אנציקלופדיה תלמודית:מעיל

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - לבוש עליון שלבש הכהן הגדול בשעת עבודתו על הכתנת, והוא אחד משמונת בגדי כהן גדול.

מהותו ועשייתו

מהותו

המעיל הוא אחד משמונת בגדי-כהונה* שהכהן-גדול* משמש בהם[1], והוא לבוש עליון[2], המקיף את גוף הכהן הגדול כלו מן הצואר עד הרגלים[3].

מעיל האפוד

המעיל קרוי אף "מעיל האפוד*"[4], לפי שהאפוד סמוך לו[5], או לפי שהאפוד נתון עליו לחגורה[6], או לפי שצריך לעשותו באופן שיבדל מן האפוד אשר עליו[7], או לפי שמשלים את האפוד, שהאפוד מכסה את הכהן הגדול מאחוריו, והמעיל מכסהו מלפניו[8].

לבישתו

את המעיל היה הכהן הגדול לובש על הכתנת* החגורה אבנט*, וחוגר את האפוד* עליו[9]. על חלקו העליון של המעיל היה הכהן הגדול לובש את החושן*[10]. על סדר לבישת המעיל בין הבגדים, ע"ע בגדי כהונה[11].

טעם לבישתו

בטעם ציווי התורה על לבישת הכהן הגדול את המעיל, יש שכתבו, שכיון שרגילות היא אצל אנשים חסידים ופרושים ללבוש מעיל, ציוה ה' שהכהן הגדול יתעטף במעיל, שלבוש זה מורה על חסידות ופרישות גמורה[12].

צורתו

צורת המעיל, נחלקו בה ראשונים: א) יש סוברים שהמעיל היה עשוי כמין חלוק, כמו הכתנת*[13], דהיינו כגלימה הסגורה מכל צד[14]. ב) ויש סוברים שהמעיל היה חלוק לשתי כנפים, דהיינו שהיה מחובר למעלה בלבד, והשאר היה פתוח[15], מהם שכתבו שפתח אחד היה לו מלפניו, והכהן הגדול היה מכסה בשתי הכנפים או מגלה בהם כרצונו[16], ומהם שכתבו ששני פתחים היו לו, אחד מלפניו ואחד מאחוריו, ושתי כנפיו מחולקות היו זו מזו לגמרי, כנף אחת מימין הלובשו וכנף אחרת משמאלו[17].

בתי ידים

בתי ידים, נחלקו ראשונים אם היו למעיל: יש סוברים שהיו למעיל בתי ידים[18]. ויש סוברים שלא היו לו בתי ידים[19], שאם היו לו בתי ידים לא היה נקרא מעיל, אלא כתונת[20], או לפי שנאמר: כפי תחרא[21], שתרגומו: כפום שירין[22], ופירושו שיהיה המעיל עשוי כשריון שאין לו בתי ידים[23]. מהסוברים שלא היו למעיל בתי ידים, יש שכתבו, שמכל מקום שני נקבים היו בו להוציא בהם הידים[24].

רוחבו

רוחב המעיל, יש שכתבו שבחלקו העליון הוא שלש אמות, ואילו חלקו התחתון רחב יותר, והיקפו שש אמות[25]. ומן האחרונים יש שכתבו, שרוחבו של המעיל פחות משש אצבעות מלפניו ופחות משש אצבעות מלאחריו[26].

עשייתו מתכלת

המעיל כולו של תכלת* היה, שנאמר: ויעש את מעיל האפוד מעשה ארג כליל תכלת[27], ואפילו נעשה רובו מצמר רחלים, הכשר לתכלת[28], ומיעוטו מצמר גמלים, שאינו כשר לתכלת[29], הרי הוא פסול - אף לסוברים שבשאר בגדי-כהונה* הרי זה כשר[30] - שנאמר: כליל תכלת, שיהא כולו תכלת[31]. בטעם הציווי על עשיית המעיל מתכלת בלבד - שלא כשאר בגדי כהונה שנעשו אף ממינים אחרים, או דוקא ממינים אחרים[32] - יש שכתבו שהמעיל נראה עם האפוד* והחשן* שבאים לזכרון[33], ולפיכך נעשה מתכלת, שדומה לרקיע ונועדה לזכרון[34], או כדי שיהיה ניכר ונבדל מן האפוד - העשוי מחמשה מינים[35] - כבגד בפני עצמו[36].

החוטים מהם נעשה המעיל

חוטי התכלת מהם נעשה המעיל, היו חוטים העשוים כפול שנים עשר[37], שהרי בגדי-כהונה* - אף אלו שלא נאמר בהם "שש"[38] - דינם להיעשות מחוטים העשוים כפול שש, לסוברים כן[39], ובחוטי המעיל נאמר גם: כליל[40] - שפירושו "גדיל", ואין גדיל פחות משנים[41], או שפירוש "כליל" היינו שיש לכללו לשנים[42] - ונמצא כל חוט מחוטי המעיל כפול שנים עשר[43].

תחילת עשייתו

תחילת עשיית המעיל, יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שצריכה להיות מפיו[44], שנאמר: פי ראשו[45], דהיינו שיהיה פיו בתחילת עשייתו, או שיש ללמוד כן מסברא, שיש להתחיל את עשיתו מן המקום הצר ולהרחיב לאחר מכן, ולא להתחיל מן הרחב, שאם כן לא יוכל לקצר לאחר מכן[46]. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שתחילת עשיית המעיל אינה צריכה להיות בפי המעיל דוקא[47].

פתח בית הצואר

פתח בית הצואר של המעיל נעשה בחלקו העליון, שנאמר: פי ראשו[48], ומקומו באמצע רוחב המעיל, שנאמר: בתוכו[49]. הנחת פתח בית הצואר, יש מן הראשונים שכתבו, שצריכה להיעשות בשעת עשית המעיל, ולא שיפתחוהו לאחר עשיית המעיל, שנאמר: לא יקרע[50].

שפת פתח בית הצואר

שפת פתח בית הצואר, כתבו ראשונים שצריכה להיות כפולה, שנאמר: והיה פי ראשו וגו' שפה לפיו סביב[51], ומהם שכתבו שצריכה להיות כפולה פנימה, שנאמר: והיה פי ראשו בתוכו[52]. שפת פתח בית הצואר - הכפולה[53] - צריכה להיות ארוגה עם המעיל כאחד, ולא שיעשוה בנפרד ויתפרוה לאחר מכן עם המעיל, שנאמר: מעשה ארג[54].

כפרה על לשון הרע

המעיל מכפר על לשון-הרע*[55], שאמר הקב"ה: יבוא דבר שבקול - היינו פעמוני המעיל[56] - ויכפר על דבר שבקול[57], דהיינו על דברי לשון הרע הנאמרים בפרהסיא*[58], ושלא הועילו[59], דהיינו שלא קיבלו אותם השומעים, ולא נתבזה חבירו מחמתם[60]. ויש מן הראשונים שכתבו, שהמעיל מכפר אף על חטאי דיבור אחרים, דהיינו על הדובר שקר ומועל בדיבורו, ולפיכך נקרא "מעיל", לפי שבא לכפר על המעל[61].

הרימונים והפעמונים

הרימונים

על שולי המעיל היו תלוים כמין רמונים שלא פתחו את פיהם[62] - היינו כרימונים בשעת גמר בישולם[63], עגולים וחלולים כביצת התרנגולת[64] - שנאמר: ועשית על שוליו רמוני תכלת וגו'[65], ומשמע שצריכים הם להיות כמין רמונים בשעת ברייתם, ולא כרימונים בשעת גמר בישולם, שנפתחים מאיליהם[66]. הרימונים היו עשוים מחוטי תכלת וארגמן ותולעת שני[67], שנאמר: ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני[68].

הפעמונים

על שולי המעיל היו תלוים פעמונים[69] - דהיינו זגים עם ענבלים[70] - העשוים זהב[71], שנאמר: ועשית על שוליו וכו' ופעמוני זהב[72].

כתכשיט למעיל

הרימונים - והפעמונים[73] - אינם חשובים אלא תכשיט למעיל[74], שאינם אלא קישוט לו[75].

מנין הפעמונים

מנין הפעמונים, נחלקו בו תנאים: דעת תנא קמא שהוא שבעים ושנים פעמונים[76], כמנין הנגעים*, לדעתו[77] - שבין הנגעים ובין המעיל באים לכפר על לשון-הרע*[78] - שלושים וששה מצידו האחד של המעיל ושלושים וששה מצידו השני[79]. ור' דוסא בשם ר' יהודה אומר שהוא שלושים וששה פעמונים[80], כמנין הנגעים*, לדעתו[81], שמונה עשר מצידו האחד של המעיל ושמונה עשר מצידו השני[82]. ויש מן התנאים אומרים ששבעים ואחד פעמונים היו[83], כנגד שבעים הזקנים ואחד גדול לפניהם[84]. מנין הפעמונים, יש מן האחרונים שמצדד שהלכה-למשה-מסיני* הוא[85].

