אנציקלופדיה תלמודית:עשרת ימי תשובה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - עשרת הימים שבין ראש-השנה* ליום-הכפורים*.

ערך זה עוסק בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, בתורת ימים המסוגלים לתשובה, במהותם, בדיניהם, ובמנהגים הנוהגים בהם. על דיני ראש השנה עצמו, ועל המנהגים הנוהגים בו, ע"ע ראש השנה. על מנהג הכפרות*, שנוהג בימים אלו, ע"ע כפרות. על תענית צום-גדליה*, שנוהגת ביום ג' בתשרי, ע"ע צום גדליה. על דיני ערב יום הכפורים, ועל המנהגים הנוהגים בו, ע"ע ערב יום הכפורים. על דיני יום הכפורים ומנהגיו, ע"ע יום הכפורים.

מהותם וחשיבותם

מהותם

עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, הם ימים המסוגלים לתשובה*, שנאמר: דרשו ה' בהמצאו[1], ואמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, שאף על פי שתשובת הרבים מתקבלת בכל ימות השנה, בימים אלו מתקבלת אף תשובת היחיד[2], שאז ה' מקרב עצמו לקבל תשובה[3]. ועוד אמרו: ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל[4], אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים[5], שהמתין לו הקב"ה שישוב, ולא שב[6].

ענינם

עשרת ימי תשובה, כתבו ראשונים שמלבד שניתנו לתשובה[7], ניתנו אף להרבות בהם בתפילות ובתחנונים, ובכל מיני הכנעות[8].

כסימן לכל השנה

עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, יש בהם משום סימן לכל השנה כולה, וכן אמר רב אמי, שהרוצה לדעת אם ישלים שנתו, ידליק נר בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, ויניחנו בבית שאין בו רוח, ואם נשאר הנר דולק כל זמן שהשמן בתוכו, סימן הוא שישלים את שנתו[9]. על טעם הדבר שאין בסימנים אלו משום איסור ניחוש, ע"ע מנחש.

כתיקון לימים שהיו בשנה החולפת

בכל יום ויום משבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, כתבו המקובלים שאפשר לתקן את היום שכנגדו שהיה בשנה החולפת[10].

בתפילה וקריאת התורה

ריבוי תפילות סליחות ותחנונים

עשרת ימי תשובה, מרבים בהם בתפילות, בסליחות* ובתחנונים[11] - ומתחילים לאמרם קודם עלות השחר[12], ויש שמאריכים בהם עד שיאור היום[13] - ואומרים בהם י"ג מדות[14], ונופלים על פניהם[15], ואומרים ודוי* שלש פעמים[16], כנגד שלשת סוגי העבירות: עון ופשע וחטאה[17], ויש שכתבו שאין לומר ודוי בסליחות אלא פעם אחת בלבד[18]. וכתבו ראשונים, שדברים אלו כולם רשות הם, ואין בהם קביעות הלכה, אלא שכבר קבעו מנהג זה בכל מקום, וכל המוסיף מוסיפים לו, שבימים אלו כל בני אדם עומדים תלוים בדינם[19]. על ערב-יום-הכפורים*, שיש סוברים שלדברי הכל אין אומרים בו וידוי בסליחות אלא פעם אחת, ע"ע ערב יום הכפורים. על שבת תשובה, שנחלקו ראשונים אם אף בה מרבים תפילות סליחות ותחנונים, עי' להלן: שבת תשובה.

הבקשות הנאמרות בתפילת שמונה עשרה

בימים אלו, יש להוסיף בקשות ותחינות שונות בתפילת שמונה-עשרה*, ואלו הן: "זכרנו לחיים וכו'" בברכת אבות[20], "מי כמוך וכו'" בברכת גבורות[21], "וכתוב לחיים וכו'" בברכת ההודאה[22], ו"בספר חיים וכו'" בברכת "עושה שלום"[23]. כמו כן, יש סוברים שמוסיפים את תפילת "ותן פחדך" בברכת "אתה קדוש"[24], ויש סוברים שמוסיפים את התפילה "זכור רחמיך וכבוש כעסך וכו" בברכת ההודאה[25]. וכתבו גאונים, שאף על פי שאין לאדם לשאול צרכיו בג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות של תפילת שמונה-עשרה*[26], היינו דוקא בצרכי יחיד אבל בצרכי רבים, מותר[27]. ויש מן הגאונים והראשונים שכתבו שאין לומר "זכרנו", "מי כמוך" ו"כתוב", משום שאין לאדם לשאול צרכיו בג' ברכות ראשונות ובג' ברכות אחרונות[28], ויש שכתבו בדעתם שמטעם זה אף "בספר חיים" אין אומרים[29], ויש שכתבו ש"בספר חיים" אומרים, משום שהוא סיום שמונה עשרה והרי זה כתחנונים[30].

מקור הבקשות הנאמרות בתפילת שמונה עשרה

הבקשות הנאמרות בתפילת שמונה עשרה[31], כתבו ראשונים שאינן מחוייבות מן הדין, אלא נאמרות מחמת המנהג[32].

נוסח הבקשה של "זכרנו לחיים" בברכת אבות

נוסח הבקשה של "זכרנו לחיים וכו'", הנאמרת בברכת אבות שבתפילת שמונה עשרה[33], נחלקו בו ראשונים: יש הנוהגים לומר "זכרנו לחיים טובים וכו'"[34]. ויש שכתבו שאין לומר אלא "זכרנו לחיים וכו'"[35], שאין צורך לבקש על חיים טובים, שהרי שעת רצון היא, ואין הקב"ה נותן מתנה לחצאין[36], ועוד, שבתחילה יש לשאול חיים בסתם, ורק לאחר מכן יש לבקש חיים טובים, שלעולם יש לאדם לשאול צרכיו מעט מעט ואחר כך להוסיף[37], ומהם שהוסיפו, שמכל מקום, אם אמר אדם "זכרנו לחיים טובים וכו'", הרי זה פיקח ונשכר[38].

בטעם הדבר שאומרים "זכרנו" בברכת אבות דוקא, כתבו ראשונים שהוא לפי שמצינו לשון "זכירה" אצל האבות, שנאמר: זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב[39]. ויש שכתבו, שהוא לפי שמצינו לשון "זכירה" באברהם אבינו, שנאמר: כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו[40], ולפיכך תקנו לשון "זכירה" בברכת אבות המסתיימת בתיבות "מגן אברהם"[41].

אופן אמירת התיבה "זכרנו"

את התיבה "זכרנו", כתבו אחרונים שיש לומר בחטף קמץ[42], שמשמעותה "זכור אותנו", מלשון בקשה, אבל לא "זוכרנו" בחולם, שמשמעותה היא "זוכר שלנו"[43].

