אנציקלופדיה תלמודית:פסח

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרת הערך - החג החל בשבעת הימים שתחילתם ט"ו בניסן*.


שמו ומהותו

מהותו

בחדש הראשון - חודש ניסן* - בחמשה עשר יום לחדש חג המצות לה', ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבֹדה לא תעשו, ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבֹדה לא תעשו[1].

על דיני אכילת-מצה*, אכילת-מרור* ואכילת-פסחים* בליל ראשון של פסח, עי' ערכיהם. על מצות סיפור יציאת מצרים בליל ראשון של פסח, ע"ע הגדה. על דיני חול-המועד* של פסח, ע"ע. על איסור אכילה והנאה של חמץ* בפסח, ע"ע. על דיני יום-טוב* של פסח, ע"ע. על המצוות הנוהגות בליל ראשון של פסח, ועל דיני הליל, ע"ע סדר של פסח. על דיני קרבן-פסח*, ע"ע.

שמו במקרא

במקרא, שבעת הימים החל מחמישה עשר ניסן, נקראים: חג המצות[2], שנאמר: ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו[3], ועל שם המצה נקרא החג: חג המצות[4], שנאמר: את חג המצות תשמֹר שבעת ימים תאכל מצות[5], ונאמר: חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו[6], והפסח הינו יום ארבעה עשר בניסן בו מקריבים קרבן-פסח*[7], שנאמר בפרשת מסעי: ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים[8], והיינו ממחרת זבח הפסח[9]. או ש"מחרת הפסח" היינו בוקרו של אכילת הפסח, ככתוב: אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת[10], שפירושו בבוקר אתה מומת[11]. אכן, ביהושע נאמר: ויאכלו מעבוּר הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה[12], ונחלקו אמוראים, גאונים וראשונים, בפירושו:

א) לדעת ר' בון בר כהנא בירושלמי - וכן יש מהגאונים והראשונים סוברים[13] - "ממחרת הפסח" ביהושע היינו שישה עשר בניסן[14], והותר להם אכילת חדש* שהוא בשישה עשר בניסן[15], ו"מעבוּר הארץ" היינו שעברו ארץ סיחון ועוג[16]. וביארו גאונים וראשונים ששני פסחים הם, פסח ה' ופסח ישראל[17], וממחרת הפסח מתפרש על שתי דרכים[18], אחד מחרת שחיטת הפסח, ואחד מחרת יום אכילת פסח[19], שלפעמים מדבר הכתוב מן התחלה, ולפעמים מן גמר המעשה, ובפרשת מסעי "ממחרת הפסח" היינו תחילת עשייתו, ממחרת זה יצאו[20], שפסח ישראל היינו ארבעה עשר בניסן[21], וממחרת הפסח של פרשת מסעי היינו ממחרת שחיטת הפסח[22], אבל ביהושע פירוש "ממחרת הפסח" היינו ממחרת גמר הפסח, ממחרת אכילתו, שבלילה זמן אכילתו[23], ופסח ה' בליל חמישה עשר[24], ומחרת הפסח ביהושע היינו שישה עשר בניסן[25], ממחרת אכילת הפסח[26], שנאכל בליל חמישה עשר[27]. לדעה זו, נחלקו ראשונים, אם רק במקום שאי אפשר ליתן טעם מדוע הוא ממחרת שחיטת הפסח, יש לפרש ממחרת אכילת הפסח[28]. ויש מפרשים להיפך, שבכל מקום הוא למחרת אכילת הפסח, שכן משמעות לשון מחר ומחרת בכל מקום, ולא משמע בבוקר, אלא שבמיעוט מקומות לא דייק הכתוב ונקט "מחר" משום בוקר, כמו: אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת[29], וכן "ממחרת הפסח" של מסעי, או שלא דייק הכתוב בלשונו, משום שמפורסם הוא שבחמישה עשר בניסן יצאו[30]. ויש מפרשים לדעה זו, שלשון התורה לחוד ולשון נביאים לחוד, ובלשון תורה "ממחרת הפסח" היינו חמישה עשר בניסן, ובלשון נביאים "ממחרת הפסח" היינו שישה עשר בניסן[31].

ב) ולדעת ר' לעזר בי ר' יוסי בירושלמי - וכן יש מהגאונים והראשונים סוברים[32] - "ממחרת הפסח" ביהושע היינו חמישה עשר בניסן[33], ליל חמישה עשר בניסן ויומו, כי הפסח קרב בארבעה עשר, ומחרתו הוא יום חמישה עשר בניסן[34]. ונחלקו גאונים וראשונים לדעה זו: יש מפרשים שמה שנאמר: וקלוי, דהיינו שמהישן אכלו מצות וקלוי[35], וזהו שנאמר: "מעבוּר", דהיינו דגן משנה שעברה[36], ומהשנה הבאה נקרא "תבואה"[37], כי החדש היה אסור להם עד הקרבת העומר בשישה עשר בניסן[38]. ויש מפרשים שהכתוב ביהושע פירושו: ויאכלו מעבור הארץ, מן הישן, ממחרת הפסח, שהרי הוצרכו לאכול מצות[39], שכיון שהתחיל לילה של חמישה עשר, קורא לו: ממחרת הפסח[40], וקלוי, דהיינו חדש, לא אכלו עד עצם היום הזה, דהיינו שישה עשר בניסן, לאחר שקרב העומר[41], וכן מצינו שישה עשר שנקרא "בעצם היום הזה", שנאמר: ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה[42].

במקום אחד נזכר במקרא "חג הפָּסח"[43], ונחלקו הדעות: יש מפרשים דהיינו זבח חגיגת שלמי-ארבעה-עשר*[44], כלומר חגיגת ארבעה עשר שמביאים בשביל קרבן-פסח*[45]. ויש מפרשים דהיינו זבח הפסח[46] - קרבן פסח - ויש מפרשים דהיינו מאכל חג הפסח[47], שהוא ליל חמישה עשר בניסן[48], שבו מתקיימת מצות אכילת-פסחים*[49].

על כך שבתפלה* מזכירים את החג בשם "חג המצות", עי' להלן: התפלה, קריאת התורה וההפטרה[50].

שמו בדברי חז"ל ובלשון בנ"א

בדברי חז"ל לרוב בא השם פסח, ככינוי לחג המצות[51]. ויש שהשם פסח בא ככינוי ללילה ראשון של פסח בלבד[52]. ויש שהשם פסח בא ככינוי לארבעה עשר בניסן[53]. ויש שהשם פסח בא ככינוי לשישה עשר בניסן[54]. וביארו אחרונים שמכיון שבמקרא ליל חמישה עשה בניסן נקרא חג הפסח - לסוברים כן[55] - אף יום חמישה עשר שלאחריו, כי היום הולך אחר הלילה, ולכן לא נמנעו חכמינו מלקרוא גם את שאר ימי חג המצות בשם פסח, כי הכל הולך אחר העיקר, שהוא הראשון[56].

בנדרים*, שהלך בהם אחר לשון בני אדם[57], השם פסח בא ככינוי לכל ימי חג המצות[58].

התפלה*, קריאת-התורה* וההפטרה*

הזכרת החג

בתפלה* בחג הפסח, כשמזכירים החג, בהזכרת יום-טוב* בקדושת היום - בברכה רביעית: ותתן לנו וכו' - אומר: יום חג המצות הזה זמן חרותנו[59], וחותם: מקדש ישראל והזמנים[60], וכן בקדוש*[61]. ביעלה-ויבא* אומר: ביום חג המצות הזה[62], וכן בברכה הרביעית שלאחר ההפטרה*[63]. חל בשבת, מזכיר גם של שבת, ואומר: את יום המנוח - ויש גורסים: השבת[64] - הזה[65], ואת יום חג המצות הזה, וחותם: מקדש השבת וישראל והזמנים[66].

בשביעי של פסח - וביום אחרון, בחוץ לארץ[67] - נחלקו ראשונים אם אומרים זמן שמחתנו[68], ואין לומר זמן חרותנו, לפי שהיו שמחים כשטבעו מצריים בים ולא הו יראים יותר מהם[69], ובאבֹד רשעים רִנה[70]. או שאומרים זמן חרותנו[71], אף שכבר יצאו ממצרים, שעד אחר קריעת ים סוף וטביעת המצריים נקרא זמן חרותנו[72], ואין לומר זמן שמחתנו, שכפי שמלאכי השרת לא אמרו שירה משום מעשה ידי טבועים בים[73], כך אין ראוי לומר שאנו שמחים בטביעתם[74].

למעשה כתבו אחרונים שהמנהג לומר זמן חרותנו[75], אבל שהנוהגים לומר זמן שמחתנו, אין למחות בידם[76].

