בית המדרש

העמק דבר פרשת נשא

ההבדל בלשון הנזירות בין אדם שנודר נזירות רגילה(30 יום) לבין אדם שנדר נזירות יותר מ30 יום. היכן רמוז הדין שאסור לנזיר להתקרב לכרם בפרשתנו? כאשר אדם נוזר רק מאיסור מסוים ולא מכל איסורי הנזיר האם הנזירות חלה? מה הדין כאשר נזיר נטמא בתוך ימי נזירותו האם לאחר מכן יכול להמשיך את הספירה או שצריך להתחיל מהתחלה? והיכן רמוז החילוק בין נזיר סתם לבין נזיר 50 יום (לדוג') בפרשה?

ספירת העומר ושבועות - לחשב מסלול מחדש

במהלך השבועות שסופרים לקראת חג השבועות קובעים את היעדים שלנו ומייצרם את הרצון והשאיפה להגיע אליהם, ולכן ימי ספירת העומר נחשבים כימי חול המועד.

חוזר מפטור לפטור

ריש פרק שישי

נחלקו הראשונים באדם שטען טענה המועילה עבורו, וחזר בו וטען טענה אחרת, מועילה גם היא, האם נאמן עליה או לא | שורש הדיון הוא בשאלה האם סומכים על המיגו שלו, ובבסיס ההבנה מהו מיגו.

העמק דבר פרשת בהר- בחוקותי חלק ב'

חידוש הנצי"ב שהשכר על שמירת המצוות הנו טבעי ולא כגמול, השכר והעונש אינן יוצאים מהקב"ה אלא הנם תוצאות מעשי האדם! תשובה הנה כרפואה ולא מחילה על העבירות. יהודי שמקיים את המצוות מקבל שכר גם על כך שמקיים את העולם מלבד על קיום עצם המצווה לעומת גוי שמקיים שכר על קיום המצווה בלבד. הסברו של הנצי"ב כיצד כ"ז קשור לפרשת בחוקותי?

העמק דבר פרשת בהר- בחוקותי חלק א'

באורו של הנצי"ב למילים חוקות ומשפטים, ושמירה ועשייה כאשר החוקים כתובים בתחילת הפסוק. שאלת הנצי"ב מדוע התורה טרחה להזכיר באופן מיוחד את שמירת התורה בתוך פרשת השמיטה והיובל? ותשובתו. הסבר הנצי"ב לשאלה "מה נאכל בשנת השמיטה? חידושו של הנצי"ב שהסבר הפסוק "וכי תאמרו בשנה ה7 מה נאכל בשנה השמינית הן לא נזרע ב7 וא"כ לא נאסןף בשנה ה8?

העמק דבר פרשת אחרי מות- קדושים

פרשת "שחוטי-חוץ": לשיטת רש"י : הפרשה מדברת על קרבנות. הערת הרמב"ן על רש"י שכ"ז דווקא לשיטת ר"ע שהיה מותר לאכול בשר סתם ככה. הרמב"ם חולק וסובר שהפרשה מדברת לכו"ע (ר"ע ורבי ישמעל). דיוקו של הנצי"ב מסדר הפסוק "וזבחו זבחי שלמים ל ה' אותם" שבמדבר ציווה הקב"ה את בנ"י שאם יש להם רצון לאכול בשר אזי יכולים לאוכלו רק בתור קרבן, לעומת א"י ששם אם אדם רצה לאכול בשר ,יכללשוחטו במקומו ולא היה צריך להביאו לביהמ"ק.

העמק דבר פרשת תזריע - מצורע

ביאורו של הנצי"ב לסדר הפסוק "אדם כי יהיה שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת שהפסוק מדבר דווקא על ת"ח בא"י.(ששם יש שילוח מחנות וכל שאר דיני המצורע). מחלוקת רש"י וה"שאילתות" בביאור סוגי הצרעת (שאת ובהרת),קושיות הנצי"ב על דעת רש"י. שאלת הנצי"ב שלכאורה המילים "וראהו הכהן" בסןף פס' ג הנם מיותרות ותירוצו. ע"פ התירוץ הנצי"ב לומד עקרון מוסרי.