אופן אמירת התיבה "לחיים"

את התיבה "לחיים", כתבו ראשונים שיש לומר בשב"א תחת הלמ"ד, כי בפת"ח משמעותה היא "לא חיים"[44], והואיל וימים אלו ימי סכנה הם, והשטן מקטרג בשעת הסכנה ובדיבור קל יסטין, יש לכל אדם להיזהר לדקדק בתפלתו כפי יכלתו וכחו[45]. ויש שכתבו שאין לדקדק ולחוש מלומר את תיבת "לחיים" בפת"ח תחת הלמ"ד, שהרי מצינו כן אף בלשון הכתובים, שנאמר: כל הכתוב לחיים בירושלים[46], וחביבה היא לשון הכתובים[47].

אמירת "ותן פחדך" בברכת "אתה קדוש"

בברכת "אתה קדוש" שבתפילת שמונה עשרה[48], יש שנהגו להוסיף את התפילה "תן פחדך וכו'"[49]. אבל מדברי הרבה מן הראשונים נראה שלא נהגו לאמרה[50].

נוסח הבקשה של "וכתוב לחיים"

נוסח הבקשה של "וכתוב לחיים וכו'", הנאמרת בברכת ההודאה שבתפילת שמונה עשרה[51], נחלקו בו ראשונים: יש שכתבו לומר: "וכתוב לחיים טובים וכו'"[52]. ויש שכתבו שאין לומר אלא: "וכתוב לחיים וכו'"[53]. ומהם שהוסיפו, שמכל מקום, אם אמר אדם "וכתוב לחיים טובים וכו'", הרי זה פיקח ונשכר[54].

אמירת "זכור רחמיך" בברכת ההודאה

ברכת ההודאה בעשרת ימי תשובה, יש מן הגאונים שכתבו שנוהגים להוסיף בה אף את התפילה "זכור רחמיך וכבוש כעסך וכו"[55]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאין מוסיפים תפילה זו בברכת ההודאה[56].

אמירת "בספר חיים" בברכת "עושה שלום"

נוסח הבקשה של "בספר חיים וכו'", הנאמרת בברכת "עושה שלום" שבתפילת שמונה עשרה[57], נחלקו בו ראשונים: יש שכתבו שיש לומר בה: "בספר חיים טובים וכו'"[58]. ויש שכתבו שאין לומר בה אלא: "בספר חיים וכו'"[59], ומהם שהוסיפו, שמכל מקום, אם אמר אדם "בספר חיים טובים וכו'", הרי זה פיקח ונשכר[60]. על אופן החתימה של ברכת "עושה שלום" בעשרת ימי תשובה, עי' להלן[61].

חתימת הברכות "אתה קדוש" ו"השיבה שופטינו"

את ברכת "אתה קדוש" שבתפילת שמונה עשרה[62], יש לחתום בעשרת ימי תשובה בתיבות "המלך הקדוש"[63], לפי שבימים אלו הקב"ה יושב בדין ומראה מלכותו על הכל[64]. וכן את ברכת "השיבה שופטינו" שבתפילת שמונה עשרה[65], יש לחתום בעשרת ימי תשובה בתיבות "המלך המשפט"[66]. על אמירת "המלך הקדוש" בתפילת מעין-שבע* בשבת תשובה, עי' להלן: שבת תשובה.

חתימת הברכה של "המברך את עמו ישראל בשלום"

את ברכת "המברך את עמו ישראל בשלום" שבתפילת שמונה עשרה[67], יש הנוהגים לחתום בעשרת ימי תשובה בתיבות "עושה השלום"[68] - או "המלך עושה השלום"[69] - לפי שכביכול אין הקב"ה יכול לברך את ישראל, שהרי במקום המשפט אין צדקה, ועל כן אומרים "עושה השלום", שאף על פי שהקב"ה עושה משפט, מכל מקום יש שלום בעולם[70]. ויש סוברים שאין לשנות את נוסח החתימה של ברכה זו מנוסח החתימה הנאמר בשאר ימות השנה[71].

שכח לומר את ההוספות

מי ששכח לומר אחת מן הבקשות הנאמרות בתפילת שמונה עשרה[72], נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שצריך לחזור[73]. ויש שכתבו שאינו צריך לחזור[74], כל שסיים אותה ברכה[75], שבקשות אלו לא נתפרשו בתלמוד[76], ועוד שהרי ימים שאין בהם קרבן מוסף טעה ולא הזכיר אין צריך לחזור[77], ולדעה זו כתבו ראשונים שיכוין לשמוע בכוונה בחזרת הש"ץ כל התפלה מראש ועד סוף, ולא יאמר לכוין ולשמוע הדילוג לחוד[78].

תפילת "אבינו מלכנו"

אחר סיום תפילת שמונה עשרה, בשחרית ובמנחה, יש לומר "אבינו מלכנו וכו'"[79], כשהשליח-צבור* מקריא בקול כל קטע וקטע, והציבור כופלים אחריו[80]. על אמירת "אבינו מלכנו" בשבת תשובה, עי' להלן: שבת תשובה. על אמירת "אבינו מלכנו" בערב-יום-הכפורים*, ע"ע.

"עננו" ו"ויחל"

אף המתענים בעשרת ימי תשובה[81], אינם אומרים בשמונה עשרה את תפילת "עננו"[82] - חוץ מבתענית צום-גדליה*[83] - לפי שאין תענית זו אלא לתשובה בלבד[84]. וכן כתבו ראשונים שאין קוראים בימים אלו בתורה בפרשת "ויחל"[85].

אמירת "שיר המעלות" בין "ישתבח" ל"יוצר"

לאחר ברכת "ישתבח" - היינו לפני אמירת חצי הקדיש שלאחריה[86] - יש שנהגו על פי הקבלה לומר את המזמור: שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' וגו'[87], ומן האחרונים יש שכתבו טעם לאמירת מזמור זה, שבעשרת ימי תשובה יש להתעורר בתשובה, ומזמור זה מדבר בדרכי הכניעה ובקשת הסליחה[88].

אמירת "לעילא לעילא" בקדיש

אופן אמירת התיבה "לעילא" שבקדיש*[89], בעשרת ימי תשובה, נחלקו בו אחרונים: יש שכתבו שיש לכפול תיבה זו[90] - בלא וא"ו בין שתי התיבות[91] - מפני שבימים אלו הקב"ה מתעלה ומתרומם מפי ברואיו כפול ומכופל משאר ימות השנה, שהרי הוא יושב על כסא דין, והכל צריכים לשבחו ולפארו ולבקש רחמים על דינם[92], ומהם שהוסיפו, שלאחר כפילת התיבה "לעילא", יש לומר "מכל ברכתא" - ולא "מן כל ברכתא", כנוסח הקדיש הנאמר בשאר ימות השנה[93] - כדי שמנין התיבות שבקדיש לא ישתנה[94]. ויש שכתבו שאין כופלים את תיבת "לעילא" אלא בקדישים הנאמרים בראש-השנה* וביום-הכפורים*, אבל לא בקדישים הנאמרים בשאר ימי התשובה[95]. ויש מצדדים לומר שאין לכפול תיבת "לעילא" כלל, בין בראש השנה, בין ביום הכיפורים, ובין בשאר ימי התשובה[96].