מנין הרימונים

כמנין הפעמונים[86], כך מנין הרימונים[87]. ומן האחרונים יש שכתבו, שמנין הרימונים היה עודף על מנין הפעמונים, שלדעתם הפעמונים היו תלוים בין הרימונים[88], ושולי המעיל - החלוקים לשניים, לסוברים כן[89] - היו מתחילים ברימון ומסתיימים ברימון[90].

עשיית הרימונים לשמה

עשיית הרימונים, יש שכתבו שאינה צריכה להיות לשמה* - כשאר בגדי כהונה[91] - שהרימונים אינם בגד אלא תכשיט[92].

החוטים מהם נעשו הרימונים

החוטים מהם נעשו הרמונים, היו חוטים העשוים כפול שמונה[93], שעשרים וארבעה חוטים היו ברימונים[94], וכיון שנעשו הרימונים משלושה מיני חוטים[95], נמצא כל חוט עשוי כפול שמונה[96].

מנין החוטים ברימונים

עשרים וארבעה חוטים היו ברימונים[97], שנאמר בחוטי הרימונים: משזר[98], ולמדו את מנינם בגזרה-שוה* ממנין חוטי הפרכת*, שנאמר בה: שש משזר[99], והיו בה עשרים וארבעה חוטים[100]. ויש אומרים, שמנין חוטי הרימונים נלמד בגזרה שוה ממנין חוטי האבנט*, שנאמר בו: שש משזר[101], והיו בו עשרים וארבעה חוטים[102].

קביעות הפעמונים במעיל

הפעמונים, יש מן האחרונים שכתבו שלא היו נתונים במעיל אלא בשעת עבודה[103].

מקום הפעמונים ביחס לרימונים

מקום הפעמונים ביחס לרימונים, נחלקו בו תנאים וראשונים: א) יש סוברים שהפעמונים היו תלוים בתוך הרימונים[104], ולדעתם זהו ביאור הכתוב: בתוך הרימונים[105], וכן הכתוב: ופעמני זהב בתוכם[106], שהפעמונים היו תלוים בתוך הרימונים ממש[107]. ב) ויש סוברים שהפעמונים היו תלוים בין הרימונים[108], ולדעתם אותה שאמר הכתוב שהפעמונים צריכים להיות בתוך הרימונים[109], היינו שיהיו בין רימון לרימון[110], ומהם שהוסיפו ביאור, שכיון שהרמונים היו נארגים עם המעיל בשעת עשייתו, ואילו הפעמונים לא היו נתלים בו אלא בשעת עבודה בלבד - לדעתם[111] - חשובים הפעמונים כנתלים בתוך הרימונים הקבועים במעיל[112], או שכיון שמנין הרימונים היה עודף על מנין הפעמונים, ושולי המעיל היו מתחילים ברימון ומסתיימים ברימון[113], חשובים הפעמונים כתלוים בתוך הרימונים[114], או שכיון שהרימונים היו גדולים מן הפעמונים, והפעמונים לא היו נראים ביניהם, חשובים הם כתלוים בתוך הרימונים[115], או משום שהפעמונים נעשו ממין אחד בלבד[116], ואילו הרימונים נעשו משלושה מיני חוטים[117], חשובים הם כטפלים לרימונים[118]. ויש מן הראשונים והאחרונים מצדדים לומר ששני מיני פעמונים היו, מין אחד של פעמונים התלוים בין רימון לרימון, ומין אחר של פעמונים התלוים בתוך הרימונים[119].

גובה הפעמונים ביחס לרימונים

גובה הפעמונים בשולי המעיל - לסוברים שהיו תלויים לצד הרימונים[120] - כתבו אחרונים שהיה מכוון כנגד גובה הרימונים, שלא יהיו הפעמונים משוכים מן הרימונים לצד מטה או לצד מעלה, ולמדו כן מן הכתוב: בתוך הרימונים[121].

מקום תליית הרימונים והפעמונים במעיל

מקום תליית הרימונים והפעמונים במעיל, היה בשולי המעיל[122], היינו על שפת המעיל מבחוץ, באופן שסוף הפעמון וסוף הרימון היו נשלמים עם תחתית המעיל בשוה, שכן משמע מן הכתוב: על שוליו[123], שהוא בסמוך לסוף שוליו[124].

אופן תליית הפעמונים במעיל

תלית הפעמונים בתוך הרימונים - לסוברים כן[125] - יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שהיתה נעשית בעוד הרימונים תלושים, ולאחר מכן היו תולים את הרימונים עם הפעמונים במעיל[126], וביארו כן את כפילות הלשון "בתוך הרימונים" בכתוב: ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים על שולי המעיל סביב בתוך הרימונים[127], שתחילה ניתנו הפעמונים בתוך הרימונים בעודם תלושים, ולאחר מכן ניתנו הפעמונים על שולי המעיל כשהם בתוך הרימונים[128].

עיכוב כשרות המעיל

הפעמונים, יש שכתבו שמעכבים את כשרות המעיל, ולדעתם כהן גדול שעבד במעיל המחוסר פעמונים, חשוב מחוסר בגדים[129], ופירשו כן את הכתוב: והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו וכו' ולא ימות[130], שאם עבד במעיל בלא פעמונים חשוב מחוסר בגדים, וחייב מיתה-בידי-שמים*[131]. ויש סוברים שהפעמונים - והרימונים[132] - אינם מעכבים את כשרות המעיל[133], שאינם חלק מן הבגד אלא תכשיט בלבד[134]. מעיל שלא היו בשוליו אלא ארבעה פעמונים במרחקים שוים אלו מאלו, יש שכתבו שאינו חשוב מחוסר פעמונים, שהרי הם סובבים את המעיל, ומתקיים בהם מה שנאמר: פעמון זהב וגו' סביב[135].

השמעת קול הפעמונים

בשעה שהיה הכהן הגדול נכנס לעבודתו בבית-המקדש*[136], היו הפעמונים משמיעים קול, שנאמר: ונשמע קולו בבואו אל הקודש[137]. ונחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים שקול הפעמונים היה נוצר על ידי נקישת הפעמונים אלו באלו, אף על פי שהרימונים היו ביניהם[138]. ב) ויש סוברים שקול הפעמונים היה נוצר על ידי נקישת הפעמונים ברימונים[139], מהם שכתבו שאף על פי שהפעמונים היו של זהב[140], והרמונים של תכלת וארגמן ותולעת שני[141], מכל מקום נס גדול נעשה בהם, שהיו הפעמונים מקישים ברימונים וקולם נשמע, כאילו היו כולם של זהב[142], ומהם שכתבו שהרימונים היו עשוים קשים, ולפיכך נשמע בהם קול הפעמונים[143]. ג) ויש סוברים שקול הפעמונים היה נוצר על ידי נקישת הענבלים בזגים[144].

טעם הציווי על השמעת קול הפעמונים

בטעם הציווי על השמעת קול הפעמונים, כתבו ראשונים, שכיון שאסור לאדם להימצא בהיכל* או בקדש-הקדשים* בשעת עבודה*[145], נצרכה השמעת קול הפעמונים, כדי שישמעוהו בני אדם ויתרחקו[146]; ויש שכתבו, שלימדה תורה דרך ארץ, שיכנס הכהן הגדול לפני הקב"ה כאילו ברשות, כאדם השולח שליח להודיע שהוא בא[147], כי הבא בהיכל מלך פתאום, בלא שנוקש בפתח קודם היכנסו, חייב מיתה בטכסיסי המלכות[148]; ויש שכתבו בטעם הציווי, שהוא כדי שידעו הכל מהי שעת עבודת הכהן הגדול, ויכוונו לבם לשמים[149], או כדי שיהיה ניכר הבדל בין הכהן הגדול לשאר הכהנים[150]; ויש שכתבו בטעם הציווי, שהוא כדי שישמעו המלאכים את קול הפעמונים, ויפנו מקום לכהן הגדול שיעבוד את עבודתו ביחוד[151]; ויש שכתבו, שהוא כדי שיהא הכהן הגדול נזכר במצוות ה' על ידי שמיעתו את קול הפעמונים[152].

כניסה להיכל בלא קול הפעמונים

כהן-גדול* שנכנס להיכל בלא השמעת קול הפעמונים - כגון שנכנס בלא מעיל[153], או שנכנס במעיל המחוסר ענבלים[154] - יש סוברים שאף באופן שאינו חשוב מחוסר בגדים[155], חייב מיתה-בידי-שמים*[156], ופירשו כן את הכתוב: ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות[157], שבכהן גדול הנכנס להיכל בלא קול הפעמונים הכתוב מדבר, ואפילו בלא עבודה[158], וחייבו הכתוב מיתה משום שנכנס להיכל בלא רשות[159]. ויש סוברים, שכהן גדול שנכנס להיכל בלא השמעת קול הפעמונים אינו חייב מיתה, ופירשו את הכתוב: והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו וכו' ולא ימות[160], באופנים אחרים[161].

