או שזוהי גזירת כתוב שאינה תלויה בסברא? עיון בסברות הראשונים אם הפגם בשליחות נובע מצד המינוי של השולח או שמא מצד השליח שלא היה לו לבצע. האם יש נפקא מינה מחקירה זו? האם הדין מלמדנו רק שהשליח הוא הנושא באחריות העונשין ולא השולח או שמלמדנו שכלל אין תוקף וחלות לשליחות.

סימנים דאורייתא או דרבנן

בבא מציעא דף כז

בבא מציעא דף כז

מצוות בהשבת אבידה

בבא מציעא דף כו ע"ב

בבא מציעא דף כו ע"ב

מצא בגל ובכותל

בבא מציעא דף כה ע"ב

בבא מציעא דף כה ע"ב

ספק הינוח

בבא מציעא דף כה ע"ב

בבא מציעא דף כה ע"ב

אבידה מדעת

בבא מציעא דף כה ע"ב

בבא מציעא דף כה ע"ב

שימוש בחפץ חבר ללא ידיעתו

בבא מציעא דף כב ע"א

בבא מציעא דף כב ע"א

המגביה מציאה לחברו ורוכב ומנהיג

מחלוקת רש"י ותוספות (שיטמ"ק) בעניין ההוכחה מרוכב ומנהיג. דיון בגד הקניין עצמו מכח ההוכחה (ח:) מכלאיים האם יש דווקא דין של רוכב המנהיג ברגליו או שמא יש חיוב בעצם ההכבדה.

שניים אדוקים בשטר

שיעור כללי

מחלוקת רש"י ותוספות בהבנת הגמרא אחד אחוז בתורף ואחד אחוז בתופס. העמדת מחלוקת רש"י ותוספות כמחלוקת תוספות ורמב"ם בסוגיה בתחילת המסכת.

קניין חצר

בבא מציעא דפים י ע"ב – יב ע"ב

אימתי חצר קונה משום יש ואימתי משום שליחות – מה מוסכם ובמה נחלקו האמוראים, הראשונים והאחרונים? הטעם שעמידה בצד חצר שאינה משתמרת מועילה – לרש"י כי נעשית משתמרת ולרא"ש מטעם יד; האם העומד שותף במעשה הקניין או שהחצר קונה לבדה – נפקא מינה לגוי שאינו בר שליחות וכן למקום שחב לאחריני. נימוקי הראשונים כיצד דעת אחרת מסייעת לקנות בחצר שאינה משתמרת; יישוב דעת הרמב"ם אימתי דעת אחרת מועילה ואימתי לא.

כוונה בקניין

בבא מציעא דף י ע"א

במה נחלקו ה'סתמא דגמרא' ורב פפא? נחלקו הפרשנים בדעת ה'סתמא דגמרא' עד כמה להרחיב את היסוד שכוונה שלילית לקניין המסויים מעכבת – האם אפילו בקניינים מהתורה; רק בדרבנן; רק בחצר וד' אמות; או רק בד' אמות. האם רב פפא חולק על היסוד הנזכר או רק באומדנת הנופל על המציאה? הדין בהעדר כוונה לקנות או כשמתכנן לקנות מאוחר יותר; דיון החתם סופר לגבי מכירת חמץ שמא הגוי סבור שאין כאן מכירה אמיתית אלא 'טקס דתי'.

קניין ד' אמות

בבא מציעא דף י

מקור קניין ד' אמות – האם תמיד הוא רק מדרבנן או שלפעמים מהתורה?; מחלוקת הראשונים אם תיקנו גם במקח וממכר. הסבר הבית אהרון ברש"י שהתקנה הייתה רק שאחרים לא יוכלו לזכות. מחלוקת הרמב"ן והר"ן אם נתינת גט בד' אמות מבוססת על 'אפקעינהו'; הסבר האבני מילואים ברמב"ן שלדעתו תיקנו שקונה רק החפץ ולא הקרקע של ד' האמות; הסבר האמרי בינה ברמב"ן שקניין דרבנן אינו מועיל לדאורייתא במקום שיש מהתורה בעיה מהותית בקניין.

התופס לבעל חוב

בבא מציעא דף ט ע"ב

הטעם שלא ניתן לתפוס כשחב לאחרים – לשיטת רש"י משום ש"לאו כל כמיניה" להתערב על ריב לא לו, ולביאור הפני יהושע בדעת החולקים משום שהוא מפסיד את חברו ונחשב כעבירה. יישוב שיטת רש"י שמינוי שליחות מועיל מהסוגיות מהן משמע שלא; ביאור סברת החולקים – מדוע כאן שלוחו אינו כמותו. שני אופנים בביאור הטעם ש'מיגו דאי בעי זכי' מועיל, וביאור הסברו המחודש של ר"ת שיש ללכת בעירובי תחומין לפי רגלי הממלא משום שזכאי להקנות לחברו רק מכח מיגו דזכי.

רכוב ומנהיג – האם קניינים מבטלים זה את זה?

בבא מציעא דף ח

מחלוקת הראשונים מהו החיסרון בשניים המגביהים זה את זה שבגללו זקוקים למיגו דזכי; האם החיסרון קיים רק בהגבהה או בכל הקניינים? מדוע ברכוב ומנהיג רק אחד זוכה, וקושיית הקצות מדוע אי זכיית האחד לא גורמת לשני לא לזכות שהרי אין מיגו דזכי? לאורך כל הסוגיות בית המדרש הספרדי הולך לשיטתו ששאין זיבה שקניינים הנעשים יחד יפגעו זה בזה, ואילו בית המדרש הצרפתי לשיטתו שכן פוגעים; מהו שורש מחלוקתם?

המגביה מציאה לחברו

בבא מציעא דף ח ע"א

מהו החיסרון בשניים המגביהים יחד שבגללו קונים רק משום החידוש שהמגביה לחברו קנה או משום מיגו דזכי? לראב"ד החיסרון במעשה ההגבהה; לרשב"א נחשב כמונח עדיין בקרקע; ולרא"ש קניינים הנעשים יחד מעכבים זה את זה. מחלוקת רש"י ותוס', הקצות והנתיבות בביאור המקרה 'שותפים שגנבו'. מחלוקת הפוסקים לגבי זכייה לחברו מעבר למה שיכול לזכות לעצמו.

תקפו כהן – תפיסה בספיקות ממוניים

בבא מציעא דפים ו ע"א – ז ע"א

הסבר הספיקות השונים בגמרא והקשר ביניהם לפי השיטות השונות; האם דין יחלוקו שבשניים אוחזין הינו מחמת "אנן סהדי" או בתורת ספק מדין המע"ה?; הטעם שתפיסת ממון מסופק אינה מועילה לביאור קונטרס הספיקות משום "קם דינא" ולביאור הפני יהושע משום שתפיסה הנאית כגזלנות אינה הופכתו למוחזק כלשהו. יישוב פסק הרמב"ם שתקפו כהן אין מוציאין מידו; ביאור ההיגיון בחילוקים שאמרו הסוברים שמוציאין מידו כדי ליישב את הסוגיות מהן משמע שאין מוציאין.

מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא

בבא מציעא דף ה ע"ב

עיון בהסברי הראשונים מדוע אינו חשוד על השבועה ואילו גזלן נפסל לעדות ולשבועה; וכן בשיטת אביי מדוע תולים בספק מלווה ישנה ואילו בגזלן לא תולים אלא נפסל.