על כך שבשביעי של פסח אין מברכים ברכת-הזמן*, ע"ע[77]. על קריאת הלל* בלילה ראשון של פסח, בתוך ההגדה*, ע"ע הלל[78]. ושם, על הנוהגים לקרוא את ההלל אף בבית הכנסת[79]. על קריאת הלל ביום הראשון של פסח, שאומרים הלל גמור, ע"ע הנ"ל[80]. על קריאת הלל בחול המועד פסח ובשביעי של פסח, שאין גומרים את ההלל, ע"ע הנ"ל[81]. על תפילת יום-טוב*, ע"ע[82]. על "יום טוב מקרא קדש הזה", שנחלקו הדעות אם מזכירים בהזכרת החג, ע"ע הנ"ל[83]. על שבת חול המועד שאין מזכירים בו של שבת ביעלה-ויבא*, ע"ע[84]. ושם[85], שנחלקו הדעות ביום טוב שחל בשבת, אם מזכיר שבת כשאומר יעלה ויבוא בקדושת היום. על פסוקי המוספים הנאמרים בתפילת מוסף* של פסח, לנוהגים לומר לומר פסוקים בכל המוספים[86], ע"ע מוסף[87]. על קדוש* בימים טובים של פסח, ע"ע קדוש.

קריאת התורה

במשנה ובברייתא שנינו שבפסח קוראים בפרשת מועדות[88] - הכוללת כל המועדות[89] - של תורת כהנים[90], דהיינו שביום הראשון של פסח קוראים[91] שור או כשב[92]. ושנינו בברייתא שבשאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח[93], וביארו אמוראים שביום-טוב-שני-של-גליות* קוראים כיום ראשון שור או כשב, ובשאר ימות הפסח מאפ"ו סימן: משכו וקחו לכם צאן[94], אם כסף תלוה את עמי[95], פסל לך[96], וידבר שבבהעלותך[97]. יום טוב אחרון של פסח - שביעי של פסח - שנינו בברייתא שקוראים ויהי בשלח[98], ואמרו בתלמוד שלמחרת קוראים: כל הבכור[99]. ומכל מקום אמרו בתלמוד - וכן כתבו גאונים, ראשונים ואחרונים להלכה[100] - שאין נוהגים כמשנה וכברייתא, אלא נהגו לקרוא: "משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא"[101]:

א) ביום ראשון קוראים "משך", משכו[102], שהוא הפרשה הראשונה שבתורה המדברת בענין פסח, שהוא מעניינו של יום[103], ולכן שינו מדין המשנה והברייתא לקרוא בו שור או כשב[104]. וקוראים: ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלֵהם משכו[105], ואין חילוק בזה בין אם חל בחול ובין אם חל בשבת[106]. ויש המתחילים: והיה היום הזה לכם לזכרון[107], ואין חילוק בזה בין אם חל בחול ובין אם חל בשבת[108]. ויש המתחילים: החדש הזה לכם[109]. ויש שבחול מתחילים: משכו, ובשבת: והיה היום הזה לכם לזכרון[110], כדי להרבות מקום לקוראים[111], ואם טעה והתחיל משכו - וקרא שבעה[112] - יצא[113]. וקוראים עד מארץ מצרים על צבאֹתם[114], חמישה עולים[115]: יש הנוהגים לקרוא לראשון עד כן עשו[116], ולשני עד וברכתם גם אותי[117]. ויש הנוהגים לקרוא לראשון עד עד עולם[118], ולשני עד כן עשו[119]. לשלישי עד וינצלו את מצרים[120], לרביעי עד לדֹרֹתם[121]. ואם חל בשבת מחלקים לשבעה עולים[122], ולנוהגים להתחיל אף בשבת במשכו[123]: יש הנוהגים לקרוא לראשון עד עד עולם[124], לשני עד כן עשו[125], לשלישי עד עבדו את ה' כדברכם[126]. ויש הנוהגים בשבת לקרוא לשלישי עד וברכתם גם אֹתי[127], ולשישי עד יעשו אֹתו[128]. טעה החזן ועשה הפסקות קצרות וסיים בחמישי בפסוק: ליל שמרים[129], כיון שאמר החמישי ברכה אחרונה אין צריך לקרות עוד[130], שאין זה חובה לקרות עד לצבאותם, אלא כל שקראו חמישה בעניינו של פסח די[131], וכל שקרא ט"ו פסוקים לחמישה עולים יצא[132]. ונכון ביום השלישי, כשקורא פרשת קדש[133], להתחיל לקראות ממקום שפסק ביום הראשון[134].

ב) ביום שני קוראים "תורא", שור או כשב[135], עד וידבר משה את מֹעדי ה' אל בני ישראל[136]. שמדובר שם מעניני כל המועדים, וגם של פסח[137]. בחוץ לארץ, שהוא יום טוב שני של גליות, קוראים לחמישה עולים[138]: לראשון עד אני ה'[139], לשני עד לא תעשו[140], לשלישי עד אני ה' אלהיכם[141], לרביעי עד תשבתו שבתכם[142]. ובארץ ישראל - שהוא חול-המועד* וקוראים בספר תורה ראשון שלושה קרואים - כדי שיקראו לשלושת הקרואים מעניינו של ט"ז ניסן, קוראים לכהן עד לא תעשו[143], וללוי עד לדֹרֹתיכם בכל מֹשבֹתיכם[144]. דילג ולא קרא כל פרשת המועדות, כל שקרא חמישה עולים ויש בהמה שקרא ענינו של יום עצמו אין צריך לחזור ולקרות[145].

ג) ביום השלישי קוראים "קדש" לי כל בכור[146], עד ה' ממצרים[147]. לראשון קורא עד בחדש האביב[148], ולשני עד מימים ימימה[149].

ד) ביום הרביעי קוראים "כספא", אם כסף תלוה[150], עד לא תבשל גדי בחלב אמו[151]. לראשון קוראים עד כי חנון אני[152], ולשני עד תעזֹב עִמו[153].

ה) ביום החמישי קוראים "פסל" לך[154], עד לא תבשל גדי בחלב אמו[155]. יש הנוהגים לקרוא לראשון עד עֹשֶׂה עִמָּך[156]. ויש הנוהגים לקרוא לראשון עד ולחטאתנו ונחלתנו[157]. ויש הנוהגים לקרוא לראשון עד אל מול ההר ההוא[158]. יש הנוהגים לקרוא לשני עד לא תעשה לך[159]. ויש הנוהגים לקרוא לשני עד עֹשֶׂה עִמָּך[160].

ו) בשישי "במדברא", במדבר סיני[161], שכתוב בו: ויעשו בני ישראל את הפָּסח במועדו[162], מוידבר ה' אל משה במדבר סיני[163], עד ולאזרח הארץ[164]. יש הנוהגים לקרוא לראשון עד בני ישראל[165]. ויש הנוהגים לקרוא לראשון עד תעשו אֹתו[166]. ויש הנוהגים לקרוא לראשון עד לעשֹׂת הפָּסח[167]. וקוראים לשני עד מה יצוה ה' לכם[168].

ז) בשביעי של פסח קוראים "שלח", ויהי בשלח[169], לפי שביום שביעי של פסח אמרו שירה על הים[170]. וקוראים מויהי בשלח עד ה' רופאך[171]. לראשון קוראים עד לפני העם[172], לשני עד ביד רמה[173], לשלישי עד ואתם תחרישון[174], לרביעי עד נלחם לכם במצרים[175]. ואם חל בשבת, קוראים לראשון עד עצמותי מזה אתכם[176], לשני עד לפני העם[177], לשלישי עד ויעשו כן[178], לרביעי עד ביד רמה[179], לחמישי עד ואתם תחרישון[180] - ויש הנוהגים עד בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו[181] - לשישי עד נלחם להם במצרים[182].

ח) ובשמיני - יום טוב שני של גלויות - קוראים "בוכרא", כל הבכור[183], עד אשר נתן לך[184]. ויש שנהגו להתחיל כי ימכר לך[185]. ואם חל בשבת - שצריכים לקרות יותר, שהרי קוראים שבעה[186] - כתבו ראשונים ואחרונים שמתחילים: עשר תעשר[187]. ויש גאונים וראשונים שנראה מדבריהם שאף כשחל בשבת מתחילים בכל הבכור[188]. בחול, לראשון קוראים עד תשפכנו כמים[189], לשני עד כל ימי חייך[190], לשלישי עד לא תעשה מלאכה[191], לרביעי עד את החקים האלה[192]. בשבת, מוסיפים שתי עליות - קודם קריאת כל הבכור - לראשון קוראים עד מעשה ידך אשר תעשה[193], לשני עד בכל אשר תעשה[194]. הטעם שקוראים ביום אחרון של פסח כל הבכור, כתבו ראשונים, משום שכתוב באותה פרשה: ושמחת בחגך[195], ואחר כך כתוב: והיית אך שמח[196], לרבות יום טוב האחרון[197], ומי שלא קיים מצות שמחה בחג, יקיימו עדיין[198]. ואחרונים כתבו הטעם, משום שכתוב בו: לא-יראה-את-פני-ה'-ריקם*[199], אלא הבא עולת-ראיה* ושלמי חגיגה*, ומי שלא חג ביום טוב הראשון חוגג את כל הרגל ותו לא[200], ולפיכך מזהירים העם לחוג עדיין, לפי שאין לו עוד תשלומים, ואף על פי שבזמן הזה אין קרבנות מכל מקום עושים זכר למקדש[201].