אמירת "עושה השלום" בקדיש

יש שנהגו בסיום הקדיש* לומר במקום "עושה שלום", "עושה השלום"[97], ויש שלא נהגו לשנות כן[98].

בשאר דינים ומנהגים

תענית

בעשרת ימי תשובה יש להתענות[99]. וכתבו ראשונים, שתענית זו אינה חובה, אפילו לא מדברי סופרים, אלא נדבה בעלמא, שאינה נוהגת אלא במי שרוצה להתנדב ולהחמיר על עצמו להתענות, שלא תקנו חכמים את עשרת ימי תשובה אלא לתפילה לתחנונים ולהודאה, ולחזור בתשובה[100], אבל לא לימי תענית[101]. על מחלוקת הראשונים אם מתענים אף בימי ראש-השנה*, ע"ע ראש השנה. על דין התענית בשבת תשובה, עי' להלן: שבת תשובה. על מצות האכילה בערב-יום-הכפורים*, ע"ע ערב יום הכפורים.

חרם ושבועה

עשרת ימי תשובה, אין מחרימים בהם בבית-הכנסת*[102], וכן אין משביעים בהם בבית-דין* את החייב שבועה[103], לפי שבימים אלו עם ישראל תלויים בדין[104], ועוד, שאין לתפוס אומנותו של הקב"ה שבימים אלו דן את העולם[105].

הפיוטים בברית מילה

מנהגים שונים יש באמירת פיוטים בברית מילה בעשרת ימי תשובה[106].

קבילה בבית הכנסת על אי עשיית דין

נהגו הקדמונים שאין קובלים בימים אלו בבית הכנסת על אי עשיית דין, ואם הם בני הכפרים שבאו למניין, קובעין להם זמן אחר הרגל, ואם יש דחיות ורמאות, דנין לאלתר[107].

זהירות מפת של גוים

בעשרת ימי תשובה יש שכתבו להיזהר מאכילת פת-של-גוים*[108].

אכילה בטהרה

ראוי להיזהר באכילה בטהרה בימי אלו[109].

קריאה בהם באגרת התשובה

עשרת ימי תשובה, יש שכתבו שיש לקרוא בהם באגרת התשובה שחיבר רבנו יונה[110].

על מחלוקת הראשונים והאחרונים בענין ברכת-הלבנה* בעשרת ימי תשובה, שיש סוברים שאין לאמרה בימים אלו, לפי שהכל שרויים בהם בצער על מחילת העונות, ושיש סוברים שאדרבה יש לאדם לאמרה בעשרת ימי תשובה, שמא תכריע זכות מצוה זו את הכף לטובה, ע"ע ברכת הלבנה[111].

"תשליך"

את מנהג ה"תשליך"[112], יש שנוהגים לעשות יום לפני ערב-יום-הכפורים*, שבו אומרים את הפיוט של "י"ג מדות"[113].

שבת תשובה

שמה

שבת של עשרת ימי תשובה נקראת "שבת שובה", על שם שמפטירים בה בכתוב: שובה ישראל[114]. ויש שקראוה "שבת תשובה"[115], ויש שנתנו טעם לשם זה על פי מה שכתבו המקובלים, שבכל יום ויום משבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, מתקנים את היום שכנגדו בשבוע שהיה בשנה החולפת, ונמצא שבשבת מתקנים את כל ימי השבת שהיו במשך השנה החולפת[116].

דרשת "שבת תשובה"

נוהגים לדרוש בשבת זו, כדי לעורר העם בתשובה[117]. ויש שכתבו סמך לדרשה זו, ממה שאמרו במדרש: בשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהם של ישראל[118], ועל כן ראוי לדרוש בשבת זו כדי שיתכפרו עוונותיהם של ישראל[119].

ריבוי תפילות סליחות ותחנונים

שבת של עשרת ימי תשובה, נחלקו בה ראשונים ואחרונים אם מרבים בה בתפילות בסליחות ותחנונים, כשם שמרבים בהם בימות החול[120]: א) יש שכתבו שאין מרבים בה בתפילות וסליחות ותחנונים[121], לפי שאין מתריעים בשבת[122], או לפי שיש בדבר משום ביטול מצות ענג-שבת*[123], או לפי שהתפילות והסליחות נאמרות בהשכמה[124], ויצטרכו לקרוא לאור הנר, דבר שאסור בשבת[125], או לפי שדרך המעוררים את הציבור להקיש בדלתות, ולא הותר דבר זה בשבת, לא בכלי ולא ביד, לסוברים כן[126], או לפי שבתחנונים אלו יש משום שאילת צרכים, והשבת לא ניתנה לשאילת צרכי האדם[127]. ב) ויש שכתבו שעשרת ימי תשובה נוהגים להרבות בהם בתפילות וסליחות ותחנונים אף בשבת[128], שלדעתם הלכה כדעת הסוברים שמתריעים בשבת על דברים נחוצים[129] - כגון על עיר שהקיפוה גוים או ששטפה נהר[130] - וכיון שבעשרת ימי תשובה התפילה נשמעת יותר מבשאר ימים[131], ועוד, שבימים אלו האדם מוכן שיהיה דינו נגמר ביום-הכפורים*[132], אין לך דבר נחוץ מזה[133]. ולדעתם אין באמירת תפילות וסליחות בשבת משום ביטול מצות עונג שבת, שאדרבה אין לך שמחה ותענוג גדולים מאלו[134], או לפי שימים אלו לא ניתנו אלא להכנעת היצר ושבירתו[135], ולפיכך אין נוהגת בהם מצות עונג שבת[136], ואף משום איסור קריאה לאור נר בשבת אין בזה, שהרי באדם-חשוב* אמרו שמותר לו לקרוא לאור הנר[137] - שאף בחול אין דרכו להטות את הנר מפני חשיבותו[138] - ושליח-צבור* בשעה שמתמנה לירד לפני התיבה אין לך חשוב ממנו להיות נוהג כבוד וצניעות בעצמו, ועוד, שאימת שכינה ואימת ציבור עליו, ועוד, שציבור גדול משגיחים בענינו של שליח הציבור, ועל כן אין לחוש בו שמא יטה את הנר[139], ואף משום איסור השמעת קול על ידי דפיקה על הדלתות אין בזה, שבשבתות אין משכימים לסליחות על ידי הקשה על הדלתות, אלא מאליהם הם באים[140]. ואף משום איסור שאילת צרכים בשבת אין בזה, שעשרת ימי תשובה ניתנו לתשובה ולרבוי תפלות, ועל כן הותר להתפלל באותה שבת מה שלא הותר להתפלל בשאר שבתות השנה[141], ועוד, שכיון שרוב הבקשות עוסקות בעניני כבוד שמים, נגררות אף שאר הבקשות אחר העיקר[142], ועוד, שאף הבקשות הנאמרות על שאילת הצרכים, בקשת הרבים הם, ולפיכך מותר לאמרן בשבת[143]. ויש שכתבו, שאף על פי שמרבים בשבת תשובה בתפילות ובתחנונים, מכל מקום יש להימנע מלהזכיר בהם שאילת צרכים[144].

