פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מא ד
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[edit]
מי שהיה לו חוב על חבירו בשטר, ואבד השטר, והרי העדים קיימים; אע"פ שקנו מידו, אם טען שפרע הרי זה נשבע היסת. ואפילו היה החוב לזמן ועדיין לא הגיע זמנו להפרעא, הואיל וכתבו לו שטר ואינו בידו, אם טען הלוה: פרעתיו, נאמן, ונשבע היסת שפרעו, שאנו חוששין שמא פרעו ולפיכך קרע השטר או שרפו. ואפילו היה השטר יוצא מתחת ידי אחר, והלוה טוען: ממני נפל אחר שפרעתי, אף על פי שהוא בתוך זמנו, נשבע היסת ונפטר, שכיון שאין השטר ביד המלוה, אין שם חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו, אבל אם הפקידו המלוה אצל אחר, והוא יוצא מתחת ידי הנפקד, אין הלוה נאמן לומר: פרעתי וממני נפל ואתה מצאתו, ואף על פי שלא הפקידו אצלו בעדים (רמב"ם). הגה: מי שהיו שטרותיו בעיר שכבשוה כרכום, מסתמא הם בחזקת אבודים, וכותבין לו שטר אחר; ואפילו הלוה עומד ומוחה, אין משגיחין בו. (מהרי"ק שורש קט"ז).
תוך זמנו: רמב"ם,שו"ע: אפילו תוך זמנו נאמן לומר פרעתי. בב"מ טז,ב נאמר שהמוצא שטר שנפל לא יחזירנו, ומוכח שמדובר אף תוך זמנו.
ראב"ד: אינו נאמן.
ש"ך: סובר כראב"ד, ולמעשה כתב שצ"ע לדינא ויתכן שיכול לומר קים לי כראב"ד. ש"ך – גם הראב"ד מודה שבשטר שנפל חוששים שנפרע אף תוך זמנו, אבל כאן שיש גם עדים, לא גרע ממלווה ע"פ, וגם אם השטר הורע מ"מ יכול לגבות ע"פ העדים, ובב"מ טז,ב מדובר שאין עדים או במקרה שיש עדים ולענין גבייה מלקוחות (אף כשיש עדים מ"מ אינו גובה מלקוחות כיוון שהשטר הורע, והרי זה כמלווה ע"פ).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.