אחד הדברים שקרו בי"ז בתמוז שנשברו הלוחות, זה נובע מחטא העגל, עבודת ה' בצורה שהקב"ה לא ציווה, ללא חטא העגל היינו מגיעים למדרגה שלעתיד לבוא, מאז כל דור עם ישראל מתקן את חטא העגל, כל אחד צריך להצטער על הגלות ולעשות את תפקידו וכך הוא מקרב את הגאולה
מהם ימי בין המצרים, ומהו תפקידנו בימי בין המצרים? ואיך זה קשור לאיילה הבורחת מהאויבים.
הרב ינון גרוסברג, ר"מ בישיבת בית אל, בסרטון מיוחד לימי בין המצרים, מבית אתר ישיבה, על המשמעות של הימים הללו, ואיך נוכל לגדול מהם לעבר התיקון השלם.
תורה שבעל פה לא נכתבה בי היא מאפיינת את עם ישראל באופן פנימי ולא חיצוני, חרותה בנשמה שלנו, ודרך הקניין שלה רק ע"י עמל. ודווקא עם קשיים ונפילות אחרת זה חיצוני.
לכן התורה מסיימת בשבירת הלוחות, מעבר לתורה שבעל פה.
צום הרביעי צום החמישי וצום העשירי יהיו לששון ושמחה,
וכעת- בית שני- הם צומות רשות ע"פ המצב חוץ מתשעה באב מדוע? והאם ימי צום שלא צמים בהם נחשבים ימי צום?
פספוס הפוטנציאל לגאולה בשבירת הלוחות * כל אסון - תחילתו באסון רוחני * הצורך בהרגשת החסרון * * שאיפת האדם צריכה להיות לתיקון השלם * מתוך שאיפה זו כל מעשה קטן משפיע בגדלות * ככל שמוסיפים אור ה"סיטרא אחרא" מתגבר כנגד.
צום י"ז בתמוז- חטא העגל ותיקונו, חשיבות קרבן התמיד, צפיה לבניין בית המקדש.
מתוך ישיבת בין הזמנים בישיבת בני צבי, בית אל
חמישה דברים קרו בי"ז בתמוז.
א- נשתברו הלוחות- חטא העגל,אמונה לא מזוככת והצורך בזיכוך האמונה.
ב- בטל התמיד- חשיבות הקביעות, קרבן התמיד הוא קרבנו של כל ישראל ומבטא גם את אחדות ה', התיקון התחזקות בעבודת ה' שע"י כל התקדמות מתקדמים לבניין המקדש, התכוננות לבניין הבית.
כוח הטומאה יונק מהקדושה. ימים אלו של בין המצרים הם ימים שעתידים להיות גדולים, אבל נפלנו בהם. החטאים הללו שכנגדם יש את שלושת השבועות הינם שורשיים ודורשים תיקון לדורות. ולעתיד נזכה שכוח הקדושה יתגבר