תענית

שבת של עשרת ימי תשובה, נחלקו גאונים וראשונים אם מתענים בה, כפי שמתענים בימות החול של עשרת ימי תשובה[145]: יש סוברים שאין מתענים בה[146], לפי שיש בזה משום ביטול מצות ענג-שבת*[147], וכפי שמצינו בשאר תעניות שנדחות מפני השבת[148], וכל שכן בתענית זו, שאינה אלא תענית נדבה בעלמא[149], ועוד, שהתשובה של עשרת ימי תשובה - הנזכרת בכתוב: דרשו ה' בהמצאו[150] - אינה תלויה בתענית דוקא, אלא בדרישת ה', דהיינו בקיום מצוותיו, ואף עונג שבת מכלל מצוות ה' הוא[151]. ויש סוברים שיש להתענות בעשרת ימי תשובה אף בשבת[152], שעשרה ימים אלו ניתנו לתשובה ולרבוי תפלות ולכל מיני הכנעות[153], ולכן הותר להתענות בשבת זו אף על פי שלא הותר להתענות בשאר שבתות[154].

ההפטרה

הפטרת השבת של עשרת ימי תשובה, נחלקו בה ראשונים: א) יש סוברים שמפטירים בה בנביא הושע, מן הכתוב: שובה ישראל וגו'[155], עד סוף הושע[156], ולאחר מכן מדלגים לנביא יואל, מן הכתוב: תקעו שופר בציון וגו'[157], עד הכתוב: וידעתם כי בקרב ישראל אני וגו' ולא יבשו עמי לעולם[158], כדי להזהיר על התשובה לפני יום הדין[159]. וביארו ראשונים, שכיון שבכתובים הנזכרים בנביא הושע אין אלא תשעה פסוקים, ואין מפטירים בנביא פחות מכ"א פסוקים[160], מוסיפים את הפסוקים שבנביא יואל[161]. ומן האחרונים יש שביארו, שכיון שהפסוק האחרון בהושע מסתיים בתיבות "ופֹשעים יכשלו בם", שהוא ענין שאינו טוב, נוהגים לקרוא אף את הפסוקים מספר יואל, כדי לסיים בענין טוב[162]. ב) ויש סוברים שמפטירים בה בנביא ישעיהו, מן הכתוב: דרשו ה' בהמצאו וגו'[163], שכתוב זה נדרש על עשרת ימי תשובה[164]. ג) ויש סוברים שמפטירים בה בנביא שמואל, מן הכתוב: וידבר דוד את דברי השירה הזאת וגו'[165]. על מנהגים נוספים בהפטרה זו, עי' ברשימת ההפטרות לשבתות השנה, שבנספח לערך הפטרה[166].

המפטיר

נוהגים שנער אינו קורא את הפטרת שבת תשובה[167].

אמירת הפסוקים "צדקתך" "וצדקתך" "צדקתך"

הפסוקים "צדקתך וגו'"[168] "וצדקתך וגו'"[169] "צדקתך וגו'"[170], הנאמרים בתפילת מנחה של שבת[171], נחלקו ראשונים ואחרונים אם נאמרים אף בתפילת מנחה של שבת תשובה: יש סוברים שאין אומרים פסוקים אלו בתפילת מנחה של שבת תשובה, משום שכתוב בהם: משפטיך תהום רבה[172], ובימים אלו אין שייך משפט, שהרי מבקשים אנו מהקב"ה שלא יבוא במשפט עמנו, אלא ינהג עמנו לפנים משורת הדין[173]. ויש נוהגים לומר פסוקים אלו אף בתפילת מנחה של שבת תשובה[174].

פיוטים

שבת תשובה, יש שנהגו להוסיף בתפילותיה פיוטים* שונים[175].

הזכרת נשמות ו"אב הרחמים"

שבת תשובה, כתבו ראשונים שלנוהגים להוסיף בתפילותיה פיוטים שונים[176], אין מזכירין בה נשמות, ואין אומרים בה "אב הרחמים"[177].

חתימת "המלך הקדוש" בברכת "מעין שבע"

ברכה-מעין-שבע* - הנאמרת בשבת לאחר תפילת ערבית*[178] - אומרים בה "המלך הקדוש"[179]. ויש סוברים שאומרים בה "האל הקדוש", כבשאר ימות השנה, משום שאין ברכה זו מעיקר התפלה[180].

"אבינו מלכנו"

תפילות השבת של עשרת ימי תשובה, וכן תפילת מנחה של ערב שבת, נחלקו ראשונים אם אומרים בהן "אבינו מלכנו": יש סוברים שאין אומרים בתפילות השבת של עשרת ימי תשובה "אבינו מלכנו"[181] - ומהם שכתבו כן אף לענין תפילת מנחה של ערב שבת[182] - שתפילה זו חשובה כשאילת צרכים, שאסורה בשבת[183]. ויש סוברים שאומרים "אבינו מלכנו" בתפילות השבת של עשרת ימי תשובה, וכן בתפילת מנחה של ערב שבת[184], ואין בזה משום איסור שאילת צרכים בשבת, שעשרת ימי תשובה ניתנו לתשובה ולרבוי תפלות, ועל כן הותר להתפלל באותה שבת מה שלא הותר להתפלל בשאר שבתות השנה[185], ועוד, שכיון שרוב הבקשות עוסקות בעניני כבוד שמים, נגררות אף שאר הבקשות אחר העיקר[186], ועוד, שאף הבקשות הנאמרות על שאילת הצרכים, בקשת הרבים הם, ולפיכך מותר לאמרן בשבת[187].