סדר הפרשיות הללו הינו כסדר הכתוב בתורה[202], מלבד מה שאיננו קוראים "שלח" - מייד - לאחר "קדש", משום שביום השביעי צריך לקרוא שלח, שבו היתה קריעת ים סוף ואמרו שירה[203], ו"תורא" מוקדם לאחר "משך", משום שכתוב בקריאת שור או כשב: וספרתם לכם ממחרת[204], דהיינו ביום השני[205] - ושייך ליום טוב של גליות - לפי שיש בו ענין של יום ראשון של פסח: ובחמשה עשר יום וגו'[206].

שבת שחל להיות בחולו של מועד, אנו קוראים: ראה אתה[207], עד לא תבשל גדי בחלב אמו[208], משום שיש שם באותה פרשת מצות שבת[209] ושלושה רגלים[210] ורמז חולו של מועד[211], שכתוב בה: את חג המצות תשמֹר[212], שממנו למדנו - לסוברים כן[213] - איסור מלאכת חולו של מועד[214], ולפי שצריכים לקרות שבעה[215] מתחילים מראה אתה אומר אלי[216], וקוראים שבעה עולים[217]: ראשון קורא עד האדמה[218], שני עד אשר ארחם[219], שלישי עד לא יראו[220], רביעי עד ונחלתנו[221], חמישי עד לא תעשה לך[222], שישי עד אלהי ישראל[223]. ויש הנוהגים לקרוא לרביעי עד אל מול ההר ההוא[224], לחמישי עד עֹשֶׂה עִמָּך[225], לשישי עד לא תעשה לך[226].

בפרשת ראה אתה אומר אלי כלול פרשת פסל[227], ולכן כשחל פסח ביום חמישי, ישתנה הסדר של "משך תורא" וכו'[228], כי כשחל בשבת או ביום ראשון, אין שבת בחול המועד, וכשיבוא ביום שלישי בא שבת ביום חמישי שסימנו פסל[229], ופסח אינו חל בימים שני, רביעי ושישי[230], אבל כשיבוא פסח ביום חמישי, אז קוראים ביום הראשון והשני של פסח משך תורא[231], וביום שלישי שהוא שבת, ראה אתה אומר אלי שבכללה פסל[232], ואין קוראים פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילים בשאר שנים[233], שהרי כבר קראו פסל[234], אלא ביום רביעי וחמישי ושישי של פסח יקראו קדש בכספא במדברא[235], כסדר שהם כתובים בתורה[236].

טעה וקרא ביום ראשון פרשת שור או כשב, כתבו אחרונים שאין צריך לחזור ולקרות - לאחר שסיימו לקרות שלושה עולים[237] - פרשת משכו[238], שאין פרשת משכו חובת היום דוקא, ואדרבא מדין המשנה קוראים ביום הראשון של פסח שור או כשב[239]. וכן אם טעה ושינה והקדים המאוחרות בסדר ארבעה ימים של חול המועד, אף על פי שלא קראם כסדר הכתוב בתורה, יצא[240]. ולכתחילה יקרא למחרת הפרשה ששכח, כדי שלא תשתכח לגמרי, וכדי שלא יקרא אותה הפרשה שני פעמים[241], וראיה שקורא פרשה שדילג כשחל פסח ביום חמישי[242]. ואפילו אם טעה בשביעי של פסח וקרא כל הבכור, יכול לקרוא בשמיני של פסח בשלח, שהוא ספק שביעי[243].

בספר שני

הקריאות הללו בפרשיות הקבועות לימים, הם בספר תורה ראשון[244], ואנו לא מצינו בכל הסימנים שקבעו רבותינו בתלמוד שיהא שום פרשת מוסף נזכר בהן כל עיקר, אבל הראשונים הנהיגו כן לקרות בכל יום טוב מוסף שלו[245], ואחר שנשלם התלמוד[246] תקנוה רבנן סבוראי או הגאונים[247], ואנו מעמידים במועדות ספר תורה שני וקוראים בקרבנות היום[248], ומתוך שהוא בא להיכר חובת היום, לפיכך הנהיגו לייחד לו יחיד לקרות בפרשת מוסף[249], וקצת יש סמך לדבר ממה שאמרו בתלמוד שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: כבר תיקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראים בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבים לפני קרבן ומוחל אני על כל עוונותיהם[250]. והמוציאים בחול המועד פסח רק ספר תורה אחד, טעות היא בידם[251].

ביום הראשון והשני - בחוץ-לארץ*, שעושים יום טוב שני של גליות - קורא המפטיר בספר התורה השני בפרשת פינחס: ובחדש הראשון בארבעה עשר יום[252], עד סוף פיסקא[253]. וקוראים: ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה'[254], אף על פי שאותו היום כבר הלך לו[255], להגיד הלכות החודש הראשון וכל חוקות הפסח[256]. ובארבעה ימים של חולו של מועד - ובארץ ישראל בחמשה ימים של חולו של מועד[257] - קוראים בספר השני בפרשת פינחס מן והקרבתם אשה עולה לה'[258], עד סוף פיסקא[259], ואף וביום השביעי[260], שפרשה אחת היא[261], ואין משיירים בפרשה פחות משלושה פסוקים[262]. ועוד, להעיר על כל חג הבא לפניו[263]. ואינו קורא: ובחדש הראשון[264], ובחמשה עשר יום[265], שהם כבר הלכו להם[266]. וכן בשביעי של פסח - ויום טוב אחרון של פסח[267] - קוראים מוהקרבתם[268]. ויש מהגאונים סוברים שביום הראשון והשני של פסח קוראים עד על עולת התמיד יעשה ונסכו[269] - ואין קוראים וביום השביעי[270] - ובחול המועד ובשביעי של פסח, קוראים עד סוף הפיסקא[271].

שכחו וקראו ארבעה בעניינו של יום ולא קראו פרשת קרבן מוסף, יחזור שליח ציבור ויקרא בפרשת והקרבתם[272], שהיא חובת היום[273], שאותו רביעי כמי שאינו[274], ואי איפשר שלא יקראו בקרבנות של חובה[275].

אף בשבת שחלה להיות בחולו של מועד מפטיר קורא מן והקרבתם[276]. ויש מהגאונים שכתבו שקורא: וביום השבת[277], והקרבתם[278].

הפטרה

בראשון של פסח מפטירים בפסח גלגל[279], ומתחילים בעת ההיא[280]. ויש שכתבו שכשחל בשבת מוסיפים - לפניו - ויאמר יהושע אל העם התקדשו[281], ויאמר יהושע אל הכהנים[282]. ויש מתחילים: ויאמר ה' אל יהושע[283]. ויש מתחילים: למען דעת[284], ויהי כשמֹע[285]. ויש מתחילים: ויאמר יהושע אל העם התקדשו[286], וקוראים שלשה פסוקים, ומדלגים עד לבעת ההיא וגו'[287]. ויש הקוראים רק פסוק זה ומדלגים עד למען דעת[288]. וקוראים עד אין יוצא ואין בא[289]. ויש שמוסיפים: ויהי ה' את יהושע וגו' ויהי שמעו בכל הארץ[290].

ביום טוב-שני-של-גלויות* מפטירים בפסח יאשיהו[291]. יש מתחילים מן בן שמנה שנה יאשיהו[292], וקורא שני פסוקים משם, ואחר כך מדלג[293], או שבעה פסוקים ומדלג[294], וקורא מוישלח המלך[295]. ויש מתחילים ההפטרה בוישלח המלך[296]. וקורא עד אכלו מצות בתוך אחיהם[297], או עד בני העם[298]. ומדלג עד ויצו המלך את כל העם[299], וקורא עד ואחריו לא קם כמהו[300]. ויש שמתחילים מן ויצו המלך[301], וקוראים עד וימליכו אֹתו תחת אביו[302].

שבת שחלה להיות בחול המועד של פסח מפטירים בעצמות היבשות[303], לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן[304]. או לפי שהעצמות היבשות הם אותם שיצאו ממצרים לפני הקץ[305], וחיו בימי יחזקאל[306], ונבואה זו נאמרה עליהם[307]. או לפי - שבתחילת הקריאה של שבת שחלה בחול המועד אנו קוראים על הכפרה שנעשתה לאחר חטא העגל - ואותם העצמות היו הרוגי נבוכדנצר, שבשעה שהשליך חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש וראה הנס שנעשה להם עמד והרג כל אותם ישראל שהשתחוו לצלם, ומפני שנהרגו על ידי שעבדו עבודה זרה, דומה הפטרה זו לקריאת מעשה העגל[308]. יש המתחילים מהיתה עלי יד ה'[309]. ויש המתחילים כה אמר[310], לפי שנאמר שם: כצאן ירושלם במועדיה[311], ותרגומו: כעמא דמדכן ואתן לירושלם בזמן מועדי פסחא[312]. וקוראים עד סוף הפרשה[313] - וידעתם כי אני ה' דברתי ועשיתי נאם ה'[314] - ויש הקוראים עד והיו לאחדים בידך[315].