העמק דבר פרשת ויקהל - פקודי

חידושו של הנצי"ב שבצלאל התחיל כל מלאכה ע"ד למוסרה לאחרים. (ואין בכך בעיה של "המתחיל במצווה אומרים לו גמור) חידושו של הנצי"ב שבמחשבה כיצד לעשות הצטיין בצלאל ובעשייה בצלאל ואהליאב היו שווים. באור המילים הבאות: "חכמת לב", עשי כל מלאכה", "וחשבי מחשבות". באורו של הנצי"ב למילים "חכם לב". באור המילים "לכל אשר ציווה ה' ". "אשר נתן ה' חכמה בלבו" לפי באור המילים "חכם לב" שואל הנצי"ב כיצד הקב"ה נתן חכמה בליבם הרי "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"? תירוץ הנצי"ב לשאלה. " ויצו משה ויעבירו קול ...איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה.... ויכלא העם מהביא" שואל הנצי"ב מדוע התורה השתמשה בתחילה בלשון מלאכה ובסוך בלשון הבאה? באורו של הנצי"ב ללימוד הגמרא מן הפסוק הנ"ל את מלאכת הוצאה. והסברת פשט הפסוק שהפסוק מחולק ל2 חלקים 1- שמשה רבנו ציווה את האומנים שלא יעשו עוד מלאכה ע"ש כוונת קדושה. 2- וממילא "ויכלא העם מהביא".

העמק דבר פרשת כי תשא

דברי הגאון שהלוחות השניות נכבדות מן הלוחות הראשונות. חידושו של הנצי"ב ש"בזכות" חטא העגל עמ"י זכה לקבל את כח הפלפול, וזה מה שהחזיק את בני ישראל בגלותם. ישובו של הנצי"ב לסתירה בחן הפסוק שלנו לבין פסוק כ"ז שאצלנו משמע שהקב"ה כתב על הלוחות, ואילו בפס' כ"ז נאמר "כתב לך" משמע שמשה כתב. דימויו של הנצי"ב את ההבדל בין הלוחות להבדל שבין התלמוד הבבלי ל"ירושלמי". חידושו של הנצי"ב שהשנויים שנכתבו בלוחות השניות, אלמלא ניתנו לוחות שניות היו באים לבנ"י בקבלה דרך משה רבנו.

פורים - חגו של דוד המלך

עניינו של דוד המלך. עניינו של היין. חשיבות החדרת המושכלות לרגש. היחס בין האבות לדוד המלך. האמונה שמעל השכל.

העמק דבר פרשת תרומה חלק ב'

באורו של הנצי"ב לסיבת השינוי מדוע בארון ובמזבח החיצון מוזכרת הבאת הבדים ואילו בשולחן ובמזבח החיצון לא מוזכר. חידושו של הנצי"ב שהבדים צריכים להיות בולטים מ2 צידי הארון בצורה שווה. מדוע כתוב "ועשית שניים כרובים זהב" לכאורה היה צריך לכתוב ועשית כרובים זהב? שני בעלי אומנות עשו את הכרובים כל כרוב בקצה 1 של הכפורת.( במרחק של 3 אצבעות מן הכפורת). הכרובים סוככים על הכפורת לרמז שהקב"ה וישראל מסתכלים ומגינים על התורה.

העמק דבר פרשת תרומה חלק א'

באורו של הנצי"ב היכן היה מונח זר הזהב שהיה מסביב לארון. יציקת טבעות הארון הייתה לשם הארון, מחלוקת הרמב"ן ורש"י היכן היו מונחות הטבעות, קושיות הנצי"ב על הרמב"ן. מחלוקת רש"י ורמב"ן מול ה"אבן עזרא" כמה טבעות היו לארון , באורו של הנצי"ב ע"פ הפשט שהיו 4 טבעות בשליש העליון לשאת את הארון ועוד 4 טבעות למעלה יותר לכבוד. ובאורו של הנצ"יב לפי דברי חז"ל שהיו רק4 טבעות.