הערות שוליים

  1. ישעיהו נה ו.
  2. ר"ה יח א ויבמות מט ב. ועי' סדור רש"י סי' קלט ומחז"ו סי' שיג: עושים בהם תשובה.
  3. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ח.
  4. שמו"א כה לח.
  5. ר"ה שם.
  6. רש"י שם ד"ה רב נחמן.
  7. עי' לעיל.
  8. עי' רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' ס; מגן אבות למאירי ענין כד.
  9. הוריות יב א וכריתות ה ב, ועי' רבנו גרשום הוריות שם ורש"י שם ד"ה ולאו ומרדכי יומא סי' תשכג וטור או"ח תקפג, שמ' שאף למסקנת הגמ' שם הדין כן, ועי' ב"י ודרישה או"ח שם ובאר שבע הוריות שם, ועי' מאירי הוריות שם שלמסקנת הגמ' אין לעשות כן.
  10. ספר הכוונות בשם האר"י, והובא בקצה המטה תרב לב.
  11. עי' סדר ר"ע גאון סדר אשמורות, והובא בטור או"ח תקפא, וכ"כ הטור שם בשם רב כהן צדק ורב האי גאון; רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' נח בשם רב כהן צדק, שכ"ה מנהג שתי ישיבות, ובשם רב האי גאון; עי' סדור רש"י סי' קלט; עי' מחז"ו סי' שיג ושלז; מנהג מרשלייאה תפלת ר"ה עמ' 127; עי' המנהיג הל' ר"ה עמ' שכט; עי' הרוקח סי' רג וריד; חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ח; שו"ע שם א, וטוש"ע שם תרב א.
  12. סדר ר"ע גאון שם; רי"ץ גאות שם בשם רב כהן צדק; עי' סדור רש"י סי' קלט; מחז"ו סי' שיג; מנהג מרשלייאה שם; חיבור התשובה למאירי שם; עי' רמ"א או"ח תרב א. ועי' המנהיג שם והרוקח שם ושם: בהשכמה. ועי' חיבור התשובה למאירי שם: וכבר היו הרבה מן הגאונים שלא היו נוהגים בכך, ר"ל להשכים בימים אלו, והאריכו הרבה בהתנצלותם.
  13. חיבור התשובה למאירי שם. ועי"ש שיש מקומות שאין נוהגים להאריך בהם כלל.
  14. עי' מחז"ו סי' רמה; חיבור התשובה למאירי שם. לחפש עוד
  15. סדר ר"ע גאון שם; הרוקח שם ושם.
  16. עי' סדר ר"ע גאון שם; מנהג מרשלייאה שם; הרוקח סי' רג ורו; רמ"א שם.
  17. שמות לד ז. הרוקח סי' רו ורז, ועי"ש טעמים נוספים.
  18. שער הכוונות נא ג; פרי עץ חיים שער הסליחות פ"ח. וכן נוהגים המתפללים בנוסח האר"י, וכ"כ במעשה רב מנהגי הגר"א סי' רב.
  19. חיבור התשובה למאירי שם.
  20. סדר ר"ע גאון סדר אשמורות; רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' ס, ושם עמ' סא בשם ר"ע גאון; סדור רש"י סי' קלט; מחז"ו סי' שיג ושכז ושמז ושנא, ושם סי' שכו בשם תשוה"ג; תוס' ברכות לד א ד"ה אמצעיות; מנהג מרשלייאה תפלת ר"ה עמ' 127; המנהיג הל' ר"ה עמ' שו; הרוקח סי' רג ורה, ובפי' לסידור התפילה עמ' תרמא (אות קכה); חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ב ופ"ח; עי' האגור הל' ר"ה סי' תתפו ותשב"ץ קטן סי' קיט, שכ"ה מנהג המהר"ם מרוטנבורג; רא"ש ברכות פ"א סי' טז; עי' מרדכי ברכות סי' לג; טור או"ח תקפב ותרב; ס' המנהגים (טירנא) ר"ה ועשי"ת; עי' מטה משה סי' תשצו. ועי' פי' סדר התפילה לרוקח שם וטור שם תקפב, שביאר הטעם שיש בתפילה זו י"א תיבות וס"ח אותיות.
  21. סדר ר"ע גאון שם (ועי"ש הנוסח: אב הרחמן); רי"ץ גאות שם עמ' ס (ועי"ש הנוסח: אב הרחמים), ושם עמ' סא בשם ר"ע גאון; סדור רש"י שם; מחז"ו סי' שיג ושנא (ועי"ש ושם הנוסח: אב הרחמים), ושם סי' שכז ושמז (ועי"ש ושם הנוסח: אב הרחמן); תוס' ברכות שם; מנהג מרשלייאה שם; הרוקח שם ושם, ובפי' לסידור התפילה עמ' תרמב (ועי"ש הנוסח: אב הרחמים); חיבור התשובה למאירי שם ושם (ועי"ש פ"ב הנוסח: אב הרחמן); עי' תשב"ץ קטן שם; רא"ש ברכות שם; עי' מרדכי שם; טור שם ושם; ס' המנהגים (טירנא) שם ושם. ועי' פי' סדר התפילה לרוקח שם, שביאר הטעם שתקנו תפילה זו בברכת "מחיה המתים", ועי' פי' סדר התפילה שם וטור שם תקפב, שביארו הטעם שיש בתפילה זו ח' תיבות.
  22. סדר ר"ע גאון שם; רי"ץ גאות שם עמ' ס, ושם עמ' סא בשם ר"ע גאון; סדור רש"י שם; מחז"ו סי' שיג ושמז ושנא, ושם סי' שכו בשם תשוה"ג; תוס' ברכות שם; מנהג מרשלייאה שם; המנהיג שם; הרוקח שם ושם, ובפי' לסידור התפילה עמ' תרנד (אות קל); עי' חיבור התשובה למאירי שם ושם; עי' האגור שם ותשב"ץ קטן שם, שכ"ה מנהג המהר"ם מרוטנבורג; לקט יושר ח"א עמ' קכט ענין ב; רא"ש ברכות שם; עי' מרדכי שם; טור שם ושם; אבודרהם חנוכה ד"ה על הנסים; ס' המנהגים (טירנא) שם ושם, וכ"ה בס' המנהגים לר"א קלויזנר סי' טו אות ו בשם מהר"ט.
  23. סדר ר"ע גאון שם; רי"ץ גאות שם עמ' ס, ושם עמ' סא בשם ר"ע גאון; סדור רש"י שם; עי' מחז"ו שם ושם ושם, ושם סי' שכו בשם תשוה"ג; תוס' ברכות שם; מנהג מרשלייאה שם; המנהיג שם; הרוקח שם ושם; עי' חיבור התשובה למאירי שם ושם; עי' תשב"ץ קטן שם; רא"ש ברכות שם; עי' מרדכי שם; טור שם ושם; ס' המנהגים (טירנא) שם ושם, וכ"ה בס' המנהגים לר"א קלויזנר שם בשם מהר"ט.
  24. עי' ציון 49.
  25. עי' ציון 55 ואילך.
  26. ע"ע.
  27. רב האי גאון, הובא בב"י או"ח תקפב.