בשביעי של פסח מפטירים וידבר דוד[316], שהיא שירה - שנאמר בתחילתה: וידבר דוד לה' את דברי השירה[317] - כמו שאמרו שירה על הים, ומדבר בה מיציאת מצרים: עלה עשן באפו וגו'[318], וישלח חציו ויפיצם וגו'[319]. ונאמר בה: ועִם עקש תתפל[320], זה פרעה[321]. וקוראים מוידבר דוד[322], עד לדוד ולזרעו עד עולם[323], ואין מדלגים באותה הפטרה, לפי שבאותו דילוג מדבר ביציאת מצרים, וגומרים כל השירה[324]. ויש מהראשונים שכתב שקוראים מן ותהי עוד מלחמה לפלשתים[325], עד בפעם אֶחת[326], להזכיר המלחמות שעשה דוד והניסים שעשה לו המקום, ומה שנאמר בתלמוד שמפטירים בויברך דוד[327], סימן בעלמא הוא[328].

ביום האחרון בגולה מפטירים עוד היום בנֹב לעמֹד[329], לפי שמפלתו של סנחריב, הכתובה באותה פרשה, בליל פסח היתה[330]. ועוד, ויצא חֹטר[331] וכן יוסיף וגו' שנית ידו לקנות את שאר עמו[332], האמורים בפרשה, עתידים להיות בפסח, שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל[333]. וקוראים מעוד היום[334] עד קדוש ישראל[335].

קריאת שיר השירים

מנהגים רבים מצינו באמירת שיר השירים בפסח:

א) במסכת סופרים אמרו שנהגו לקרוא את מגילת-אסתר*, רות ושיר השירים במוצאי שבתות וימים טובים[336], ואמרו שם שיש שנהגו לקרוא שיר השירים בלילי ימים טובים של גליות האחרונים[337]. ויש שנהגו להתחיל הקריאה במוצאי שבת שלפני פסח[338], ושכן נהגו העם[339].

ב) וראשונים ואחרונים כתבו שבשבת חול-המועד* של פסח אומרים - אחר הלל*[340], וקדיש שלם[341], קודם קריאת-התורה*[342] - מגילת שיר השירים[343], לפי שהוא מדבר מגאולת מצרים[344], שנאמר: לסֻסתי ברכבי פרעה[345], והיא תחילת שעבודם של ישראל וגאולתם הראשונה[346], וכל העניין מדבר מארבע גליות למבין[347]. ויש מהראשונים שכתבו שאין נוהגים לאומרו[348].

ג) ויש מהראשונים שכתבו שנוהגים לאומרו בשביעי של פסח[349], על שם הפסוק: תן חלק לשבעה וגם לשמונה[350], לשבעה, שביעי של פסח שיר השירים, לשמונה, שמיני-עצרת* של סוכות קהלת[351]. או שראוי לומר ביום זה שיר השירים, כדי לסמוך כל השירות, שירת בשלח - הנאמרת בקריאת-התורה*[352] - שירת דוד: וידבר דוד -הנאמרת בהפטרה*[353] - שיר השירים[354].

ד) ויש שכתבו בסתם שנהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים[355].

למעשה יש בימינו הנוהגים לקרוא שיר השירים בשבת חול המועד פסח[356]. ויש הנוהגים לקרוא שיר השירים לפני מנחה של שביעי ושמיני של פסח[357]. ויש שאינם נוהגים במנהגים הללו[358].

יש הנוהגים לקרוא שיר השירים לאחר סיום אמירת ההגדה* בליל יום טוב ראשון של פסח[359].

כשאין שבת חול המועד

לנוהגים לומר בשבת חול המועד של פסח מגילת שיר השירים[360], אם - חל יום טוב ראשון בשבת - ואין שבת בחול המועד, כתבו ראשונים שאומרים אותו ביום אחרון של פסח - יום-טוב-שני-של-גליות* של שביעי של פסח - שחל בשבת[361]. ויש מהאחרונים שתמהו מדוע אין אומרים אותו ביום טוב ראשון[362], וכן בארץ-ישראל*, שאין יום טוב של של גלויות, נוהגים לאומרו אז ביום טוב ראשון של פסח[363].

חל יום טוב ראשון במוצאי-שבת* - ואין שבת בחול המועד - כתבו ראשונים שאומרים אותו ביום שביעי של פסח, החל בשבת[364].

חל שביעי של פסח או שמיני של פסח בשבת, לנוהגים לומר פיוטים בימים טובים ושבתות חול המועד[365], כתבו ראשונים ואחרונים שאומרים בו הפיוטים* של שבת חול המועד - העוסקים בשיר השירים[366] - ואין אומרים הפיוטים של שביעי של פסח ושמיני של פסח[367], וביארו אחרונים שכיון שאומרים אז שיר השירים, אומרים גם הפיוט המדבר משיר השירים[368].

קדיש

לנוהגים לומר בשבת חול המועד של פסח מגילת שיר השירים[369], אומרים אחריו קדיש יתום[370].

ברכה

במסכת סופרים אמרו שצריך לברך על קריאת שיר השירים: על מקרא מגילה[371]. וכן כתבו הרבה ראשונים[372]. ויש מהאחרונים סוברים בדעת ראשונים שאין לברך עליה[373], שלא נזכר בתלמוד, ואינה כמו מגילת-אסתר* שמברכים עליה, שקריאתה מצות עשה מדברי סופרים[374], מה שאין כן בשאר כתבי הקודש[375], ואין קריאת שיר השירים אלא מנהג, ואין מברכים על מנהג, כל שכן שאינה מנהג קבוע, שיש שאין קוראים שיר השירים[376]. ועוד שבזמן הזה אין כותבים אותה על קלף לבדה, אלא כתובה בין הכתובים, ונחלקו הגירסאות בברכה[377], ולכן אין לברך עליה כלל[378], שאם מברך שלא כדינו אינו מועיל ומברך ברכה לבטלה[379].

להלכה נחלקו אחרונים: יש פוסקים שאין לברך עליה כלל[380], שלא להכניס עצמו לספק ברכה[381], ושכן המנהג[382], ואפילו כתובה על קלף לבדה[383]. ויש פוסקים שיש לברך עליה[384], אם כתובה על קלף לבדה[385], או אף אם אינה כתובה על קלף לבדה[386], ואין לומר שהמנהג שלא לברך, שמכיון שהכל קוראים אותה בלחש[387], אם אין מברכים, שמא מחסרון ידיעה עשו זאת[388]. ויש פוסקים שלהוציא עצמו מספק ברכה לבטלה יברך בלא שם ומלכות[389].

שהחיינו

יש מהאחרונים סוברים שיש לברך על שיר השירים שהחיינו[390], שהרי מזמן לזמן באה[391].

כשכתובה בין הכתובים

היתה המגילה לא כתובה על קלף לבדה, אלא כתובה בין הכתובים, נחלקו הגירסאות במסכת סופרים: יש גורסים שאף על פי שלדעתם מברכים על קריאת כתובים "על מקרא כתובים" כאן מברכים על מקרא מגילה[392]. ויש גורסים שמברך על מקרא כתובים[393].

צורת האמירה

בצורת אמירת שיר השירים, נראה מדברי ראשונים שכל אחד מהקהל קורא אותה ומברך עליה[394] - לסוברים כן[395] - ויש לברך ולאומרו בנחת ובלחש[396]. וכן כתבו אחרונים שהכל קוראים אותה בלחש[397], ומברכים בלחש[398]. יש מאחרונים מפרשים הטעם שהברכה בלחש, כי העם לא נהגו לברכה[399], ולפיכך אומרים הברכה בלחש[400]. ויש מהאחרונים שכתבו שאחד קורא והכל שומעים[401].

