נביא
|
נביא הוא אדם המקבל מידע מן הבורא, דרך תהליך מיוחד הקרוי נבואה. האמונה בנבואה היא אחת מי"ג עיקרים (העיקר השישי).
נביאים בתנ"ך[edit]
בתורה[edit]
- ערך מורחב - משה רבינו
משה רבינו בן עמרם היה שליח ה' להוציא את עם ישראל ממצרים.
נקרא בכינויים שונים המורים על היותו גדול הנביאים.
בנביאים[edit]
- ערך מורחב - ספרי הנביאים
ספרי נביאים ראשונים[edit]
- ספר יהושע - מדבר על יהושע בן נון.
- ספר שופטים - מדבר על שופטי ישראל.
- ספר שמואל (א' וב') - ספר המדבר על שמואל הנביא.
- ספר מלכים (א' וב') - מדבר על תקופת מלכי יהודה וישראל.
ספרי נביאים אחרונים[edit]
- ספר ישעיה - מדבר על ישעיהו בן אמוץ.
- ספר יחזקאל - מדבר על יחזקאל הנביא.
ספרי תרי עשר[edit]
ספר הושע, ספר יואל ,ספר עמוס, ספר עובדיה, ספר יונה, ספר מיכה, ספר נחום ,ספר חבקוק ,ספר צפניה ,ספר חגי ,ספר זכריה ,ספר מלאכי.
בתלמוד[edit]
הגמרא במסכת מגילה[1] קובעת, כי: "הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה". וכך, רק ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות אמרו נבואות בעלות משמעות לדורות. בספר שמואל אנו מוצאים ששאול בא לנביא בשביל למצוא אתונות, ומהפסוקים ניכר שדבר זה אף היה לגיטימי באותה תקופה, גם בשל זוטות של חיי היומיום, ולא רק בהקשר לדברים בעלי משמעות מדינית או היסטורית. מקומן של הנשים לא נפקד מתחום זה, בתנ"ך מוזכרות בפירוש שבע נביאות, והמדרש [2] מעיד:
כשם שעמדו להם לישראל ששים ריבוא נביאים כך עמדו להם ששים ריבוא נביאות | ||
.
בתלמוד נאמר שלאחר חורבן בית המקדש הראשון ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לילדים ושוטים או לחכמים [3].
במשנה תורה לרמב"ם[edit]
הרמב"ם כותב[4] שבנביאים יש דרגות שונות כמהו שיש בחכמה, כמהו שיש חכם גדול אז יש נביא גדול.
בהמשך[5] הרמב"ם כותב שהנביאים לא מתנבאים כל זמן שרוצים אלה אם "מכוונים דעתם" ושמחים.
נביא שקר[edit]
- ערך מורחב - נביא שקר
נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם השם או מתנבא בשם אלילים אחרים. בעוד נבואתו של נביא אמת מתגשמת, נבואתו של נביא שקר אינה מתגשמת ועונשו של נביא שקר מוות. על פי הרמב"ם, נביא מוגדר כנביא שקר אם הוא מכחיש את נבואת משה רבינו, מוסיף או גורע ממצוות התורה, וכמובן נביא שנבואתו לא התקיימה.
נביאי אומות העולם[edit]
בגמרא במסכת בבא בתרא[6] מבוא ברייתא שבה כתוב שהיו שבעה נביאים לאומות העולם והם בלעם ואביו בעור, איוב ואליפזהתימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי, ואליהוא בן ברכאל הבוזי.
מברייתא זו מוכח שאיוב היה גוי, וברייתא זאת הקשה על רבי יוחנן ורבי אלעזר שאמרו שאיוב היה מעולי גולה ובית מדרשו בטבריה.
אין הנבואה נמצאת אלה מתוך שמחה[edit]
הרמב"ם כותב[5] שאין הנביא יכול להתנבא אלה אם שמח.
בפרשת תולדות[7] כתוב שיצחק אבינו רצה לברך את עשו לפני מותו וביקש ממנו לצוד לו צייד בגלל שאין הנביא מתנבא אלה אם שמח ובשר ויין משמחים.