  28. בה"ג ברכות סוף פ"ה, הו"ד ברשב"א ברכות לד א ד"ה הא דאמר ובטור ובב"י שם.
  29. ב"י שם בד' הבה"ג, ועי' להלן.
  30. טור בשם הבה"ג, ועי' ב"י שם שלא מצא כן בבה"ג וגם אינו נראה טעם זה, שהרי עדיין לא חתם בברכה ולא חשוב שסיים תפילתו, ועי' ברכ"י שם שנמצא כן בבה"ג שנד' בשנת ש"ח, אלא שלא הגיע לידי הב"י.
  31. עי' לעיל.
  32. חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ח ד"ה וכן המנהג, וכעי"ז שם פ"ב: שאינם סדורות בהם על פי ז"ל.
  33. עי' ציון 20.
  34. עי' המנהיג הל' ר"ה עמ' שו, שכ"ה מנהג צרפת.
  35. מחז"ו סי' שכז ושמז ושנא; עי' פי' סדר התפילה לרוקח עמ' תרמא (אות קכה); עי' האגור הל' ר"ה סי' תתפו ותשב"ץ קטן סי' קיט וטור או"ח תקפב, שכ"ה מנהג המהר"ם מרוטנבורג.
  36. מחז"ו סי' שכז, טעם א, בשם ר"ת.
  37. ע"ע תפלה. מחז"ו שם, טעם ב, בשם רי"ש; האגור שם; תשב"ץ קטן שם; טור שם.
  38. עי' המנהיג שם; מחז"ו שם.
  39. דברים ט כז. מחז"ו סי' שכז.
  40. תהלים קה מב.
  41. פי' סדר התפילה לרוקח עמ' תרמא (אות קכה); טור שם סי' תקפב.
  42. ע"ע נקוד.
  43. עי' ס' המנהגים (טירנא) ר"ה; מטה משה סי' תשצו.
  44. תשב"ץ קטן סי' קיט (הובא במטה משה סי תשצו) והאגור הל' ר"ה סי' תתפו, בשם מהר"ם מרוטנבורג, ע"פ נדרים יא א: מאי לחולין לא לחולין ליהוי; עי' טור או"ח תקפב בשם המהר"ם מרוטנבורג, ועי' מטה משה סי' תשצו בדעתו; ס' המנהגים (טירנא) ר"ה.
  45. מטה משה שם.
  46. ישעיהו ד ג.
  47. מטה משה שם, בשם מורו מהר"ש.
  48. ע"ע שמונה עשרה.
  49. עי' טור או"ח תקפב והאגור הל' ר"ה סי' תתפז, בשם "יש מקומות".
  50. עי' טור והאגור שם, וכ"מ מסתימת שאר הראשונים שלא הזכירו תפילה זו בנוסח תפילת שמו"ע של עשי"ת. ועי' טור והאגור שם שתמהו מדוע נהגו שלא לאמרה.
  51. עי' ציון 22.
  52. מחז"ו סי' שמז ושנא; עי' תוס' ברכות לד א ד"ה אמצעיות; מנהג מרשלייאה תפלת ר"ה עמ' 127; עי' המנהיג הל' ר"ה עמ' שו, שכ"ה מנהג צרפת; עי' תשב"ץ קטן סי' קיט; האגור הל' ר"ה סי' תקפו; לקט יושר ח"א עמ' קכט ענין ב; אבודרהם חנוכה ד"ה על הנסים; ס' המנהגים (טירנא) ר"ה.
  53. פי' סידור התפילה לרוקח עמ' תרנד (אות קל); עי' המנהיג שם; עי' הגהת הגי' לס' המנהגים (טירנא) ר"ה, ושם בשם מהרא"ק בשם מהר"ט, וכ"ה בס' המנהגים לר"א קלויזנר סי' טו אות ו בשם מהר"ט. ועי' פי' סידור התפילה לרוקח שם והגהת הגי' לס' המנהגים (טירנא) שם, שכ' בטעם הדבר, שאין לומר בנוסח זה יותר מחמש תיבות.
  54. המנהיג שם.
  55. סדר ר"ע גאון סדר אשמורות; רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' סא; סדור רש"י סי' קלט; חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ח, בשם ר"ע גאון והרא"ש מלוניל, ועי"ש שיש שנהגו לומר תפילה וז בברכת "שומע תפלה".
  56. עי' מחז"ו סי' שיג והרוקח סי' רג ורה וטור או"ח תרב, שלא הזכירו תוספת זו בנוסח התפילה של עשי"ת. ועי' חיבור התשובה למאירי שם.
  57. עי' ציון 23.
  58. עי' מחז"ו סי' שמז ושנא; עי' תוס' ברכות לד א ד"ה אמצעיות; עי' המנהיג הל' ר"ה עמ' שז, שכ"ה מנהג צרפת; ס' המנהגים (טירנא) ר"ה.
  59. עי' המנהיג שם; עי' הגהת הגי' לס' המנהגים (טירנא) שם, ושם בשם מהר"ק בשם מהר"ט, וכ"ה בס' המנהגים לר"א קלויזנר סי' טו אות ו בשם מהר"ט.
  60. המנהיג שם.
  61. ציון 67 ואילך.
  62. ע"ע שמונה עשרה.
  63. סדר ר"ע גאון סדר אשמורות; רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' סא, ושם בשם ר"ע גאון; סדור רש"י סי' קלט; מחז"ו סי' שיג ושכז; מנהג מרשלייאה תפלת ר"ה עמ' 127; הרוקח סי' רג, ובפי' לסידור התפילה עמ' תרמז (אות קכח); חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ב; ס' המנהגים (טירנא) עשי"ת; טוש"ע או"ח תקפב א.
  64. פי' סידור התפילה לרוקח שם.
  65. ע"ע הנ"ל.
  66. רי"ץ גאות שם, ושם בשם ר"ע גאון; סדור רש"י שם; מחז"ו שם ושם; מנהג מרשלייאה תפלת ר"ה עמ' 127; הרוקח שם ושם; חיבור התשובה למאירי שם; ס' המנהגים (טירנא) שם; טוש"ע שם. ועי' סדר ר"ע גאון שם שהשמיט, וצ"ב. ועי' סדור רש"י שם ומחז"ו סי' שיג, שתמהו שהיה צ"ל: מלך המשפט, ועי"ש שיישבו.
  67. ע"ע שמונה עשרה.
  68. הרוקח סי' רג ורה, ובפי לסידור התפילה עמ' תרנה (אות קל); מטה משה סי' תשצח. ועי' מחז"ו סי' שמז, שכ' כן בנוסח התפילה של ר"ה, ועי' ציון 72, וצ"ב.
  69. עי' רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' סא בשם רב האי גאון, שכ"ה מנהג העולם; חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ב בשם "יש מוסיפים" ובשם "אחד מן הגאונים".
  70. הרוקח בפי' לסידור התפילה שם; מטה משה שם.
  71. עי' סדר ר"ע גאון סדר אשמורות ומחז"ו סי' שיג ושכו ומנהג מרשלייאה תפלת ר"ה עמ' 127, שלא הזכירו שינוי זה בנוסח התפילה של עשי"ת; עי' חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ב, ושם: שלא ראינו עדין מי שהחזיק בזה. ועי' מחז"ו שבציון 68, וצ"ב.