על קריעת הרימונים והפעמונים, אם בכלל איסור "לא יקרע" היא, עי' להלן: דיניו[162].

דיניו

קריעת פיו

אסור לקרוע את פי המעיל[163], שנאמר בו: והיה פי ראשו בתוכו וגו' לא יקרע[164], וביארו ראשונים,

שמלבד הטעם שיש בכתוב לחיוב עשיית השפה לפי המעיל[165], נאמר בכתוב זה אף לאו על קריעתו[166], שהרי לא אמר הכתוב "שלא יקרע", אלא: לא יקרע[167]. בדעת אביי, שלא הזכיר איסור זה בין איסורים אחרים דומים[168], יש מן האחרונים שכתבו שאין איסור לקרוע את פי המעיל, וביארו בדעתו, שהכתוב: כפי תחרא יהיה לו לא יקרע, אינו לאו, אלא טעם בלבד לחיוב עשיית שפה לפי המעיל[169]. וכן בדעת ר' אליעזר בן יעקב, שתמה מנין לומר שבכתוב: לא יקרע, נאמר לאו על קריעת פי המעיל, שמא לא נאמר בו אלא טעם בלבד לחיוב עשיית שפה לפי המעיל[170], יש שכתבו שקריעת המעיל אינה אסורה בלאו[171]. וכן יש שכתבו בדעת הראשונים שלא מנו את איסור קריעת המעיל במנין-המצוות[172], שקריעת פי המעיל אינה אסורה בלאו[173]. על דיני המעיל הנוהגים בו כבשאר בגדי-כהונה*, ע"ע בגדי כהונה[174].

מנין המצוות

איסור קריעת פי המעיל נמנה במנין-המצוות*[175]. ויש ממוני המצוות שלא מנאוהו[176].

מלקות

הקורע את פי המעיל - שעובר בלאו, לסוברים כן[177] - לוקה[178].

קריעת שאר חלקי המעיל

הקורע את שאר חלקי המעיל - לסוברים שחלוק איסור קריעת פי המעיל מקריעת שאר בגדי כהונה[179] - נחלקו בו אחרונים בדעת ראשונים, אם דינו כקורע את פי המעיל, או כקורע שאר בגדי כהונה: יש שנראה מדבריהם שדינו כקורע את פי המעיל[180]. ויש סוברים, שאין דינו כקורע את פי המעיל, אלא כקורע שאר בגדי כהונה[181].

קריעת הרימונים והפעמונים

קריעת הרימונים והפעמונים, יש שכתבו שאף על פי שאינה פוסלת את המעיל מעבודה, לדעתם[182], מכל מקום בכלל איסור "לא יקרע" היא[183].

גדר האיסור

גדר איסור קריעת פי המעיל, אם הוא מחמת שהקריעה פוסלת את המעיל מעבודה, או שעצם הקריעה אסורה, נחלקו בדבר ראשונים ואחרונים: יש סוברים שגדר האיסור הוא מחמת שהקריעה פוסלת את המעיל מעבודה[184], ולדעתם קריעה שאינה פוסלת את המעיל מעבודה מותרת[185], ומהם שכתבו שפסילת המעיל מעבודה אסורה אף כשנעשית שלא על ידי קריעה[186]. ויש סוברים שעצם הקריעה אסורה, ולדעתם אף קריעה שאינה פוסלת את המעיל מעבודה אסורה[187].

קריעה שלא בדרך השחתה

קריעה שלא בדרך השחתה, שבשאר בגדי כהונה מותרת[188], נחלקו אחרונים וראשונים בדעת אמוראים אם מותרת אף בפי המעיל: א) יש סוברים שמותרת[189], שהרי איסור קריעת פי המעיל ואיסור קריעת שאר בגדי כהונה בלאו אחד נאמרו, ולפיכך אין חילוק ביניהם[190]. לדעה זו, אותה שאמר ריש לקיש במעיל שניתז עליו דם-חטאת* ונטמא - שצריך לכבסו בעזרה*, ואסור להכניסו לעזרה אלא כשהוא קרוע[191] - שאסור לקרעו[192], יש שביארו שאף קריעה הנעשית לצורך כיבוס חשובה קריעה דרך השחתה[193]. ב) ויש סוברים שקריעת פי המעיל אסורה אפילו שלא בדרך השחתה[194], ומהם שכתבו שזו היא שאמר ריש לקיש במעיל שניתז עליו דם חטאת ונטמא, שאסור לקרעו כדי להכניסו לעזרה[195], שאף על פי שקריעה זו אינה חשובה כנעשית דרך השחתה, לדעתם[196], מכל מקום אסורה[197]. על גדר איבוד דרך השחתה לענין איסור לא-תעשון-כן-לה'-אלהיכם*, ע"ע לא תעשון כן לה' אלהיכם: איבוד שלא בדרך השחתה.

בטעם החילוק שבין קריעת פי המעיל, האסורה אף שלא בדרך השחתה - לסוברים כן[198] - לקריעת שאר בגדי כהונה, שאינה אסורה אלא כשנעשית בדרך השחתה[199], נחלקו אחרונים: יש שכתבו, שאיסור קריעת פי המעיל נלמד מן הכתוב: לא יקרע[200], ובכתוב זה לא נזכרה קריעה דרך השחתה דוקא, ואילו איסור קריעת שאר בגדי כהונה נלמד מן הכתוב: לא-תעשון-כן-לה'-אלהיכם*[201], שאינו אוסר אלא איבוד בדרך השחתה, לסוברים כן[202]. ויש שכתבו, שאף על פי ששני האיסורים נלמדים מן הכתוב: לא יקרע, לדעתם, מכל מקום מן הטעם שנאמר בכתוב לציווי לעשות שפה למעיל, שהמעיל לא יקרע[203], משמע שכוונת התורה היא שהמעיל לא יקרע אפילו אגב לבישתו, אף על פי שאין זו קריעה דרך השחתה, מה שאין כן בשאר בגדי כהונה, שלא מצינו ציווי לעשות להם שפה כדי שלא יקרעו, ומשמע שאף אם יקרעו אין בזה איסור, כיון שאין הקריעה נעשית דרך השחתה[204].

קריעה מועטת

קריעה מועטת - היינו שפחותה מטפח[205], או שאינה ניכרת[206], או בשיעור שאינה מוציאה בגד* מידי טומאתו[207] - שבשאר בגדי כהונה מותרת[208], יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שבפי המעיל הרי היא אסורה[209], ונחלקו בטעם הדבר: א) יש שכתבו - לשיטתם שקריעת פי המעיל אינה אסורה אלא כשנעשית בדרך השחתה[210] - שבשאר בגדי כהונה אין קריעה מועטת חשובה קריעה דרך השחתה, ואילו בפי המעיל, כיון שהקפיד הכתוב על קריעתו - שהרי ציוה שתהיה במעיל שפה[211] - חשובה היא קריעה דרך השחתה[212], או לפי שבשאר בגדי כהונה אין קריעה מועטת פוסלתם - שכיון שאין הקריעה ניכרת, עדיין חשובים הם בגדי כבוד ותפארת[213] - ועל כן אין זו קריעה דרך השחתה, ואילו בפי המעיל, כיון ששני חלקיו צריכים להיות מחוברים זה לזה בפיו, לסוברים כן[214], אפילו קריעה מועטת פוסלתו, ועל כן חשובה היא קריעה דרך השחתה[215]. ב) ויש שביארו, שאיסור קריעת שאר בגדי כהונה נלמד מן הכתוב: לא תעשון כן לה' אלהיכם, לדעתם[216], ועל כן אינו נוהג אלא בקריעה גדולה הפוסלת את בגדי הכהונה ומפקיעה את קדושתם, ואילו איסור קריעת פי המעיל נלמד מן הכתוב: לא יקרע[217], ועל כן נוהג אפילו בקריעה מועטת[218].

גרם קריעתו

גרם קריעה, יש שכתבו שאף על פי שבשאר בגדי כהונה מותר - לסוברים כן[219] - בפי המעיל אסור, שלדעתם איסור קריעת בגדי כהונה נלמד מן הכתוב: לא-תעשון-כן-לה'-אלהיכם*[220], ועל כן לא נאסר בו אלא מעשה קריעה - לסוברים כן[221] - ואילו איסור קריעת פי המעיל, נלמד מן הכתוב: לא יקרע[222], שמשמעותו היא שאף גרם קריעה אסור[223].