הערות שוליים

  1. עי' ויקרא כג ה-ח.
  2. עי' ויקרא שבציון הבא.
  3. ויקרא כג ו.
  4. עי' שמות שבציון הבא; עי' ויקרא שבציון 1.
  5. שמות כג טו.
  6. ויקרא שם.
  7. ע"ע. עי' ר' לעזר בי ר' יוסי בירו' חלה פ"ב ה"א, בפי' הכתוב שבציון הבא; עי' תוס' ר"ה יג א ד"ה דאקריבו וקדושין לז ב ד"ה ממחרת ותוס' רא"ש שם ושם ותוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) קדושין שם, בשם ראב"ע, ע"פ הכתוב שבציון הבא; עי' רד"ק יהושע ה יא, ע"פ הכתוב שבציון הבא; עי' מאירי ר"ה שם, בשם גדולי החכמים שבמפרשי המקראות, ע"פ הכתוב שבציון הבא.
  8. במדבר לג ג. ועי' במדבר כח טז ודהי"ב לה יז, ושם מפורש שהוא על קרבן פסח. ועי' ויקרא כג ה, ורש"י שם. ועי' יחזקאל מה כא.
  9. ראב"ע ויקרא כג יא, בשם הגאון; ריטב"א ר"ה יג א, בשם תוס' בשם ראב"ע, בפי' הב'.
  10. ש"א יט יא.
  11. ריטב"א שם, בשם תוס' בשם ראב"ע, בפי' הא'.
  12. יהושע ה יא.
  13. רש"י יהושע ה יא; עי' רמב"ם שבציון 2; ראב"ע ויקרא כג יא, בשם הגאון, בפי' הא'; תוס' ר"ה יג א ד"ה דאקריבו, במסקנה, ע"פ תוספ' סוטה פי"א וגמ' קדושין לח א; תוס' קדושין לז ב ד"ה ממחרת, בשם ר"י; עי' תוס' רא"ש ר"ה שם, במסקנה, ע"פ תוספ' שם וגמ' קדושין לח א, ותוס' רא"ש קדושין לז ב, במסקנה; עי' תוס' רבינו שמואל שם; מאירי שם, שכך הבינה הגמ' בקדושין (ועי' מאירי שבציון 4); עי' רלב"ג ויקרא שם ויהושע שם; ריטב"א ר"ה שם, בד' הגמ' שם וקדושין לח א, ובמסקנה.
  14. ר' בון בר כהנא בירו' חלה פ"ב ה"א, לפי תוס' ר"ה שם ותוס' רא"ש שם וקדושין שם וריטב"א ר"ה שם.
  15. ע"ע חדש ציון 1. עי' ר"ה יג א וקדושין לז ב; עי' רמב"ם תו"מ פ"ז הי"א; עי' רלב"ג יהושע שם.
  16. עי' ראב"ע שם, לד' זו.
  17. ראב"ע שם, בשם הגאון, בפי' הא', ודחה.
  18. עי' תוס' ר"ה שם, במסקנה; עי' תוס' רא"ש שם ושם; עי' תוס' רבינו שמואל קדושין שם.
  19. עי' תוס' רא"ש שם ושם; תוס' רבינו שמואל קדושין שם.
  20. גור אריה שם יד.
  21. עי' ראב"ע שם יא, בשם הגאון, בפי' הא', ודחה.
  22. ע"ע קרבן פסח. עי' ראב"ע שם, בשם הגאון; תוס' שם, בשם ר"י.
  23. ע"ע אכילת פסחים. גור אריה שם יד.
  24. ראב"ע שם יא, בשם הגאון, בפי' הא', ודחה.
  25. ראב"ע שם, בשם הגאון, בפי' הא', ודחה; עי' תוס' שם, בשם ר"י.
  26. תוס' ר"ה שם, במסקנה; תוס' קדושין שם, בשם ר"י.
  27. תוס' ר"ה שם, במסקנה.
  28. תוס' רא"ש קדושין שם; כ"מ מתוס' רבינו שמואל שם.
  29. ש"א יט יא.
  30. ריטב"א שם.
  31. עי' תוס' קדושין שם, בשם ר"י.
  32. עי' ראב"ע ויקרא כג יא, בשם הגאון, בפי' הב'; תוס' ר"ה יג א ד"ה דאקריבו וקדושין לז ב ד"ה ממחרת ותוס' רא"ש שם ושם ותוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) קדושין שם, בשם ר"ת; רד"ק יהושע ה יא; עי' מאירי ר"ה שם, בשם גדולי החכמים שבמפרשי המקראות, ומאירי קדושין שם, שכך הוא פשוטו של מקרא (ועי' מאירי קדושין שבציון 3).
  33. עי' ר' לעזר בי ר' יוסי בירו' חלה פ"ב ה"א, לפי תוס' ר"ה שם ותוס' רא"ש קדושין שם וריטב"א ר"ה שם.
  34. רד"ק שם.
  35. עי' ראב"ע ויקרא שם, בשם הגאון, בפי' הב'; רד"ק שם; עי' מאירי ר"ה שם, בשם גדולי החכמים שבמפרשי המקראות.
  36. עי' ראב"ע שם, לד' זו; רד"ק שם; עי' מאירי שם, בשם גדולי החכמים שבמפרשי המקראות, וקדושין שם, שכך פשוטו של מקרא.
  37. רד"ק שם.
  38. רד"ק שם; עי' מאירי ר"ה שם, בשם גדולי החכמים שבמפרשי המקראות, וקדושין שם, שכך פשוטו של מקרא. וע"ע עשה דוחה לא תעשה, שלד' זו בירו' אין עשה דוחה ל"ת אא"כ כתובה בצידה.
  39. ע"ע אכילת מצה. עי' תוס' ר"ה שם ותוס' רא"ש שם ושם, בשם ר"ת; תוס' קדושין שם, בשם ר"ת. ועי' תוס' ותוס' רא"ש ר"ה שם, מדוע טרח הכתוב להזכיר שאכלו מצות.
  40. תוס' רא"ש קדושין שם, בשם ר"ת.
  41. עי' תוס' ר"ה שם ותוס' רא"ש שם ושם, בשם ר"ת; תוס' קדושין שם, בשם ר"ת.
  42. ויקרא כג יד. תוס' שם ושם, בשם ר"ת; עי' תוס' רא"ש שם ושם, בשם ר"ת.
  43. שמות לד כה.
  44. עי' רב לפי בן תימא שבע' חגיגת ארבעה עשר ציון 8; עי' העמק דבר שם: לפי הפשט.
  45. עי' העמק דבר שם.
  46. עי' תיוב"ע שם; עי' רב ספרא בפסחים נט ב.
  47. עי' הכתב והקבלה שם.
  48. עי' ת"י שם; עי' הכתב והקבלה שם.
  49. עי' הכתב והקבלה שם.
  50. ציון 13 ואילך.
  51. עי' משנה ותוספ' וברייתא שבציון 68 ותוספ' וברייתא שבציון 72; עי' משנה שבת קמח א ופסחים נח א: ערב פסח; עי' משנה פסחים נ א ונה א: ערבי פסחים; עי' מע"ש פ"ה מ"ו ומשנה תענית ב א וחגיגה ז ב: יו"ט הראשון של פסח; עי' פסחים קב ב וסוכה מז א וחגיגה ט א: שביעי של פסח; עי' משנה פסחים ל ב: אחר הפסח; עי' משנה פסחים צו א: פסח דורות; ועוד.
  52. עי' משנה חלה פ"א מ"ב: כזית מצה בפסח, ופהמ"ש לרמב"ם שם (ובהמשך המשנה שם: הרי זה עובר בפסח, והיינו חג המצות, כבציון הקודם), ושם מ"ח; עי' משנה פסחים לה א, ורש"י ד"ה אלו דברים וריטב"א שם; עי' משנה שם לט א, ופהמ"ש לרמב"ם שם. ועי' מלא"ש פסחים פ"ב מ"ה, שפי' בע"א, דהיינו שצריך לאכול המצה ומרור יחד עם אכילת הפסח, או בשעת אכילת הפסח (עיי"ש החילוק בין הפירושים).
  53. משנה פסחים יד א: ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח, וירו' שם פ"א ה"ח: מהו בפסח בארבעה עשר.
  54. חלה פ"א מ"א ומשנה מנחות ע א, לגירסתנו וגי' פהמ"ש לרמב"ם וריבמ"ץ חלה שם: ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר (ועי' להלן, שי"ג בע"א), ועי' ר"ש סיריליאו לירו' שם פ"א ה"א, שהוא לפני ביעור ושריפת הנותר (ע"ע) מן הפסח, דהיינו ביום שישה עשר; מס' שמחות פ"ו: שלשה ימים לזרע מחמשת המינים לפני הפסח אסור, לפני נחי"ע שם, ועי' מאמר רש"י זוין במאסף שנה יז (תרע"ב) כרך ב חוברת ג סי' לג שפי' בע"א. בחלה שם, לגי' רבינו גרשום מנחות ע ב ורש"י שם ד"ה מאי קודם לעומר וד"ה ולקצור לפני הפסח ור"ש ורא"ש חלה שם ורע"ב שם ומנחות פ"י מ"ז ושנו"א הקצר חלה שם (וכ"מ שגרסו תוס' שם ד"ה מאי): ואסורים בחדש מלפני העומר ומלקצור מלפני הפסח, ופי' רבינו גרשום שם (והובא במלא"ש חלה שם, וכעי"ז בקיצור בשנו"א שם), דהיינו לפני קצירת העומר, אלא כיון דפסח יו"ט הוא, לא קצרי, ולפי"ז פסח בא לכאו' כמשמעות שבציון 43. ועי' ירו' שם: אית תניי תני מלפני הפסח אית תניי תני מלפני העומר, ור"ש סיריליאו ופ"מ שם, ולפירושם הוא לכאו' מח' הגירסות הנ"ל שבראשונים, ועי' בהגר"א לירו' שם וניר שם, שפי' בע"א.
  55. עי' ציון 43 ואילך.
  56. עי' הכתב והקבלה שמות לד כה.
  57. ע"ע נדרים.
  58. עי' משנה נדרים נז א. ועי' משנה שם, מח' ר"מ ור"י בפי' "עד פני הפסח", וגמ' שם סא ב וקדושין סה א, בפי' מחלוקתם.