  72. עי' לעיל.
  73. מרדכי ברכות סי' לג בשם "יש פוסקים".
  74. מרדכי שם, בשם ר"ם מאוורא ור"ת והראבי"ה; עי' מרדכי שם, בד' הרמב"ם תפילה פ"ב הי"ט, הסובר שיש מקומות שנוהגים בהם שלא לומר בקשות אלו; תרוה"ד קמד; שו"ע או"ח תקפב ה.
  75. תרוה"ד שם; רמ"א שם. ועי' משנ"ב שם ס"ק טו שהיינו שאמר את ה' של חתימת הברכה, אבל כל עוד לא אמר את ה' של חתימת הברכה חוזר, ואע"פ שיש כמה שמות (כגון ב"ובכל החיים").
  76. מרדכי שם, בשם ר"ם מאוורא ור"ת; משנ"ב שם ס"ק טו.
  77. מרדכי שם, בשם הראבי"ה.
  78. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ב.
  79. סדר ר"ע גאון סדר אשמורות; עי' ראב"ן יומא ד"ה ובמוצאי של יוה"כ; סדור רש"י סי' קלט; מחז"ו סי' שיג; מנהג מרשלייאה תפלת ר"ה עמ' 127; עי' הרוקח סי' רג: בשחרית ובערבית, ושם סי' רה: בבקר ובערב; חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ח: מנהג, ועי' מגן אבות ענין כד, ושם בשם ס' העיתים; האגור הל' ר"ה סי' תתפו; מהרי"ל הל' עשי"ת אות ב; עי' טור או"ח תרב: בוקר וערב, ושם שכ"ה מנהג אשכנז; ס' המנהגים (טירנא) עשי"ת; רמ"א שם א.
  80. מהרי"ל שם.
  81. עי' ציון 99.
  82. הרוקח סי' רז; סדור רש"י סי' קלט; מהרי"ל עשי"ת אות א.
  83. הרוקח שם; מהרי"ל שם. וע"ע צום גדליה.
  84. הרוקח שם.
  85. סדור רש"י שם; עי' מחז"ו סי' שיג; מהרי"ל שם.
  86. ע"ע פסוקי דזמרה. וכ"ה במחזורים בכל הנוסחים.
  87. תהלים קל. שער הכוונות וכו', והובא במג"א סי' נד ס"ק ב ובמנחת אהרן כלל יב ס"ס כח ובפתח הדביר סי' נד ס"ק ב ובמועד לכל חי סי' יג אות כב. ועי' סדור אהלי יעקב לר"ה (צג א) בשם המש"ח ועט"ז סי' תקפב בשם ס' לחם מן השמים. ועי' מג"א שם שתמה, שאסור לשוח בין ברכת "ישתבח" לברכת "יוצר" (ע"ע הנ"ל), ונשאר בצ"ע, ועי' טו"א (רוקח) תפילה פ"ז הי"ג וערוה"ש שם ושו"ץ שואל ונשאל ח"ב או"ח סי' יד שיישבו, שאי"ז הפסק לפי שדברי שבח ומצוה הם, ועי' ערוה"ש שם שאמירה זו חשובה כחלק מסדר התפילה (וע"ע הנ"ל). ועי' תשובות והנהגות ח"ב סי' מא, שברוב הישיבות שמתפללים נוסח אשכנז אין אומרים "שיר המעלות".
  88. שואל ונשאל שם.
  89. ע"ע.
  90. עי' מג"א סי' תקפב ס"ק ד, ושם בשם הלבוש, ועי' לבוש או"ח שם ס"ח; שו"ע הרב או"ח שם סט"ז; קיצוש"ע סי' קכט ס"א.
  91. קיצוש"ע שם.
  92. לבוש שם, ועי' מחצה"ש למג"א שם בדעתו.
  93. ע"ע קדיש.
  94. עי' שו"ע הרב שם; מט"א ס"א; קיצוש"ע שם.
  95. עי' א"ר או"ח שם ס"ק יח, בד' הלבוש שם.
  96. עי' כה"ח או"ח שם סל"ט, ע"פ דברי האר"י בשער הכוונות דרוש הקדיש, שיש סוד במנין כ"ח התיבות מ"יהא שמיה רבא" עד "דאמירן בעלמא", וע"ע קדיש. ועי' ציון #, וצ"ב.
  97. מט"א סי' תקפב א, ואף כי אפשר לדייק בדבריו דכוונתו דווקא לקדיש שאחר התפלה (קדיש תתקבל), מ"מ בספרי האחרונים מובא בפשיטות דכן המנהג בכל הקדישים, וכ"ה במחזורים נוסח אשכנז וספרד ונוסח תימן (שאמי).
  98. תוס' מעשה רב אות נז; מועד לכל חי סי' יג אות סא. ועיין בילקוט יוסף מועדים עמ' כו שהאומרים 'עושה השלום' גם בערבית של שבת אחר מעין ז' יש להם על מי לסמוך. ובחלק ממחזורים בנוסח עדות המזרח ובמחזורים נוסח תימן (בלאדי) אין משנים בשום קדיש, ובחלק מממחזורי נוסח עדות המזרח משנים בקדיש שלאחר שחרית בלבד.
  99. רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' נט בשם רב נטרונאי גאון ורב האי גאון; סדור רש"י סי' קלט; מחז"ו סי' שיג ושנ; הרוקח סי' רג; עי' סדר טרוייש סי' ט; עי' תשב"ץ קטן סי' קיג בשם מהר"ם; עי' טור או"ח תרב: היחידים.
  100. עי' ציון 8.
  101. רי"ץ גאות שם עמ' ס.
  102. ע"ע תקנת הקהל.
  103. ע"ע שבועה. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ה, והובא ברמ"א או"ח תרב א ובמטה משה סי' תתל.
  104. עי' מהרי"ל שם, והובא במטה משה שם.
  105. מטה משה שם.
  106. ספר המנהגים (טירנא) עשרת ימי תשובה: אם יש מילה בין כסא לעשור אומרין זכור ברית דמילה, ואל תפר בהשכמה. ונ"ל גם פזמון. יה איום.
  107. מג"א סי' תרב.
  108. ס' המנהגים טירנא עשי"ת; לבוש תרג א.
  109. ירו' שבת פ"ג ה"ג; מטה משה עמוד העבודה עשרת ימי תשובה סימן תתלא.
  110. מטה משה סי' תתלב, בשם הרא"ש באר"ח ליום השבת סי' טז. ועי' אר"ח שם לגי' שלפנינו: שיקרא אגרת התשובה וכו' בשבוע שיחול ר"ה להיות בתוכה, וצ"ב.
  111. ציון 50 ואילך.
  112. ע"ע ראש השנה.
  113. שער יששכר מאמר שובה ישראל אות כב שכן נהגו הרבה צדיקים.
  114. עי' ציון 155 ואילך. מטה משה סי' תתלג; מט"א סי' תרב ס"מ.
  115. עי' מהרי"ל הל' עשי"ת אות ד; עי' ס' המנהגים (טירנא) עשי"ת.
  116. עי' ציון 10. קצה המטה למט"א סי' תרב ס"ק לב.
  117. מטה משה סי' תתלג.