העמק דבר פרשת משפטים

באורו של הנצי"ב להבדל בין שונא לבין אויב, היכן הדין של "זקן ואינה לפי כבודו" (שאם האדם מבוגר ולא ראוי לו לטרוח באבדה פטור מלהשיב) רמוז בפרשתנו? האם מצוות פריקה וטעינה הנה דווקא בשדה או גם בבית? באורו של הנצי"ב שמפרק כ"ג פסוק ו' - סוף העניין יש כאו אזהרה מיוחדת לבי"ד. איסור להטות משפט גם אם החייב הנו דל אמצעים ויש סיבה לרחם עליו. שאלת הנצי"ב הרי "מדבר שקר תרחק אינו רק אזהרה לבי"ד ומדוע הוזכר בהקשר הזה? תשובת הנצי"ב לשאלתו. הסבר הנצי"ב לפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" שאם ביה"ד פסק על פלוני שהנו זכאי, ואח"כ גילו שטעו בפסקם, אסור להם להחזיר את הדין. מכיוון שבוודאי הייתה סיבה מאת הקב"ה שיצא זכאי. ואם הנך דואג שהאדם חייב ולא קבל את עונשו אל תדאג הרבה שליחים למקום.

מוקצה מחמת חסרון כיס - הגדרתו כמוקצה

רעק"א מחלק בין מוקצה מחמת חסרון כיס שהוא כלי, לבין מוקצה שאינו כלי. מדוע? | גזירת מוקצה לא הותרה לגבי כלים, אלא הם פשוט כלים, ולכן מוקצה שיהיה בו שימוש בשבת לא יהיה מוקצה.

העמק דבר פרשת יתרו חלק ב'

יתרו מייעץ למשה רבנו למנות דיינים ואפילו אם אינם ת"ח, באור המילים "אנשי חייל" , "יראי אלוהים", (דווקא אם הם מהמון העם), "אנשי אמת" ו"שנאי בצע". חידושו של הנצי"ב שמשה ימנה רק "שרי אלפים" וידאג שהם ימנו כ"א את השרים שמתחתיהם. מעצת יתרו יצאו 3 דברים שיש בהם תועלת. חידושו של הנצי"ב שמשה רבנו לא הקשיב ליתרו באופן המלא ל עצתו אלא רק בחלקו, ובעסק הדיינים מינה מתלמידיו ,ובדק רק אם הם "אנשי חייל" כי כל שאר המעלות מכיוון שהם תלמידי משה רבנו אין צורך לבדוק. מהו סיבת השינוי שבעצת יתרו כתוב "הדבר הגדול" ובביצוע כתוב "הדבר הקשה"? חידושו של הנצי"ב שבמקרה שהדיינים הלכו לשאול את פיו הודיע להם מה הדין והם פסקו בעצמם.

העמק דבר פרשת יתרו חלק א'

"ויהי ממחרת וישב משה לשפוט העם" באורו של הנצי"ב לשאלה ממחרת איזה ארוע הפרשה מתרחשת, ע"פ דרך הפשט. יתרו שואל את משה רבנו 2 שאלות 1מדוע אינו מושיב עמו עוזרים לעזרו? 2 מדוע "כל העם ניצב עליך" הרי לא כולם באים בעקבות סכסוך? תשובת משה רבנו שיש לו 3 תפקידים: 1- לבקש שיתפלל בעבורם על חוליהם. 2 - דיין. 3- מלמד תורה (ולכן כולם עומדים). חידושו של הנצי"ב שגם מצוות שמובנות ע"פ השכל האנושי יש בם פרטים שאינם אלא חוקים. תשובת יתרו כתגובה לדברי משה רבנו שהצורה שבה מתנהלים הדברים כעת פוגעת גם בדברים שרק משה רבנו יכול לעשות לבדו, ולכן הוא צריך למנות עוזרים לדברים שאין הכרח שמשה יעשם,(דיין) ובדברים שרק משה רבנו יכול לעשותם יתרו הוסיף לו עומס. (שלא רק יהא שליח מרבש"ע לעמ"י ללמדם תורה ,אלא גם יעביר את בקשות עמ"י לקב"ה, ובלימוד תורה ילמדם גם דרך ארץ ולא רק את מצוות ה')