  59. מחז"ו הל' פסח סי' קא; רמב"ם בסדר תפילות כל השנה; א"ח סדר תפלות הפסח ס"ג; טוש"ע או"ח תפז א.
  60. טוש"ע או"ח תפז א, ע"פ ברכות מט א.
  61. מחז"ו הל' פסח סי' צה וצו; ס' האורה ח"א סי' צ; רוקח סי' שב.
  62. מחז"ו הל' פסח סי' קא; ראב"ן ביצה ד"ה תנו רבנן יו"ט.
  63. מחז"ו הל' פסח סי' קג.
  64. רש"י שברי"ף ביצה יז א (ט א בדפי הרי"ף); סה"ת סי' רכט; רוקח סי' שב; א"ח שם; כלבו סי' נ; ח"י סי' תפז סק"ג, בשם הרמב"ם (וצ"ב מהרמב"ם שבציון הבא), ושכן מנהגנו; מ"ב שם סק"ו, בשם ח"י, שכן ממנהגנו. ועי' מהרי"ל שבציון הבא, שמנהג בני אושטרייך כד' החולקת, ומ' שמנהג בני ריינוס כד' זו.
  65. עי' ר"ח ביצה טז ב; עי' רש"י שבת כד ב ד"ה צריך להזכיר וערובין מ ב ד"ה ומתחיל בשל שבת וסדור רש"י סי' קפג; רמב"ם בסדר תפילות כל השנה; עי' רי"ו תא"ו נ"ד ח"ב (לב ב); טוש"ע שם, ע"פ גמ' שם; אגודה ביצה פ"ב סי' כה; מהרי"ל הל' תפילת יו"ט סי' ג, שכן מנהג בני אושטרייך (עיי"ש מה שתמה ע"ז, ועי' ח"י שם, מש"כ ליישב); ועי' רש"י ביצה יז א ד"ה מתחיל בשל שבת: יום המנוחה, אבל במהרי"ל שם וא"ר שם, בשם רש"י ביצה שם: המנוח. ועי' ס' המנהגים (טירנא) ליל הסדר: את יום השבת הזה או יום המנוח הזה.
  66. רוקח שם; עי' א"ח שם; כלבו שם; עי' רי"ו שם (לב ב - לג א); טוש"ע שם, ע"פ גמ' שם.
  67. ס' המנהגים (קלויזנר) סי' קכח; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' ה, בשמו.
  68. מנהגי ר"ח פלטיאל; ס' המנהגים (קלויזנר) שם; ס' המנהגים שם, בהג', בשם י"א.
  69. מנהגי ר"ח פלטיאל; עי' ס' המנהגים שם, בהג'; עי' מהרי"ל שם, בשם מהרא"ק.
  70. משלי יא י. ח"י סי' תצ סק"ט, לד' זו.
  71. עי' ס' המנהגים שם, בהג', שכן המנהג; מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח.
  72. ערה"ש שם ס"ד.
  73. עי' מגילה י ב.
  74. עי' שכנה"ג או"ח סי' תפז הגה"ט אות ב; פר"ח או"ח סי' תצ ס"ז. ועי' ח"י שם, מה שיישב.
  75. ד"מ או"ח סי' תצ סק"א; עי' רמ"א בשו"ע שם ז; עי' לבוש שם ס"ו; שכנה"ג או"ח סי' תפז הגה"ט אות ב; ח"י סי' תצ סק"ט.
  76. ח"י שם.
  77. ציון 7.
  78. ציונים 24, 40 ואילך, 71 ואילך, 115 ואילך, 143 ואילך.
  79. ציון 147 ואילך.
  80. ציונים 71 ואילך.
  81. ציון 220 ואילך.
  82. ציון 958 ואילך.
  83. ציון 974 ואילך.
  84. ציון 22 ואילך.
  85. ציון 26 ואילך.
  86. ע"ע מוסף ציון 903, ושם ציון 904 ואילך, שיש שאינם נוהגים כן.
  87. ציון 1002 ואילך.
  88. משנה מגילה ל ב; תוספ' מגילה פ"ג: הנף, לפי חס"ד ומנ"ב שם (עי' ויקרא כג יא); ברייתא שם לא א. בתוספ' שם, לגי' הגר"א שם מועדות.
  89. שו"ת דבר משה ח"א סי' יד.
  90. משנה ל ב שם.
  91. עי' רע"ב מגילה פ"ג מ"ה.
  92. עי' ויקרא כב כו-כז. עי' רש"י מגילה לא א ד"ה בפסח גלגל; רע"ב שם.
  93. תוספ' שם; ברייתא שם.
  94. שמות יב כא.
  95. שמות כב כד.
  96. שמות לד א.
  97. במדבר ט א. עי' רב פפא בגמ' שם, ורש"י שם. ועי' מגלת סמנים לאדר"ת עמ' נו.
  98. שמות יג יז. ברייתא בגמ' שם.
  99. דברים טו יט.
  100. בה"ג ד' ברלין עמ' 618; סדר"ע ח"ב סי' פח וצ; סדור רס"ג עמ' שע; עי' ר"ח שם; רי"ף שם (י ב); מחז"ו סי' שפ והל' פסח סי' קו; רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ופהמ"ש שם; שבה"ל סי' ריט; רע"ב שם; מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; ועוד.
  101. אביי בגמ' שם. ועי' לבוש או"ח סי' תצ ס"ט: ומה שנתנו חז"ל וכו'.
  102. שמות יב כא. עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ורי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב) ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' לבוש שם ס"ט.
  103. לבוש או"ח סי' תפח ס"ג.
  104. עי' משנה ותוספ' וברייתא שבציון 77 ורש"י ורע"ב שבציון 80. שו"ת דבר משה ח"א סי' יד: אפשר, ע"פ לבוש שבציון הקודם.
  105. שמות שם. סדור רס"ג עמ' שסט; עי' סדור רש"י סי' תלו; ס' העיטור עשרת הדברות - מצה ומרור (קלו ד במהד' רמ"י), שכן המנהג; עי' שבה"ל סי' ריט, שכן המנהג; עי' או"ז ח"ב סי' שפט; עי' סדר טרוייש סי' ד, שכן המנהג בטרוייש; עי' ס' המחכים עמ' 32; עי' מנהגי ר"ח פלטיאל, בדעה הא'; עי' טור שם, בדעה הא'; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' שו"ע שם ג.
  106. רוח חיים שם סק"ג, בד' טוש"ע שם ולבוש שבציון 45 ואילך וסדור יעב"ץ שער המפקד ובסדור תפילות השנה כמנהג קהילות רומניא ד' ונציה דף קכג ע"ב; כה"ח שם ס"ק כה, בד' טוש"ע שם ולבוש שבציון הנ"ל ואילך ושערי אפרים ש"ח ס"א, ובשם רוח חיים שם. כן נד' במחזורי האשכנזים והתימנים נוסח בלדי (ובנוסח שאמי, שיש הנוהגים כן).
  107. שמות יב יד. בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; סדר"ע ח"ב סי' פח; רי"ץ גיאת ח"ב עמ' קה; ס' העיטור שם, בשם ויש שמתחיל; מנהגי ר"ח פלטיאל, בשם רב יהודאי גאון; טור שם, בשם יש שמתחילין; תקון יששכר דף סב ע"א, בשם יש מקומות.
  108. עי' תקון יששכר שם.
  109. עי' שמות יב א-ב. עי' שבה"ל שם, בשם רבינו גרשום, ודחה.
  110. או"ז ח"ב סי' שפט; סדר טרוייש שם, בשם הסמ"ג, וצ"ב, שאינו שם; תקון יששכר שם, בסתם; שו"ת בית דוד או"ח סי' ס, שכן המנהג; רוח חיים שם סק"ד, בשמו, ושכן המנהג; עי' שלמי חגיגה קריאת חג המצות סי' א ס"ג (רפה ג); כה"ח שם, בשם בית דוד ורוח חיים, ושכן מנהג הספרדים. כן נד' במחזורי הספרדים (ובמחזורי התימנים נוסח שאמי, שיש הנוהגים כן).
  111. סדר טרוייש שם, בשם הסמ"ג, וצ"ב, שאינו שם. ועי' סדר טרוייש שם, שאז חל ר"ח ניסן בשבת וקוראים בפ' החדש רק עד בהכתי את ארץ מצרים (שמות יב כג), כי אין לקרוא ב"פ בענין אחד. ועי' מחזורי הספרדים, שקוראים לראשון עד הוא לבדו יעשה לכן (שם טז), ולשני עד תאכלו מצות (שם כ).
  112. לדוד אמת תורת השלמים סי' א ס"א.
  113. שלמי חגיגה שם; לדוד אמת שם; כה"ח או"ח סי' תפח ס"ק כו, בשם שלמי חגיגה ולדוד אמת.
  114. שמות יב נא. בה"ג ותורתן של ראשונים שם; סדר"ע שם; סדור רש"י שם; ס' העיטור שם; שבה"ל שם; או"ז שם; ס' המחכים שם; עי' טוש"ע שם; עי' מהרי"ל שם. בסדור תפילות השנה כמנהג קהילות רומניא ד' ונציה דף קכד ע"ב, עד מימים ימימה (שמות יג י).
  115. עי' סדור רש"י שם; ס' העיטור שם; עי' מהרי"ל שם סי' ג ויב. וע"ע קריאת התורה אם מותר ביו"ט להוסיף על מנין העולים.
  116. שמות יב כח.
  117. שם לב. עי' מהרי"ל שם סי' יב.
  118. שמות יב כד.
  119. שמות יב כח. עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' לבוש שם. וכן נד' במחזורי האשכנזים והתימנים נוסח בלדי (ובנוסח שאמי, שיש הנוהגים כן).