במעיל שאינו ראוי לעבודה

מעיל שאינו ראוי לעבודה, כגון שבלה[224], כתבו אחרונים שאף על פי ששאר בגדי כהונה שאינם ראוים לעבודה מותר לקרעם[225], מעיל שאינו ראוי לעבודה אסור לקרוע את פיו[226], שלדעתם איסור קריעת בגדי כהונה נלמד מן הכתוב: לא-תעשון-כן-לה'-אלהיכם*[227], ואילו איסור קריעת פי המעיל נלמד מן הכתוב: לא יקרע[228], מהם שביארו שבאיסור "לא תעשון כן לה' אלהיכם", לא נאסר אלא לאבד דברי קודש[229], ולפיכך אינו נוהג בדבר שכבר אבוד ממילא, מה שאין כן באיסור קריעת פי המעיל, הנלמד מן הכתוב: לא יקרע, ונוהג אף בדבר שכבר אבוד ממילא[230]. ומהם שביארו, שבאיסור "לא תעשון כן לה' אלהיכם" לא נאסר לאבד אלא דברים הקדושים בקדושת-הגוף*, ובגדי כהונה שבלו אינם קדושים אלא קדושת-דמים*, מה שאין כן באיסור קריעת פי המעיל, הנלמד מן הכתוב: לא יקרע, ונוהג אף במעיל שאינו קדוש אלא בקדושת דמים[231]. ויש מן האחרונים סוברים שמעיל שאינו ראוי לעבודה אין איסור לקרעו[232], שלדעתם גדר איסור קריעת המעיל היא משום שמחמת הקריעה נפסל המעיל לעבודה[233], ולפיכך קריעת מעיל שממילא פסול לעבודה, אינה בכלל איסור זה[234].

העברת צבעו

העברת צבע התכלת מן המעיל, כתבו ראשונים שאסורה[235]. ונחלקו בדבר ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהעושה כן עובר באיסור-עשה*, שנאמר בענין המעיל: כליל תכלת[236]. ויש סוברים שהמעביר את צבע התכלת מן המעיל אינו עובר באיסור עשה, אלא שעל ידי העברת הצבע שוב אין המעיל ראוי למצותו, ונמצא העובד בו עובר בעשה[237]. ויש שכתבו, שהמעביר את צבע התכלת מן המעיל עובר באיסור "לא יקרע"[238], שלדעתם יסוד האיסור של קריעת פי המעיל הוא משום שהקריעה פוסלת את המעיל מעבודה[239], ואף על ידי העברת צבע התכלת מן המעיל נפסל המעיל מעבודה[240], או שלדעתם כל חיסור מהמעיל בכלל איסור "לא יקרע" הוא, ובכלל זה חיסור צבע התכלת מן המעיל[241].

שלא בזמן הבית

איסור קריעת פי המעיל, כתבו אחרונים שנוהג אף שלא בזמן הבית[242].

על חיוב המעיל בציצית* - לסוברים שארבע כנפות היו בו[243] - ע"ע ציצית.

