על פי ספרי הקבלה, האות סמ"ך יצרה בכל מרחבי הבריאה שמירה וגבול. חודש כסלו נוצר בתבנית האות סמ"ך, היכן שנצרכת הצבת גבול ברור בין ישראל לעמים. בהתאם לכך חנוכה הוא חג שבו החושך מתגבר, אך יש בו גם נקודת אור שמאירה את החושך ויוצרת גבול בין ישראל לעמים
בניגוד לקושיה המפורסמת שמביא רש"י על כך שהיה צריך להתחיל את התורה ממצוות מעשיות, הבחירה לפתוח את ספר הספרים דווקא בסיפור הבריאה והאמונה בבורא נועדה להבהיר כי הם השורש והיסוד לקיום התורה והמצוות לדורי דורות
ראש השנה נראה כיום שהלכותיו מלאות הכרעות דיעבדיות בין ספקות, אך בעומקו הוא יום של אחדות כוללת, המופיעה בעולם הזה דרך גוונים נפרדים. במיוחד השנה, חשוב להתחבר לאחדות זו
נטייתו הטבעית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל לפנימיות התורה והנסתר, היא שהפכה אותו להיות דורש בחוזקה וללא הרף לשיבת ציון. דווקא מתוך הטלטלה של מלחמת חרבות ברזל, צומחת ועולה דרישה חדשה בבתי המדרש של דור הגאולה: לחבר את דבריו הנגלים אל פנימיותה של תורה
הריחוק ההיסטורי של חודש אלול שנוצר כבר בבריאת העולם נועד ליצור בקרבנו תנועת התקרבות הולכת וגדלה לשוב אל התשוקה, אל הצימאון לא־ל חי, ולשבור את חיי השגרה המשמימים, דווקא בחודש זה
ההודאה של שלמה בחוסר הבנת מצוות פרה אדומה אינה כניעה של רוח האדם, אלא הפתח לחוכמה. המרחב של הסכלות, של ההכרה באי הידיעה, מפנה מקום להתגלות האלוקית ולקבלת החוכמה מפיה.
דווקא בימינו, כאשר הוויכוח על זכויות הפרט מתרומם לטונים גבוהים, אנחנו יכולים להבין טוב יותר את דברי רבי חיים ויטאל שהגאולה תלויה בלימוד החוכמה הפנימית.
המהפכה המשפטית אינה אלא השתקפות של תהליך החלפת האליטות שהובילו את תקומת ישראל מאז העלייה השנייה. אז המוני שלומי ישראל לא שמעו לקריאת הרב קוק ונשארו לצפות מהצד. הפעם חובתנו לצאת למבצע הסברה ענקי על הערכים שמקיימים אותנו כאן.
אל לנו להתבונן בבעיית הסוכות במגדלי מגורים במשקפיים של פרקטיקה הלכתית בלבד, אלא לעיין בהדרכה התורנית שיוצאת ממנה – המגורים במגדלים מנוגדים לטבעיות החיים.
מעל שורת המשימות הרוחניות והלאומיות מציב הרב קוק את השאיפה המעשית להחזרת רוח הקודש אל היחידים בעלי הכישרון באומה. זו המשימה של דורנו, על אף הניסיון להתחמק ממנה , לרגל יום פטירתו בג' באלול.
בחג מתן תורה עם ישראל נידון על לימוד התורה שלו. כך היה מדורי דורות. אך בדורנו המיוחד אנחנו נידונים לא רק על הלימוד המסורתי, אלא גם ובעיקר על יכולתנו לחדש תחומים שנזנחו ולהחיותם.
המנוחה, שנוכחת בשמו ובמעשיו של נח, היא תחושת הסיפוק מעשייה בתחומים החשובים לנו, לעומת העמל שמעיק עלינו כאשר אנחנו מכלים את כוחותינו לריק. כמה חשובה לנו התכונה הזאת, בדור של פיזור והסחת דעת בלתי פוסקים
תורף הנקודה המוסרית בנוי על ההבנה כי ישנו רצון אלוקי שמוליך את הבריאה ומתוך כך מנסח את הטוב והרע, הישר והמעוות. בלי ההכרה בחידוש העולם, עולם המוסר נובל. לא לשווא האשמדאי הגרמני העמיק כל כך בשלילת תורת הבריאה, עד שניתן לומר כי "הדרוויניזם הפיל את אחד המחסומים החזקים ביותר שהגנו על 'לא תרצח'
האבחנה המדויקת והעמוקה שעשה ר’ יוחנן ברגע אחד לראש השודדים, שהפכה אותו לגדול תלמידי החכמים, צריכה להנחות גם את דורנו. ההתפרקות מכל ערך מורה על כוחות גדולים, שברגע אחד יכולים להפוך זדונות לזכויות
בדור שבו הקהילה המסורתית איבדה את כוחה, השאלות הערכיות, האמוניות וההשקפתיות הזקוקות להכרעה מתרבות מיום ליום ודורשות התייחסות שבאה מבית המדרש. הגיע הזמן להקים את חזונו של הרב קוק - ללמוד אמונה אליבא דהלכתא, ולפסוק גם בשאלות הקשורות לאמונה