  120. שמות יב לו.
  121. שם מב. מהרי"ל שם; ס' המנהגים שם.
  122. מהרי"ל שם; ס' המנהגים שם; לבוש שם. וע"ע קריאת התורה.
  123. עי' ציון 29 ואילך.
  124. שמות יב כד.
  125. שם כח.
  126. שם לא. מהרי"ל שם.
  127. שמות יב לב.
  128. שם מז. ס' המנהגים שם; לבוש שם. וכן נד' במחזורי האשכנזים והתימנים.
  129. שמות יב מב.
  130. שו"ת בית דוד שם; עי' ברכ"י או"ח סי' תפח אות ג ושלמי חגיגה קריאת ס"ת במועדות (רמו א),, בשמו; שלמי חגיגה קריאת חג המצות סי' א ס"ט (רפה ד); לדוד אמת סי' ט ס"י; עי' כה"ח שם ס"ק כז, בשם בית דוד והחיד"א בברכ"י ולדוד אמת.
  131. שו"ת בית דוד שם, ע"פ גמ' שבציון 19 ואילך ותוס' שבציון 80.
  132. שו"ת בית דוד שם. וע"ע קריאת התורה.
  133. עי' ציון 69 ואילך.
  134. שלמי חגיגה שם.
  135. עי' ויקרא כב כו-כז. עי' בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ורי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב) ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' טוש"ע שם א; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' לבוש שם ס"א וס"ט.
  136. ויקרא כג מד. בה"ג ותורתן של ראשונים שם; עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; תקון יששכר דף סב ע"א; עי' לבוש שם ס"ט; ח"י שם סק"א; שלמי חגיגה קריאת ס"ת במועדות (רמו א), בשם לבוש ותקון יששכר; שו"ע הרב שם ס"ג; מ"ב שם סק"ב.
  137. עי' שלמי חגיגה שם; מ"ב שם סק"א.
  138. עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  139. ויקרא כב לג.
  140. שם כג ח.
  141. שם כב.
  142. שם לב. עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  143. ויקרא כג ח.
  144. ויקרא כג יד. עי' ס' ארץ ישראל עמ' סג.
  145. שלמי חגיגה שם, ע"פ בית דוד שבציון 55 ואילך.
  146. עי' שמות יג א-ב. עי' בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ורי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב) ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' טור שם; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' לבוש שם ס"ה וס"ט.
  147. שמות יג טז. עי' בה"ג ותורתן של ראשונים שם; עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם.
  148. שמות יג ד.
  149. שם י. עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  150. שמות כב כד. עי' בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ורי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב) ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' טור שם; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' לבוש שם ס"ה וס"ט.
  151. שמות כג יט. עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; טור שם; תקון יששכר דף סב ע"א.
  152. שמות כב כו.
  153. שמות כג ה. מהרי"ל שם; ס' המנהגים שם.
  154. שמות לד א. עי' בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ורי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב) ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' טור שם; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' לבוש שם ס"ה וס"ט.
  155. שמות לד כו. בה"ג ותורתן של ראשונים שם; טור שם; עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם ס"ה.
  156. שמות לד י. מהרי"ל שם.
  157. שמות לד ט. ס' המנהגים שם; לבוש שם.
  158. שמות לד ג. כן נד' במחזורים.
  159. שמות לד יז. מהרי"ל שם; ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  160. שמות לד י. כן נד' במחזורים.
  161. במדבר ט א. עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ורי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב) ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' טור שם; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' לבוש שם ס"ה וס"ט.
  162. במדבר ט ב. עי' רמב"ם ור"א מן ההר שם.
  163. במדבר ט א. בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; עי' טור או"ח סי' תצ; מהרי"ל שם; עי' לבוש שם ס"ה.
  164. במדבר ט יד. בה"ג ותורתן של ראשונים שם; טור שם; עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; תקון יששכר דף סב ע"א; לבוש שם.
  165. במדבר ט ה. מהרי"ל שם; ס' המנהגים שם, בדעה הא'; לבוש שם. כן נד' במחזורים.
  166. במדבר ט ג. עי' ס' המנהגים שם, בדעה הב', ושכן עיקר.
  167. במדבר ט ד. ס' המנהגים שם, בדעה הג'.
  168. במדבר ט ח. מהרי"ל שם; ס' המנהגים שם; לבוש שם.
  169. שמות יג יז. עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ורי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב) ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' תקון יששכר דף סב ע"א; עי' לבוש שם ס"ז וס"ט.
  170. רש"י שם ד"ה ויהי בשלח פרעה ושמות יד ה.
  171. שמות טו כו. בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; עי' טור או"ח סי' תצ; עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; תקון יששכר שם; עי' לבוש שם ס"ז.
  172. שמות יג כב.
  173. שמות יד ח.
  174. שם יד.
  175. שם כה. עי' מהרי"ל שם; ע'י ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  176. שמות יג יט.
  177. שם כב.
  178. שם יד ד.
  179. שם ח. עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם, בשם י"א. ועיי"ש בדעה הא' שמוסיפים הפסקה במילים לפני העם, וצ"ב שהלא מסיימים שם גם בחול.
  180. שמות יד יד.
  181. שם יח. עי' ס' המנהגים שם.
  182. שם כה. עי' מהרי"ל שם. וכן נד' במחזורים.
  183. דברים טו יט. עי' רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח ור"א מן ההר מגילה לא א ור"ן שם (י ב) ומ"ב סי' תצ סק"ח; עי' טור שם; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; עי' לבוש שם ס"ט.
  184. דברים טז יז. עי' מהרי"ל שם.
  185. דברים טו יב. עי' או"ז ח"ב סי' שפט: ואית דניחא ליה וכו'.
  186. עי' מחז"ו הל' פסח סי' קח; עי' הגמ"י תפלה פי"ג ה"ח; עי' תקון יששכר דף סב ע"א; לבוש שם.
  187. דברים יד כב. מחז"ו שם; או"ז שם, שהוא תקנת רס"ג, וסותר לרס"ג שבציון הבא, וצ"ב; הגמ"י שם; טור שם; מהרי"ל שם; תקון ישכר שם; לבוש שם.
  188. עי' סדר"ע ח"ב סי' צא וצב; עי' סדור רס"ג עמ' שע, וסותר למובא בשם רס"ג בציון הקודם, וצ"ב; עי' רמב"ם שם.
  189. דברים טו כג.
  190. דברים טז ג.
  191. שם ח.
  192. שם יב. עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  193. דברים יד כט.