הערות שוליים

  1. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 4 ואילך, וע' כהן גדול ציון 634 ואילך.
  2. ↑ רש"י שמות כח ד; רד"ק שמואל א ב יח.
  3. ↑ רמב"ן שמות שם לא.
  4. ↑ שמות כח לא.
  5. ↑ פס"ז שמות שם.
  6. ↑ רש"י ורשב"ם ור"י בכור שור ורבנו בחיי ואברבנאל שמות שם; רמב"ם כהמ"ק פ"י ה"ג; מאירי יומא עב א.
  7. ↑ עי' ציונים 27, 36. אברבנאל שמות שם.
  8. ↑ מלבי"ם שמות שם; מעשי למלך כהמ"ק פ"ט ה"ג. ועי' העמק דבר שמות שם, שכ' בטעם השם "מעיל האפוד", שאסור ללבוש את המעיל כי אם בשעת נשיאת האפוד.
  9. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 87 ואילך.
  10. ↑ ע"ע חושן ציון 66.
  11. ↑ ציון 89 ואילך.
  12. ↑ עקידת יצחק שמות שער נא פר' תצוה.
  13. ↑ רש"י שמות כח ד; עי' ראב"ד כהמ"ק פ"ט ה"ג, ור"י קורקוס שם ולחם יהודה שם וקופת הרוכלים (לתפא"י) כללי בגדי קדש של כהונה (ד"ה המעיל) בדעתו. ועי' ראב"ע שמות שם לא, שהמעיל היה דומה לסרבל. ועי' העמק דבר שבציון 15.
  14. ↑ אברבנאל שמות שם, בד' רש"י שם. ועי' ראב"ע שמות שם לא, שהמעיל דומה לסרבל. ועי' העמק דבר שבציון 15.
  15. ↑ רמב"ם כהמ"ק שם; רמב"ן שמות שם לא, ע"פ זבחים פח ב: ותולה בהן שלשים וששה בצד זה ושלשים וששה מצד זה; רבנו בחיי שמות שם; עי' מאירי יומא עב א; אברבנאל שמות שם; אוה"ח שמות לט כה; עי' תיבת גמא (לפמ"ג) פ' תצוה אות א. ועי' ר"י קורקוס כהמ"ק שם ואברבנאל שם, שהביאו ראיה לדעה זו מן הכתוב (שמואל א טו כז): ויחזק בכנף מעילו, שמ' שלמעיל יש כנפים, ועי' רדב"ז וקרי"ס שם, שהביאו ראיה לדעה זו מן הכתוב (שמות שם לג): שוליו, שמ' שהיה מחולק, ולפיכך יש לו שולים, ועי' פאר הלכה (אוירבך) בענין קריעת בגדי כהונה (י-ם תשס"ד עמ' רמב). ועי' העמק דבר שמות לט כג, שבכל האופנים המעיל כשר.
  16. ↑ רמב"ן שם; עי' ר"י קורקוס ומרכה"מ (חעלמא) כהמ"ק שם, בד' הרמב"ם שם; עי' רדב"ז כהמ"ק שם, בד' הראב"ד שם.
  17. ↑ עי' אברבנאל שם; רדב"ז כהמ"ק שם ומנ"ח מ' צט אות ד ותיבת גמא שם ופאר הלכה
    (אוירבך) בענין קריעת בגדי כהונה (י-ם תשס"ד עמ' רמ) ושו"ת הרי בשמים ח"ב סי' ריט וזכר ישעיהו כלאים פ"י הל"ב וקופת הרוכלים (לתפא"י) שם ושו"ת דובב מישרים ח"ב סי' טז, בד' הרמב"ם שם. ועי' רדב"ז שם שהביא ראיה לזה מן הכתוב (שמות שם לג): ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב, שמכך שנזכר פעמיים "שוליו", מ' ששתי כנפיים מחולקות היו לו. ועי' רדב"ז ומנ"ח ותיבת גמא והרי בשמים וזכר ישעיהו שם ושו"ת דובב מישרים שם, שתמהו לפ"ז מדוע לא היה המעיל חייב בציצית, וע"ע ציצית.
  18. ↑ עי' רש"י שבציון 13, ושו"ת חת"ס קובץ תשובות סי' מח (וכ"ה בליקוטים שם סי' יב) ולחם יהודה כהמ"ק שם בדעתו; עי' ראב"ד כהמ"ק פ"ט ה"ג.
  19. ↑ רמב"ם כהמ"ק שם; רמב"ן שמות כח לא; עי' אברבנאל שמות שם. ועי' כ"מ שם, שאפשר שמצאו כן באיזו ברייתא. ועי' פמ"ג או"ח סי' כז א"א ס"ק ו ובית אבי גדר ובית אל וציוני מהר"ן כהמ"ק שם ושו"ת שו"מ מדו"ק ח"ב סי' עה, שהביאו ראיה לרמב"ם מזבחים יט א, ועי' פמ"ג שם ושו"ת שו"מ שם שדחו. ועי' או"ש שם שהביא ראיה לדעה זו מיומא עב ב, ועי' לחם יהודה שם.
  20. ↑ רדב"ז שם. וכעי"ז בר"י קורקוס ובלחם יהודה ובמרכה"מ שם.
  21. ↑ שמות כח לב.
  22. ↑ ת"א שם.
  23. ↑ מלבי"ם שמות שם לב, בד' הרמב"ם שם.
  24. ↑ אברבנאל שם; רדב"ז כהמ"ק שם, בד' הרמב"ם שם.
  25. ↑ פס"ז שמות כח סי' לא.
  26. ↑ פאר הלכה (אוירבך) בענין קריעת בגדי כהונה (י-ם תשס"ד עמ' רמא), ע"פ זבחים צה א.
  27. ↑ שמות לט כב, ועי"ש כח לא: ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת. ברייתא זבחים פח ב; עי' רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ג. ועי' תוס' יומא ו א ד"ה אמר, לגי' שלפנינו, שבמעיל היו כלאים (ע"ע כלאי בגדים), ומ' שהיה בו מין נוסף מלבד התכלת, ועי' מל"מ כהמ"ק פ"ח ה"ב, שט"ס היא.
  28. ↑ ע"ע תכלת.
  29. ↑ ע"ע הנ"ל.
  30. ↑ עי' משנה ראשונה דלהלן.
  31. ↑ משנה ראשונה כלאים פ"ט מ"א.
  32. ↑ ע"ע בגדי כהונה: מלאכתם.
  33. ↑ ע"ע אבני חשן ואפוד ציון 40.
  34. ↑ ע"ע ציצית. רשב"ם שם כח לא.
  35. ↑ ע"ע אפוד ציון 5.
  36. ↑ אברבנאל שם כח.
  37. ↑ ברייתא יומא עא ב; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ג.
  38. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 48.
  39. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 45 ואילך.
  40. ↑ שמות כח לא. יומא עב א.
  41. ↑ רש"י יומא שם ד"ה כליל; מאירי שם עא ב; רבנו בחיי שמות כח ו.
  42. ↑ ר"ח שם.
  43. ↑ ר"ח שם; מאירי שם; רבנו בחיי שם.
  44. ↑ עי' אברבנאל שמות כח; עי' רדב"ז כהמ"ק פ"ט ה"ג, בד' הרמב"ם שם: ופיו ארוג בתחילת אריגתו.
  45. ↑ שמות כח לב.
  46. ↑ רדב"ז שם.
  47. ↑ עי' בית אל שבציון 50, שביאר ל' הרמב"ם שם בע"א.
  48. ↑ שמות כח לב. רש"י שם.
  49. ↑ שמות שם ולט כג. ת"י שם ושם; רשב"ם שם כח לב; חזקוני שם; מלבי"ם שם. ועי' רמב"ם כהמ"ק פ"ט שלא הזכיר דין זה, ועי' רש"י שמות שם, שביאר "בתוכו" בע"א, ועי' ציון
  50. ↑ שמות שם ושם. עי' רשב"ם שם כח לב; עי' ר"י בכור שור שם; חזקוני שם; בית אל כהמ"ק פ"ט ה"ג, בד' הרמב"ם שם ה"ג: ופיו ארוג בתחילת אריגתו. ועי' רדב"ז שבציון 46 שביאר ל' הרמב"ם שם בע"א. וצ"ב אם דין זה נוהג אף בנקבי המעיל שנעשו לידים (עי' ציון 18 ואילך).
  51. ↑ שמות כח לב, וכעי"ז שם לט כג. ת"א שם ושם; ת"י שם לט כג; רש"י שם כח לב; סמ"ג עשין קעג; אלשיך שם כח לב; עי' חי' הגרי"ז ענינים סי' יא אות א, בד' הרמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ג. ועי' אברבנאל שם כח: ושפתו והוא שפת היריעה הקיצונה יהיה לתוכו. ועי' בגדי כהונה (שחור) בענין המעיל (עמ' פב).
  52. ↑ שמות כח לב, וכעי"ז שם לט כג. ת"א שם ושם; רש"י שם כח לב; סמ"ג שם; עי' אברבנאל שם; אלשיך שם. ועי' ראשונים שבציון 49 שפי' "בתוכו" בע"א.
  53. ↑ עי' לעיל.
  54. ↑ שמות כח לב. עי' רש"י שם; עי' רמב"ם שם, וכ"מ שם; סמ"ג שם; עי' חזקוני שם; עי' אברבנאל שם; אלשיך שם.
  55. ↑ ברייתא זבחים פח ב וערכין טז א; ספרי זוטא במדבר יב ט; שהש"ר פ"ד; משנת ר"א פ"ט. ועי' רש"י ערכין שם ד"ה אהנו, וח"ח ח"א כלל ג במ"ח אות ו בדעתו, שמ' שה"ה שמכפר על רכילות (ע"ע).
  56. ↑ עי' ציון 69. רש"י זבחים שם ד"ה שבקול וערכין שם ד"ה שבקול.
  57. ↑ ברייתא שם ושם; שהש"ר שם.
  58. ↑ גמ' שם ושם, ועי' רש"י שם ושם.
  59. ↑ גמ' ערכין שם.
  60. ↑ ח"ח שם.
  61. ↑ רבנו בחיי שם כח לב. ועי' אלשיך שם.
  62. ↑ ברייתא זבחים פח ב; עי' רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ד. ועי' גמ' שם: כמין קונאות של קנסות שבראשי תינוקות, ועי' רש"י שם ד"ה וכמין.
  63. ↑ רש"י זבחים שם.
  64. ↑ עי' רש"י שמות כח לג.
  65. ↑ שמות כח לג.
  66. ↑ קרי"ס כהמ"ק שם.
  67. ↑ שמות שם. ברייתא שם; רמב"ם שם.