  118. מדרש משלי (בובר) פ"י.
  119. מטה משה שם. ועי"ש שכ' שיש מקור למנהג זה בזוהר, והוסיף, שמנהג אבותינו תורה היא.
  120. עי' ציון 11 ואילך.
  121. חיבור התשובה למאירי משיב נפש מאמר ב פ"ח בשם כמה גאונים, ועי"ש שכן המנהג; האגור הל' ר"ה סי' תתקכב, ושם שכ"ה מנהג אשכנז; עי' טור או"ח תרב, ושם שכ"ה מנהג אשכנז.
  122. ע"ע שבת וע' תפלה. האגור שם; טור שם.
  123. ע"ע. חיבור התשובה למאירי שם, טעם א.
  124. עי' ציון 12.
  125. ע"ע מבעיר וע' שבות. חיבור התשובה למאירי שם, טעם ב.
  126. ע"ע מוליד וע' שבות. חיבור התשובה למאירי שם, טעם ג.
  127. ע"ע שבת וע' תפלה. חיבור התשובה למאירי שם, טעם ד. וכ"מ במגן אבות למאירי ענין כד, לדעה זו (ועי"ש שכ"כ בטעם הנוהגים שלא לומר "אבינו מלכנו" בשבת, ועי' ציון 181 ואילך).
  128. חיבור התשובה למאירי שם בשם כמה גאונים, ובמגן אבות שם בשם הרבה מן הגאונים והחסידים, ושכ"ה מנהג שתי ישיבות, ועי' מגן אבות שם: בעניני התפלות מיהא אף אנו מודים בכך; עי' האגור הל' ר"ה סי' תתקכב וטור שם, שכ"ה מנהג ספרד.
  129. ע"ע שבת וע' תפלה.
  130. עי' ערכים הנ"ל.
  131. עי' ציון 8.
  132. עי' לעיל.
  133. ב"י שם.
  134. חיבור התשובה למאירי שם.
  135. עי' ציון 8.
  136. מגן אבות שם.
  137. ע"ע אדם חשוב ציון 22.
  138. ע"ע הנ"ל שם.
  139. חיבור התשובה למאירי שם. ועי' מגן אבות שם: ואין כאן חשש הטיה שאימת צבור עליהם.
  140. חיבור התשובה למאירי שם, ועי' מגן אבות שם.
  141. עי' מגן אבות שם, טעם א, בד' רוב הגאונים שמתירים להרבות בתפלות ותחנונים בשבת תשובה אף בבקשת צרכים.
  142. עי' מגן אבות שם, טעם ב.
  143. עי' מגן אבות שם, טעם ג.
  144. מגן אבות שם, בשם קצת הגאונים.
  145. עי' ציון 99.
  146. רי"ץ גאות הל' תשובה עמ' נט בשם רב האי גאון; רי"ץ גאות שם עמ' ס; מגן אבות למאירי ענין כד; עי' תשב"ץ קטן סי' קיג: מהר"ם ז"ל אינו רגיל להתענות בשבת של עשי"ת; האגור הל' ר"ה סי' תתקכ; טור או"ח תרב.
  147. ע"ע.
  148. ע"ע שבת וע' תענית. רי"ץ גאות שם עמ' נט בשם רב האי גאון; רי"ץ גאות שם עמ' ס.
  149. עי' ציון 100. רי"ץ גאות שם.
  150. עי' ציון 1 ואילך.
  151. רי"ץ גאות שם עמ' נט בשם רב האי גאון.
  152. רי"ץ גאות שם והאגור שם בשם רב נטרונאי גאון, ועי"ש שכ"ה מנהג רבותינו הראשונים; מגן אבות למאירי שם, בשם הרבה מן הגאונים והחסידים, ועי"ש שכ"ה המנהג בשתי ישיבות. ועי' סדר טרוייש סי' ט: המתענה ב' ימים ר"ה מתענה גם בשבת של י' ימי התשובה להשלים הי' ימים כסדר.
  153. עי' ציון 8.
  154. עי' רי"ץ גאות שם והאגור שם בשם רב נטרונאי גאון; מגן אבות למאירי שם.
  155. הושע יד ב.
  156. הושע שם י.
  157. יואל ב טו.
  158. יואל שם כז. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ג; מטה משה סי' תתלג. ועי' מנהג מרשלייאה אלול עמ' 170, וס' המנהגים (טירנא) עשי"ת וחודש אב.
  159. מנהג מרשלייאה שם.
  160. ע"ע הפטרה.
  161. מהרי"ל שם; מטה משה שם.
  162. חיי אדם הל' שבת סי' קיח, וע"ע הפטרה. ועי"ש שתמה על הראשונים והאחרונים שבציון הקודם, שהרי במקום שמסתיים ענין מותר לקרוא אפי' פחות מכ"א פסוקים, ע"ע הנ"ל.
  163. ישעיהו נה ו. סדור רש"י סי' תד; מחז"ו סי' רסב.
  164. עי' ציון 1 ואילך. מחז"ו שם.
  165. ש"ב כב א. עי' סדור רש"י שם: במקומות אחרים.
  166. כרך י טור תשטו.
  167. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ג; מטה משה סי' תתלג.
  168. תהלים לו ז.
  169. תהלים עא יט.
  170. תהלים קיט קמב.
  171. ע"ע מנחה.
  172. תהלים לו ז.
  173. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ד.
  174. מטה משה סי' תתלג; רמ"א או"ח תרב א.
  175. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ג, ועי"ש שכ"ה מנהג מגנצא ווורמיישא; ס' המנהגים (טירנא) עשי"ת.
  176. עי' ציון 175.
  177. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ג.
  178. ע"ע ברכה מעין שבע וע' ערבית.
  179. מהרי"ל הל' עשי"ת אות ד; ס' המנהגים (טירנא) עשי"ת; ב"י או"ח סי' תקפב, בשם ה"ר מנוח; שו"ע או"ח שם ג.
  180. מנהגים דבי מהר"ם ב"ר ברוך ועמ' 8, ועי"ש בהערות 48.
  181. סדור רש"י סי' קלט; מחז"ו סי' שיג; הרוקח סי' רג ורה; עי' מגן אבות למאירי ענין כד בשם ס' העיתים, ועי"ש שיש הנוהגים כן; האגור הל' ר"ה סי' תתפו בשם "יש מקומות"; מהרי"ל הל' עשי"ת אות ד, ועי"ש אות ב; ס' המנהגים (טירנא) עשי"ת; רמ"א או"ח תרב א.
  182. מהרי"ל שם.
  183. ע"ע שבת וע' תפלה. מגן אבות למאירי שם, לדעה זו, וכ"מ במגן אבות שם בשם ס' העיתים.
  184. ראב"ן יומא ד"ה ובמוצאי של יוה"כ; מגן אבות למאירי שם; האגור שם: מנהגנו.
  185. מגן אבות שם, טעם א.
  186. מגן אבות שם, טעם ב.
  187. מגן אבות שם, טעם ג.