העמק דבר פרשת תצווה חלק ב'

באורו של הנצי"ב לסיבת השינויים שיש בין פרשתנו ( לעניין קרבן התמיד) לבין פרשת פנחס. תכלית הבאת הקרבנות במדבר ובא"י שונה זו מזו. חידושו של הנצי"ב שהיה מפגש תמידי של הקב"ה עם בנ"י במשכן, ובנ"י הובטחו על כך בפרשתנו. . השינויים שהיו בהשראת השכינה בין המשכן לבין המקדש. במה באה לידי ביטוי הפרישה של אוהל מועד והמזבח. הבטחה נוספת שבנ"י מלבד עצם היותם בנים לרבש"ע, גם ידעו על כך שנקראו בנים לרבש"ע. באור המילים "לשכני בתכם" הקב"ה מבטיח שינהיג את המון עמ"י בדרך הטבע ובהשגחה נסתרת , ואת הצדיקים בהשגחה גלויה. ביאורו של הנצי"ב לשאלה מדוע הציווי על עשיית מזבח הקטורת מוזכר בפרשתנו ולא בפרשת תרומה ביחד עם כל הכלים?

העמק דבר פרשת תצווה חלק א'

2 השאלות של הנצי"ב: 1- מדוע דווקא בפרשה הזו מוזכר שמשה רבנו צריך לצוות את בנ"י? 2- מדוע הציווי על הכנת השמן למנורה אינו מובא לאחר הציווי על המנורה? הבאת ישוב הרמב"ן לשאלות הנ"ל ודחייתו. חידושו של הנצי"ב שלאהרון הכהן ניתן כוח ההוראה כמ"ש "ולהורות את בנ"י", ולמשה רבנו ניתן כח הפלפול שהנו יותר גדול. תירוץ הנצי"ב לשאלותיו. חידושו של הנצי"ב שהשמן צריך להעשות מלכתחילה לצורך המאור. הציווי לבני ישראל אינו להדלקת המנורה בפעם הראשונה, מכיוון שלה כבר הביאו הנשיאים.

העמק דבר פרשת בשלח חלק ב'

באורו של הנצי"ב למילים " לקול ה " "והישר בעיניו תעשה". והאזנת למצוותיו -אלו סייגים מלשון אזנים. הלימוד ממרה ומאילים שדרכה של תורה: בתחילה פת במלח תאכל, אך האיש הזוכה למעלת התורה זוכה בסוף להתפרנס ברווח ובכבוד. המן ניתן באלוש וז"ש הכתוב "בין אילים ובין סיני". באורו של הנצי"ב מה הגורם להבדל בתלונות בין מרה לבין אלוש, שבמרה התלוננו רק חלק מן העם ורק על משה רבנו, לביו אלוש שהתלוננו כל עמ"י וגם על אהרון.

העמק דבר פרשת בשלח חלק א'

מדוע התורה מזכירה את מרים בשירת הים רק בתור אחות אהרון ולא בתור אחות משה? חידוש הנצי"ב שגם הנשים שרו שיר אחרי קריעת י"ס, אך לא הוזכר בתורה מכיוון שלא היה ברוח הקודש. מדוע משה רבנו נצרך להסיע את עמ"י מים סוף? חידושו של הנצי"ב שעמ"י לא התלונן במרה על חסרון המים. ורק לאחר שרצו לשתות מים לתענוג אזי חלק מו העם התלוננו על העתיד התרופה לחסרון מתיקות המים היתה קיימת כבר אל משה רבנו לא ראה אותה. מדוע נסמך פתרון מרירות המים לכך שהקב"ה שם לעמ"י חוק ומשפט ונסהו?