  68. ↑ קרי"ס שם.
  69. ↑ ברייתא זבחים פח ב; רש"י שמות כח לג; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ד.
  70. ↑ זבחים שם; רמב"ם שם.
  71. ↑ רמב"ם שם.
  72. ↑ שמות שם. עי' רש"י שם.
  73. ↑ עי' צ"פ כהמ"ק פ"ט ה"ג, ובתניינא יסוה"ת פ"ו, בביאור הגמ' דלהלן.
  74. ↑ יומא עב א.
  75. ↑ רש"י שם ד"ה ואין דנין.
  76. ↑ ברייתא זבחים פח ב, וכ"ה בויקרא רבה פכ"א אות ז בשם רבנן; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ד.
  77. ↑ ע"ע נגעים. רב עיניני בר ששון בגמ' שם.
  78. ↑ ע"ע לשון הרע ציון 72 ואילך. סה"י חי' סי' תקו; בעה"ט שמות כח לג.
  79. ↑ ברייתא שם; עי' רמב"ם שם. ועי' רמב"ן שבציון 15.
  80. ↑ ברייתא שם, וכ"ה בויקרא רבה שם בשם ר' יהודה ברבי אלעזר.
  81. ↑ רב עיניני בר ששון בגמ' שם.
  82. ↑ ברייתא שם.
  83. ↑ ת"י שם כח לד; פס"ז שם כח לג.
  84. ↑ פס"ז שם.
  85. ↑ קרי"ס כהמ"ק שם. ועי"ש בד' הסוברים ששבעים ושנים פעמונים היו (עי' לעיל), שהוא רמוז בכתוב (שמות כח לג): ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני, שמ' שיש לעשות רימונים כמנין חוטי תכלת וארגמן ותולעת שני, שהם כ"ד חוטים (עי' ציון 97 ואילך), והם שלושה מינים, נמצאו שבעים ושנים רמונים, וכנגדם פעמונים, ודבריו צ"ב שכ"ד החוטים היו משלושת המינים יחד, ועי' בעה"ט שמות שם לג שביאר בע"א.
  86. ↑ עי' לעיל.
  87. ↑ עי' ציון 76 ואילך. עי' ויקרא רבה פכ"א אות ז; עי' ראשונים שבציון ואילך, שהפעמונים היו בתוך הרימונים; עי' תולדות יצחק שמות כח לג, ושפ"א זבחים פח ב, ועי"ש שכ"כ אף לסוברים שהפעמונים היו תלוים בין הרימונים (עי' ציון ).
  88. ↑ עי' ציון 108.
  89. ↑ עי' ציון 15 ואילך.
  90. ↑ אוה"ח שמות לט כה, ועי"ש שביאר בזה הברייתא שבציון 76 ואילך, שלא הזכירה במנין הפעמונים אף את הרימונים.
  91. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 68 ואילך.
  92. ↑ עי' ציון 74 ואילך. צ"פ שמות לט א.
  93. ↑ ברייתא יומא עא ב; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ד.
  94. ↑ עי' ציון 97 ואילך.
  95. ↑ עי' ציון 67 ואילך.
  96. ↑ גמ' יומא שם; עי' רמב"ם שם.
  97. ↑ יומא עא ב; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ד.
  98. ↑ שמות לט כד.
  99. ↑ שמות כו לא.
  100. ↑ ע"ע פרכת. גמ' שם, לשון א, ועי' דברי רב מרי ורב אשי שם.
  101. ↑ שם לט כט.
  102. ↑ ע"ע אבנט ציון 6. גמ' שם, לשון ב.
  103. ↑ פנים יפות שמות כח לג.
  104. ↑ עי' ת"י שמות כח לג: במצעיהון, ושם לט כה: במציעות, והכתב והקבלה שם לט כה בדעתו; עי' תוס' השלם שם לט כה, בד' הת"א שם: בגו, ועי' הכתב והקבלה שם בדעתו, ועי' ציון 108; ראב"ע שם כח לא (הארוך) בשם אחרים (ועי' כ"מ כהמ"ק פ"ט ה"ד בשמו); פס"ז שמות כח לג, בשם י"א; רמב"ן שם כח לא ולט כד, ועי"ש כח לא שהוכיח כן מכך שלא ביאר הכתוב במה תלו את הפעמונים, ועוד, שלולא תלו את הפעמונים בתוך הרימונים, לא היו הרימונים משמשים אלא לנוי, וא"כ מדוע לא עשו נוי מתפוחי זהב, ועי' מזרחי שם כח לג שתמה על ראיותיו; תוס' השלם שם כח לג; רבנו בחיי שם כח לא (ועי"ש מש"כ בשם הרמב"ן, וט"ס הוא); פי' הטור עה"ת לט כה; תולדות יצחק שם כח לג; עי' ראשונים שבציון 128, שלמדו מכפל ל' הכתוב (שם לט כה): ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים וכו' בתוך הרמנים, שבא הכתוב לומר שנתנו את הפעמונים בתוך הרימונים עוד קודם שתלו את הרימונים במעיל. ועי' מלבי"ם שם כח לג. ועי' הר המוריה לרמב"ם כהמ"ק שם ושפ"א זבחים שם, ע"פ ל' הברייתא זבחים פח ב (לגי' שלפנינו): ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים עינבלין ותולה בהן (ועי' מזרחי שבציון 108).
  105. ↑ שמות לט כה. עי' ת"י שם; עי' תוס' השלם שם, בד' הת"א שם; עי' רמב"ן שם כד; עי' פי' הטור עה"ת שם. ועי' מלבי"ם שם כח לג והעמק דבר שם לט כה.
  106. ↑ שמות כח לג. עי' ת"י שם.
  107. ↑ תנאים וראשונים הנ"ל.
  108. ↑ עי' ת"א שם כח לג: ביניהון, ותוס' השלם שם לט כה ומזרחי שם כח לג והכתב והקבלה שם לט כה בדעתו, ועי' ציון 104; רש"י שם כח לג ולד, וזבחים פח ב ד"ה עינבלים; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ד, ועי' כ"מ כהמ"ק שם, ע"פ ל' הברייתא זבחים פח ב: ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים עינבלין ותולה; רשב"ם שמות כח לג; ראב"ע שם כח לא (הארוך) בשם קדמונינו; עי' פס"ז שמות כח לג, דעה א; סמ"ג עשין קעג; מזרחי שם כח לג, ע"פ גירסתו בברייתא זבחים שם (וכ"ה גי' השטמ"ק שם): ותולה בו (ועי' הגי' שלפנינו: ותולה בהן, ועי' הר המוריה ושפ"א שבציון 104); אלשיך שם כח לג; גור אריה שם כח לג, ע"פ ל' הכתוב (שם): ופעמני זהב בתוכם סביב; אוה"ח שם לט כה; עי' תוי"ט קינים פ"ג מ"ו בשם תוס'; פנים יפות שם כח לג; רש"ר הירש שם כח לג, ע"פ הברייתא שבציון 62: כמין רימונים שלא פיתחו פיהם. ועי' העמק דבר שמות כח לד ושם לט כה.
  109. ↑ עי' ציונים 105, 106.
  110. ↑ ת"א שם; רש"י שמות כח לג וזבחים שם; רשב"ם שם.
  111. ↑ עי' ציון 103.
  112. ↑ פנים יפות שם כח לג. ועי' לשרת בקודש סי' יד אות ד בשם רי"ד סולוביצ'יק, שהוא דין בתלית הפעמונים, לתלותם לאחר תליית הרימונים, שבאופן זה חשוב הדבר כאילו נתלים בתוך הרימונים.
  113. ↑ עי' ציון 90.
  114. ↑ אוה"ח שם לט כה.
  115. ↑ העמק דבר שם.
  116. ↑ עי' ציון 71.
  117. ↑ עי' ציון 67.
  118. ↑ הר המוריה שם.
  119. ↑ עי' תוס' השלם שם; עי' חת"ס עה"ת שמות כח לה ולט כה.
  120. ↑ עי' ציון 108.
  121. ↑ שמות לט כה. אוה"ח שם. ועי' ראשונים שבציון 128, שפי' כתוב זה בע"א.
  122. ↑ ברייתא זבחים פח ב; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ד. ועי' שמות כח לג-לד.
  123. ↑ שם כח לג.
  124. ↑ שפ"א זבחים פח ב.ועי"ש טעם נוסף לכך שהפעמונים והרימונים לא היו תחת שולי המעיל, שא"כ היה המעיל חסר ממידת הכהן, ופסול (ע"ע בגדי כהונה ציון 169), ואין לומר שהרימונים והפעמונים מצטרפים למידת המעיל להשלימו למידת הכהן, שמל' הכתוב מ' שהמעיל היה בגד כשר בפני עצמו אף בלא הרימונים והפעמונים.
  125. ↑ עי' ציון 104 ואילך.
  126. ↑ רמב"ן שמות לט כד; פי' הטור עה"ת שם כה; עי' כ"מ כהמ"ק פ"ט ה"ד, בד' הראשונים שבציון הנ"ל.
  127. ↑ שמות לט כד.
  128. ↑ רמב"ן שם; פי' הטור עה"ת שם. עי' ציון 121.
  129. ↑ גור אריה שמות כח לה, בד' רש"י שם; עי' אוה"ח שמות שם. וע"ע בגדי כהונה: מחוסר בגדים. ועי' ר"ח פלטיאל שמות שם, שהענבלים אינם מעכסים את כשרות המעיל, ומ' שהפעמונים עצמם מעכבים.
  130. ↑ שמות שם.
  131. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 112 ואילך. גור אריה שם, בד' רש"י שם; אוה"ח שם.
  132. ↑ צ"פ דלהלן.
  133. ↑ צ"פ כהמ"ק פ"ט ה"ג, ובתניינא יסוה"ת פ"ו.
  134. ↑ עי' ציון 74 ואילך. צ"פ שם ושם.
  135. ↑ שמות כח לד. בגדי כהונה (שחור) המעיל אות ד.
