מהי מצוות 'תשביתו' על פי רש"י ותוספות: צריך לבער את החמץ או שמספיק לבטלו בלב? | מתי חלה המצווה: לפני זמן האיסור או לאחריו? | יש צד חומרא בשיטת רש"י שאומר שהמצווה היא ביטול בלב, שאדם צריך לבער את החמץ - היצר הרע - גם מליבו ולשנוא אותו, ולא רק לא להיפגש איתו.
הבנת גדר זמן מצוות קידוש במשך היום. האם זו השלמה או שזמן המצווה הוא גם סיום, ובהבנת הגדר של מהות הקידוש. האם הקידוש זה כדי שבטא את המציאות של קדושת השבת או שזה גם אחריות של בני ישראל בזה שהם יוצרים כך קדושה חדשה.
תירוץ ר' חיים לקושיא על הרמב"ם לגבי מלקות על "בל יראה", ע"פ חקירה בגדר השבתת חמץ.
יישוב קושיות נוספות ע"פ יסוד זה.
דיוק בדברי רש"י בעניין ביעור חמץ בשבת.
הלל וחכמים נחלקו האם מותר לאכול פסח מצה ומרור ביחד. להלל מצוות לא מבטלות זו את זו, ולחכמים כן. לפי הר"ן בנדרים שאומר שביטול שייך רק בדברים מנוגדים, הם נחלקו איזו רמת ניגוד צריך בשביל שיהיה ביטול. שיטת רש"י בביטול של מין במינו. הסבר הר"ן באיסור לחם שנאפה עם בשר כשר.
ביאור שיטת רש"י לגבי ביטול חמץ על פי היסוד שברוב האיסורים מעשה האיסור תלוי בכוונת האדם, ומתעסק פטור. אבל במאכלות אסורות מעשה האיסור תלוי בעשיה ולא בכוונה משום שנהנה (מתעסק בחלבים ועריות - חייב).
אמנם באיסור בל יראה האיסור הוא בכוונת האדם ולכן כאשר האדם לא מחשיב את החמץ, אין כאן איסור.
ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו - אם יכול לחזור, לבער, ולחזור למצווה - יחזור.
מדוע אין פה דין של עוסק במצוה פטור מן המצוה?
דיון בגדר העוסק במצווה פטור מן המצווה
חלק ראשון: חקירה ב"הבערה לחלק יצאת" (פסחים ו.) - האם על כל מלאכה ומלאכה בשבת יש לאו, או שמא באיסור מלאכה בשבת יש לאו אחד ושלושים ותשע דרכים לעבור עליו.
חלק שני:על מה חלה תוספת שבת ויו"ט, האם רק לאיסורים או גם לכל הדינים.
יש לחקור מיהו העובר על האיסור של "לא תשחט על חמץ וכו", השוחט או מי שיש לו או כל החבורה. מח' רש"י תוס' ורמב"ם.
האם האיסור תלוי בשחיטה או בהמצאות החמץ בעת השחיטה
שני דינים בהקדמת תמיד בפסח ראשון והקדמת תמיד בפסח שני מדין תדירות.
הסבר שאר האחרונים בעניין הגמ' בזבחים וההבנה על פי החילוק בנסיבות ההקדמה של התמיד בפסח ראשון.