  136. ↑ ע"ע כהן גדול: עבודתו במקדש.
  137. ↑ שמות כח לה. עי' פס"ז שם לג; עי' רשב"ם שם לה; עי' רמב"ן שם; עי' חזקוני שם; עי' תולדות יצחק שם לג. ועי' רש"י יומא מד ב ד"ה ניאשתיק.
  138. ↑ רשב"ם שם. ועי' רמב"ן שמות שם לא: א"כ לא היו הרמונים משמשין כלום, ומ' שהקול לא היה נוצר ע"י הרימונים כלל, וצ"ב אם סובר כדעה זו, או כדעה שבציון 144. וצ"ב לדעה זו (וכן לדעה שבציון הבא), מדוע היה הפעמונים צריכים לענבלים (עי' ציון 70), ועי' ציון הנ"ל.
  139. ↑ פס"ז שם; חזקוני שם לד; תויו"ט קינים פ"ג מ"ו, בשם תוס', בד' הי"א במשנה שם, שמ' שהקול היה נוצר אף ע"י הרימונים, ועי"ש פי' א בד' ת"ק במשנה שם.
  140. ↑ עי' ציון 71 ואילך.
  141. ↑ עי' ציון 67 ואילך.
  142. ↑ פס"ז שם.
  143. ↑ תויו"ט שם בשם תוס', בד' הי"א קינים שם.
  144. ↑ עי' רש"י זבחים פח ב ד"ה עינבלים; עי' ר"ח פלטיאל שמות כח לה; תויו"ט שם, פי' ב, בד' ת"ק קינים שם, שמ' שקול הפעמונים לא נוצר ע"י הרימונים כלל.
  145. ↑ ע"ע היכל ציון 349 ואילך.
  146. ↑ רשב"ם שמות כח לה.
  147. ↑ עי' ילקו"ש שמות רמז שפב, ושם שלמדו מכאן דרך ארץ, שלא יכנס אדם לביתו בלא התראה שישמיע קולו (וע"ע דרך ארץ ציון 532 ואילך); ר"ח יומא נב א; תו"י שם נא ב (נד' נב א) ד"ה חביבין; עי' רמב"ן שמות שם; ריטב"א יומא נב א; עי' תולדות יצחק שמות שם לג.
  148. ↑ רמב"ן שם; תולדות יצחק שם. ועי' רמב"ן שם, שאף היציאה מן ההיכל טעונה רשות. ועי' ר"ח ותו"י וריטב"א יומא שם בביאור דברי ר' יוסי שם, שהטעם שביוה"כ לא היה הכה"ג צריך להשמעת קול הפעמונים (שהרי היה עובד בבגדי לבן בלא מעיל, ע"ע בגדי כהונה ציון 11 ואילך, וע' עבודת יום הכפורים), הוא משום חיבתם של ישראל ביוה"כ, שלפיכך לא היה הכה"ג צריך נטילת רשות בהשמעת קול, וכעי"ז בתולדות יצחק שם.
  149. ↑ חזקוני שם, פי' א.
  150. ↑ חזקוני שם, פי' ב. ועי"ש הטעם שביוה"כ לא היה הכה"ג צריך להשמעת קול הפעמונים (עי' לעיל), שכיון שאין העבודות כשרות אלא בו (ע"ע כהן גדול ציון 557 ואילך, וע' עבודת יום הכפורים), לא היה צריך להיכר זה.
  151. ↑ רמב"ן שם כח לה ותולדות יצחק שם לג, ע"פ ירושלמי פ"א ה"ה, שאפי' מלאכים לא היו במקדש בשעת עבודת הכה"ג. ועי' רמב"ן ותולדות יצחק שם, שאף יציאת הכה"ג מן ההיכל טעונה השמעת קול פעמונים, שה"ז כאומר למלאכים שישובו לעבודתם הרגילה.
  152. ↑ הכתב והקבלה שמות שם לה, ועי"ש שהוא כעין מצות ציצית (ע"ע), אלא שבמצות ציצית הזכרון הוא ע"י חוש הראיה, ואילו בפעמוני המעיל הזכרון הוא ע"י חוש השמיעה, ועי' מש"כ שם בד' הראשונים שבציון 104.
  153. ↑ עי' גור אריה דלהלן.
  154. ↑ עי' ר"ח פלטיאל דלהלן.
  155. ↑ ע"ע בגדי כהונה: מחוסר בגדים.
  156. ↑ ר"ח פלטיאל שמות כח לה; גור אריה שם, בד' הרמב"ן שם.
  157. ↑ שמות שם.
  158. ↑ עי' ראשונים ואחרונים הנ"ל.
  159. ↑ עי' ציון 149 ואילך. גור אריה שם בד' הרמב"ן שם.
  160. ↑ שמות שם.
  161. ↑ גור אריה שם, ע"פ ברייתא סנהדרין פג א, שלא נזכר עונש מיתה בידי שמים בכה"ג הנכנס להיכל בלא פעמונים. ועי"ש בד' רש"י שמות שם. ועי' ציון 130 ואילך.
  162. ↑ ציון 183.
  163. ↑ עי' דברי רחבא בשם רב יהודה יומא עב א; עי' רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ג וסנהדרין פי"ט ה"ד (אות כה) ובסהמ"צ ל"ת פח; יראה"ש סי' שיח; סמ"ג לאוין סי' רצח; החינוך מ' קא. ועי' ציון 175.
  164. ↑ שמות כח לב, וכעי"ז שם לט כג. עי' יומא שם; עי' רמב"ם שם ושם; עי' יראה"ש שם; עי' סמ"ג שם; עי' החינוך שם.
  165. ↑ עי' ציון 51 ואילך. ועי' באר בשדה (דאנון) שמות שם, ושפתי חכמים שם, וקרבן חגיגה כהמ"ק שם, וחי' הגרי"ז ענינים סי' יא. ועי' ציון 203.
  166. ↑ רש"י שמות שם.
  167. ↑ נחלת יעקב שם; לב שמח לסהמ"צ שורש חמישי ד"ה ובהיותי מתבונן; קרבן חגיגה שם; שפתי חכמים שם; באר בשדה שם. ועי' נתינה לגר שמות שם, שכאשר נותן הכתוב טעם על עשיית דבר מה, יש לאו בעשיית היפך טעם זה, ועי' לב שמח שם ונחלת יעקב שם בביאור הגמ' יומא עב א. ועי' ת"א שמות שם, ות"י שם לט כג: דלא יתבזע, ועי' ציון 169.
  168. ↑ עי' מכות כב א: וליחשוב נמי המזיח החושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון (ע"ע חושן ציון 73 ואילך, וע' ארון ציון 77 ואילך).
  169. ↑ עי' ציון 51. נחלת יעקב שם, פי' ב; מרגניתא טבא לסהמ"צ שורש חמישי אות ג; אמרי דוד מ' קא אות ב; הגהות חיים מדבר לריטב"א יומא שם, בד' הבה"ג שבציון 176; עי' ר"י פרלא לרס"ג ל"ת ריב. ועי' ת"א שמות כח לב (וכ"ה בת"י שם לט כג): דלא יתבזע, ואמרי דוד שם בדעתו, שאי"ז אלא טעם לחיוב עשיית השפה, אך לא לאו. ועי' ערל"נ מכות שם שתמה, מדוע לא הזכיר אביי במכות שם איסור זה, אבל לא כ' שחולק, ועי' נחלת יעקב שם, פי' א.
  170. ↑ יומא שם.
  171. ↑ ר"י פרלא שם, ועי"ש שכ"כ אף בד' ריב"ח יומא שם ורבא קדושין עח א.
  172. ↑ עי' ציון 176.
  173. ↑ עי' הגהות חיים מדבר לריטב"א יומא שם; ר"י פרלא שם. ועי' ריטב"א יומא שם בד' הרמב"ם, ועי' הגהות חיים מדבר שם שתמה.
  174. ↑ ועי' להלן ציונים 181, 190.
  175. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת פח; יראה"ש סי' שיח; החינוך מ' קא; סמ"ג לאוין סי' רצח; טעמי המצות (לריקאנטי) סי' ס; אלה המצוות (לר"מ חאגיז) סי' קא.
  176. ↑ עי' בה"ג, לגי' שלפנינו, ועי' הגהות חיים מדבר לריטב"א יומא עב א בדעתו (ועי' ר"י פרלא לרס"ג ל"ת ריב, שמדברי היראה"ש שבציון 175, מ' שבנוסחת הבה"ג שהיתה לפניו מנה הבה"ג מצוה זו, אולם מדברי אזהרות ר"א הזקן והר"י אלברגלוני והרשב"ג דלהלן, שלא מנו מצוה זו, מ' שאף הבה"ג לא מנאה); עי' אזהרות ר"א הזקן ואזהרות ר"י אלברגלוני ואזהרות רשב"ג וסה"מ לרס"ג, ור"י פרלא לרס"ג שם ופ"ז השורש החמישי בדעתם, ועי' הידור זקן לאזהרת ר"א הזקן אות כט בדעתו. ועי' הגהות חיים מדבר לריטב"א יומא עב א: אולי, ור"י פרלא שם, בד' הראשונים הנ"ל, שפסקו כדעה שבציון 168 ואילך.
  177. ↑ עי' ציון 163 ואילך.
  178. ↑ עי' יומא עב א; רמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ג וסנהדרין פי"ט ה"ד (אות כה) ובסהמ"צ ל"ת פח. וע"ע בגדי כהונה ציון 156 ואילך.
  179. ↑ עי' ציונים 194 ואילך, 209 ואילך, 222 ואילך, 226 ואילך.
  180. ↑ עי' קרבן חגיגה ומנ"ח ועין יצחק שבציון 197, שהביאו ראיה מהאיסור לקרוע את המעיל לצורך כיבוסו, שקריעת המעיל נאסרה אף שלא בדרך השחתה, ומ' שאין חילוק בין פי המעיל לשאר חלקי המעיל (ועי' מנ"ח שם ד"ה אך יש להקשות, שמצדד לא כן); עי' מער"ק כהמ"ק פ"ט ה"ג; עי' יצחק ירנן ושפ"א שבציון 193, שהביאו את ראיית האחרונים שבציון 197, ודחו, ומ' שסוברים שלצד שחלוק איסור קריעת פי המעיל מקריעת שאר בגדי כהונה, חשובה קריעת שאר חלקי המעיל כקריעת פי המעיל; עי' צ"פ שבציון 183, לענין קריעת הרימונים.
  181. ↑ יכהן פאר כהמ"ק שם, בד' הרמב"ם שם; עי' שו"ת בית אפרים יו"ד סי' סא, לצד שחלוק איסור קריעת פי המעיל מקריעת שאר בגדי כהונה; עי' בית המלך (בוים) יסוה"ת פ"ו ה"א, בד' הקרבן חגיגה הנ"ל. ועי' חי' הגרי"ז ענינים סי' יא אות א.
  182. ↑ עי' ציון 133.
  183. ↑ צ"פ כהמ"ק פ"ט ה"ג, ובתניינא יסוה"ת פ"ו.
  184. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 151 ואילך. עי' אחרונים דלהלן.
  185. ↑ עי' אחרונים שבציונים 215, 232 ואילך.
  186. ↑ עי' אחרונים שבציון 239 ואילך.
  187. ↑ עי' אחרונים שבציון 226 ואילך, שאיסור קריעת המעיל נוהג אף במעיל שאינו ראוי לעבודה, ובית המלך יסוה"ת פ"ו ה"א בדעתם; עי' צ"פ שבציון 183, לענין קריעת הרימונים. וכ"מ מהראשונים והאחרונים שבציון 189, הסוברים שאין קריעת פי המעיל אסורה אלא כשנעשית בדרך השחתה, ואם גדר הפסול הוא פסילת המעיל מעבודה, מה חילוק יש בין קריעה דרך השחתה לקריעה שאינה דרך השחתה.
  188. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 159.
  189. ↑ מנ"ח מ' קא אות א ד"ה ולדינא נראה, ושו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קב אות יב (דף פח א), בד' רחבא אמר רב יהודה ביומא עב א (ועי' ציון 194 שלדעתם מח' אמוראים היא); עי' מאירי יומא שם; מל"מ כהמ"ק פ"ט ה"גומער"ק שם ויצחק ירנן שם ושפ"א יומא שם וחי' הגר"ח יומא שם ומרחשת ח"א סי' ב ענף א אות א, בד' הרמב"ם שם (ועי' סמ"ג לאוין רצח); עי' רדב"ז כהמ"ק שם; יצחק ירנן שם, בד' הרמב"ם בסהמ"צ ל"ת פח, וע"פ הרמב"ם כהמ"ק שם ה"י, לענין האיסור להזיח את החושן מעל האפוד, שלא נאמר אלא בדרך השחתה (ע"ע חושן ציון 79); עי' שו"ת בית אפרים יו"ד סי' סא, בד' החינוך מ' קא; עי' קרי"ס כהמ"ק פ"ט אזהרה רז שו"ת מהרש"ם ח"א סי' י; מעשי למלך כהמ"ק שם ה"ג, ועי"ש בד' החת"ס בשו"ת או"ח סי' לב; אור הישר זבחים צה א, בד' תוס' שם ד"ה מכניסו.
  190. ↑ מער"ק שם; עי' קרי"ס שם; מנ"ח שם, לדעה זו; שו"ת בית אפרים יו"ד סי' סא, בד' המל"מ שם; שו"ת בית יצחק שם, לדעה זו; עי' שפ"א שם; מרחשת שם.
  191. ↑ ע"ע דם חטאת ציון 107.
  192. ↑ זבחים צה א; רמב"ם מעה"ק פ"ח ה"כ.
  193. ↑ עי' יצחק ירנן שם; שו"ת בית אפרים שם ד"ה ועדיין צ"ע מנ"ל; מנ"ח שם ד"ה אך יש להקשות; שפ"א יומא שם; ר"י פרלא שם, בד' המל"מ שם. ועי' מנ"ח שם ד"ה ולדינא נראה, שלד' ר"ל קריעת פי המעיל אסורה אפילו שלא בדרך השחתה, ועי' ציון 194
  194. ↑ קרבן חגיגה כהמ"ק שם ה"ג (הובא במל"מ כהמ"ק שם ומעה"ק פ"ח ה"כ) ושם בשם מהר"א צמח,
    ופאר הלכה (אוירבך) בענין קריעת בגדי כהונה (י-ם תשס"ד עמ' רמ), ומנ"ח שם, ושו"ת עין יצחק או"ח סי' ה אות ג, ע"פ דברי ר"ל דלהלן, ובד' הרמב"ם כהמ"ק שם, שלא הזכיר "דרך השחתה" אלא בקריעת שאר בגדי כהונה (ועי' ציון     189 שלד' המנ"ח שם, מח' אמוראים היא); שו"ת בית יצחק שם, בד' ר"ל שם (ועי' ציון 189, שלד' הבית יצחק שם מח' אמוראים היא); יכהן פאר כהמ"ק שם, ורשימות שיעורים (רי"ד סולוביצ'יק) סוכה נא א, בד' הרמב"ם שם; עי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' רסד ד"ה ונ"ל ראיה, ומעשי למלך כהמ"ק שם בדעתו.
  195. ↑ עי' לעיל.
  196. ↑ עי' אחרונים דלהלן. ועי' ציון שי"ח.
  197. ↑ קרבן חגיגה שם; מנ"ח שם; עין יצחק שם.
  198. ↑ עי' לעיל.
  199. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 160 ואילך.
  200. ↑ עי' ציון 164.
  201. ↑ דברים יב ד. ועי' ציונים 216, 220, 227.
  202. ↑ ע"ע לא תעשון כן לה' אלהיכם: איבוד שלא בדרך השחתה. מנ"ח שם; עי' תשו' רמ"ד פלוצקי נד' בחמדת ישראל במפתחות והוספות לחלק הלאוין אות כה (דף ז א) אות א (ד"ה ועפי"ז נ"ל) ובית המלך יסוה"ת פ"ו ה"א, בד' הקרבן חגיגה שם (ועי' קרבן חגיגה שם: א"נ); עי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' רסד ד"ה ונ"ל ראיה, ומעשי למלך כהמ"ק שם בדעתו. ועי' שו"ת בית אפרים שם שצידד כן, ודחה ע"פ יומא עב א שלמדו את איסור קריעת בגדי כהונה מאיסור קריעת המעיל.
  203. ↑ עי' ציון 165.
  204. ↑ קרבן חגיגה שם, ועי"ש שמצדד שמכך שלא אמר הכתוב: ולא יקרע, בו' החיבור, מ' שהלאו של "לא יקרע" הוא לאו האמור לכל בגד ובגד, וכל אחד כדינו.
  205. ↑ עי' צ"פ דלהלן.
  206. ↑ עי' מרחשת דלהלן.
  207. ↑ ע"ע בגד: שיעורו. עי' שפ"א דלהלן.
  208. ↑ עי' אחרונים דלהלן.
  209. ↑ שפ"א וצ"פ ומרחשת דלהלן.
  210. ↑ עי' ציון
  211. ↑ עי' ציון
  212. ↑ שפ"א יומא עב א, בד' הרמב"ם כהמ"ק פ"ט ה"ג, שלא הזכיר "דרך השחתה" אלא בקריעת שאר בגדי כהונה.
  213. ↑ מרחשת דלהלן, וע"ע בגדי כהונה ציון 152.
  214. ↑ עי' ציון 15.
  215. ↑ עי' מרחשת ח"א סי' ב ענף א אות א, בד' הרמב"ם כהמ"ק שם.
  216. ↑ דברים יב ד. ועי' ציונים 201, 220, 227.
  217. ↑ עי' ציון 200.
  218. ↑ צ"פ כהמ"ק פ"ט ה"ג.
  219. ↑ עי' אחרונים דלהלן.
  220. ↑ דברים יב ד. ועי' ציונים 201, 216, 227.
  221. ↑ ע"ע לא תעשון כן לה' אלהיכם ציון 321, וע' מחיקת השם.
  222. ↑ עי' ציון
  223. ↑ צ"פ כהמ"ק פ"ט ה"ג, ובשו"ת סי' קנה, ובהשמטות למנין המצות מ"ע כ; שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קב אות יב (דף פח א); תשו' רמ"ד פלוצקי בחמדת ישראל מפתחות והוספות לחלק הלאוין אות כה (דף ו ב) אות א ד"ה ומה שי"ל עוד; בית המלך כהמ"ק שם (ע"פ הקרבן חגיגה שבציון 194). ועי' רש"י (שמות יב טז): כל מלאכה לא יעשה בהם, אפילו על ידי אחרים, וע"ע אמירה לנכרי שבות ציון 1 ואילך.
  224. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 196.
  225. ↑ עי' אחרונים דלהלן.
  226. ↑ תשו' רמ"ד פלוצקי נד' בחמדת ישראל במפתחות והוספות לחלק הלאוין אות כה (דף ז א) אות א ד"ה אמנם מה שנלענ"ד; בית המלך יסוה"ת פ"ו ה"א, ע"פ הר"ש שבציון 235, והקרבן חגיגה שבציון 194. ועי' צ"פ כהמ"ק פ"ט ה"ג.
  227. ↑ דברים יב ד. ועי' ציונים 201, 216, 220.
  228. ↑ עי' ציון . אחרונים הנ"ל.
  229. ↑ ע"ע לא תעשון ציון 1 ואילך.
  230. ↑ בית המלך שם. ועי' צ"פ כהמ"ק פ"ט ה"ג.
  231. ↑ תשו' רמ"ד פלוצקי בחמדת ישראל שם.
  232. ↑ מנ"ח מ' קא אות ב; עי' אחרונים שבציון 184.
  233. ↑ עי' ציון הנ"ל.
  234. ↑ עי' אחרונים שבציון הנ"ל.
  235. ↑ תוס' זבחים צה א ד"ה והא בעי; ר"ש תו"כ צו פרשתא ג פ"ו ה"ח.
  236. ↑ עי' ר"ש שם, ובית המלך כהמ"ק פ"ט ה"ג וחי' הגרמ"ד זבחים שם בשם רי"ז הלוי בדעתו.
  237. ↑ תשו' רמ"ד פלוצקי נד' בחמדת ישראל במפתחות והוספות לחלק הלאוין אות כה (דף ז א) אות ב ד"ה לכן נראה.
  238. ↑ מאמר פתיל תכלת (ליינר) הפרט השלישי אות א ד"ה עוד יש לכאורה (דף כ ב).
  239. ↑ עי' ציון 184 ואילך.
  240. ↑ בית המלך שם, צד א, בד' המאמר פתיל תכלת שם.
  241. ↑ בית המלך שם, צד ב, בד' המאמר פתיל תכלת שם.
  242. ↑ עי' מנ"ח מ' קא אות ב, ועי"ש של' החינוך שם: ונוהגת בזמן הבית, אינה בדוקא.
  243. ↑ עי' ציון 17.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:מעיל&oldid=160721"