  194. שם טו יח. עי' מהרי"ל שם; עי' ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  195. דברים טז יד.
  196. שם טו.
  197. ע"ע שלמי שמחה. א"ח הל' קריאת ס"ת סנ"ח; כלבו סי' כ, שכן מצא כתוב.
  198. תוי"ט מגילה פ"ג מ"ה, בטעם הב'.
  199. ע"ע. עי' דברים טז טז.
  200. ע"ע חגיגה: זמנה.
  201. תוי"ט שם, בטעם הא'. וע"ע בית המקדש: זכר למקדש.
  202. עי' פסקי תוס' מגילה סי' קיא; עי' רא"ש שם פ"ד סי' י; עי' טור או"ח סי' תצ; עי' לבוש שם ס"ט.
  203. עי' רא"ש שם; חי' הר"ן שם לא א, בשם הראב"ד, ע"פ רש"י שמות שבציון 27; עי' טור שם.
  204. ויקרא כג טו.
  205. עי' חי' הר"ן שם, בשם הראב"ד. וע"ע עמר.
  206. ויקרא כג ו. כ"מ מרא"ש וטור שם; לבוש שם. ועי' פסקי תוס' שם.
  207. שמות לג יב. רב הונא אמר רב במגילה לא א; רמב"ם תפלה פי"ג הט"ז; עי' טוש"ע או"ח תצ ה.
  208. שמות לד כו. בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; סדר"ע ח"ב סי' צ; ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; תקון יששכר דף סב ע"ב.
  209. עי' שמות לד כא. לבוש שם.
  210. עי' שמות לד יח וכב. סמ"ג עשין יט; עי' חי' הר"ן מגילה לא א; עי' לבוש שם.
  211. עי' ציון הבא ואילך. חי' הר"ן שם; עי' לבוש שם.
  212. שמות כג טו; שם לד יח.
  213. ע"ע חול המועד ציון 41 ואילך.
  214. סמ"ג שם; רא"ש שם פ"ד סי' י; חי' הר"ן שם; לבוש שם.
  215. ע"ע קריאת התורה.
  216. שמות לג יב. עי' מחז"ו הל' פסח סי' קו; לבוש שם ס"ט.
  217. ס' המנהגים שם; עי' לבוש שם.
  218. שמות לג טז.
  219. שם יט.
  220. שם כג.
  221. שם לד ט.
  222. שם טז.
  223. שם כג. ס' המנהגים שם.
  224. שמות לד ג.
  225. שם י.
  226. שם טז. כן נד' במחזורים.
  227. עי' תוס' מגילה לא א ד"ה והאידנא, בשם ר"י; עי' רא"ש שם פ"ד סי' י; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; עי' טוש"ע או"ח תצ ה; לבוש שם ס"ט.
  228. עי' סדר"ע ח"ב סי' צב, שכן המנהג בשתי ישיבות וכל המקומות; עי' תוס' שם, בשם ר"י; עי' פסקי תוס' מגילה סי' קיא; עי' רא"ש שם; עי' הגמ"י תפלה פי"ג ה"ח; עי' ס' המנהגים שם; עי' טוש"ע שם; לבוש שם.
  229. עי' סדר"ע שם; טור שם; לבוש שם.
  230. ע"ע לוח השנה ציון 458 ואילך. עי' סדר"ע שם; עי' לבוש שם בהג"ה.
  231. עי' מחז"ו הל' פסח סי' קו; עי' תוס' שם; עי' רא"ש שם; עי' טור שם; עי' חי' הר"ן שם, בשם העיטור; לבוש שם.
  232. עי' סדר"ע שם; עי' מחז"ו שם; תוס' שם, בשם ר"י; עי' רא"ש שם; עי' טוש"ע שם; עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב, בשם הג' במהר"א; עי' לבוש שם.
  233. תוס' שם, בשם ר"י.
  234. עי' מהרי"ל שם, בשם הג' במהר"א.
  235. עי' סדר"ע שם, שכן המנהג בשתי ישיבות וכל המקומות; עי' תוס' שם, בשם ר"י; עי' רא"ש שם; עי' טוש"ע שם; עי' חי' הר"ן שם, בשם העיטור; עי' מהרי"ל שם, בשם הג' במהר"א; עי' לבוש שם.
  236. רא"ש שם; טור שם; לבוש שם.
  237. עי' שו"ת דבר משה ח"א סי' יד.
  238. שו"ת דבר משה שם; ברכ"י או"ח סי' תפח אות ד, בשמו.
  239. עי' משנה ותוספ' וברייתא שבציון 77 ורש"י ורע"ב שבציון 80. שו"ת דבר משה שם; עי' פמ"ג שם א"א סק"ג; בה"ל שם ד"ה סימן הפרשיות, בשמו. ועי' דבר משה שם ופמ"ג שם א, שמהערך לחם שבציון הבא, שכותב הדין לגבי חוה"מ, מ' שביו"ט אין הדין כן, ותמהו עליו (ועי' דבר משה שם, שדוחק לומר שבערך לחם לאו דוקא, וכוונתו אף ליו"ט).
  240. ערך לחם למהריק"ש שם ס"ה; פר"ח שם ס"ה, בשמו.
  241. עי' ערך לחם שם. ועי' פר"ח שם, בשמו, ופמ"ג שם ובה"ל שם.
  242. ערך לחם שם, ע"פ פסקי תוס' שבציון 217.
  243. עי' פמ"ג שם.
  244. עי' בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; עי' סדר"ע ח"ב סי' פח וצ; עי' סדור רס"ג עמ' שע; עי' מחז"ו סי' שפ; עי' תוס' מגילה ל ב ד"ה ושאר; עי' חי' הר"ן שם לא א; עי' רא"ש שם פ"ד סי' י; עי' רי"ו תא"ו נ"ה ח"ד (מה ב).
  245. מחז"ו שם.
  246. רא"ש שם, לגי' ד' ונציה: ואפשר; רי"ו שם; ר"ן שם (י ב). ועי' ר"ן שם, ראיות לכך שלא נהגו כן בימי התלמוד.
  247. רא"ש שם, לגי' ד' ונציה: ואפשר; עי' רי"ו שם: ואולי.
  248. תוס' שם.
  249. עי' מחז"ו שם; מחז"ו הל' פסח סי' קו.
  250. עי' מגילה לא ב. תוס' ל ב שם; רא"ש שם. ועי' מרדכי מגילה סי' תתלא, בשם רבינו אליהו מפרי"ש.
  251. סדור רס"ג עמ' שע; רי"ץ גיאת ח"ב עמ' קו, בשמו.
  252. במדבר כח טז. עי' סדר"ע ח"ב סי' פח; עי' סדור רש"י סי' תלח; ס' האשכול (מהד' אלבק) סו א, בשם הנגיד; עי' ס' העיטור עשרת הדברות - מצה ומרור (קלו ד במהד' רמ"י); עי' או"ז ח"ב סי' שפט; עי' ס' המחכים עמ' 32; סדר טרוייש סי' ד; טוש"ע או"ח תפח ג ותצ א; עי' תקון יששכר דף סב ע"א.
  253. תקון יששכר שם. וכ"ה במחזורי כל העדות.
  254. במדבר שם.
  255. עי' סדור רש"י שם.
  256. סדור רש"י שם.
  257. עי' לוח לארץ ישראל. ועי' תקון יששכר דף סג ע"א, שנ' שבא"י קוראים ביום א' של חוה"מ: ובחדש הראשון וגו', וכנהוג באותו היום בחו"ל (שהוא יו"ט של של גליות), וצ"ב.
  258. במדבר כח יט. סדור רס"ג שם; סדר"ע ח"ב סי' צ; מחז"ו הל' פסח סי' קו; סדר טרוייש שם; טוש"ע או"ח תצ ו; תקון יששכר דף סב ע"א.
  259. סדר"ע שם; עי' סדור רש"י סי' תלח; תקון יששכר שם.
  260. במדבר כח כה. סדור רש"י שם; תשו' ר' שלמה בר שמשון בסדור רש"י סי' תמ ומחז"ו שם.
  261. תשו' ר' שלמה בר שמשון שם ושם.
  262. סדור רש"י סי' תלח, בטעם הב'. וע"ע קריאת התורה, ושם, על הטעם שאין בקריאה זו משום איסור להתחיל אחר ב' פסוקים מתחילת הפרשה.
  263. סדור רש"י שם, בטעם הא'.
  264. במדבר כח טז.
  265. שם יז.
  266. סדור רש"י שם.
  267. מחז"ו שם; עי' סדר טרוייש שם; עי' ס' המחכים עמ' 34; עי' טוש"ע שם.
  268. סדר"ע ח"ב סי' צא; עי' סדור רס"ג שם; מחז"ו שם; עי' סדר טרוייש שם; עי' ס' המחכים שם; עי' טוש"ע שם.
  269. במדבר כח כד. בה"ג ד' ברלין עמ' 617 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38.
  270. שם כה.
  271. בה"ג ותורתן של ראשונים שם.
  272. תשו' ר' שלמה בר שמשון בסדור רש"י סי' תמ ומחז"ו הל' פסח סי' קו; 73 עי' תוס' מגילה כג א ד"ה חד; עי' ס' המחכים עמ' 34; עי' ערך לחם למהריק"ש או"ח סי' תפח ס"ג; עי' לבוש או"ח סי' קלז ס"ו; עי' מג"א שם סק"ו.
  273. עי' תוס' שם; עי' ערך לחם תפח שם; עי' לבוש קלז שם; עי' מג"א שם.
  274. תשו' ר' שלמה בר שמשון שם ושם; עי' תוס' שם.
  275. עי' תשו' ר' שלמה בר שמשון שם ושם.
  276. במדבר כח יט. סדר"ע ח"ב סי' צ; סדור רש"י סי' תרכ; מחז"ו הל' פסח סי' קו.
  277. במדבר כח ט.
  278. שם יט. סדור רס"ג עמ' שע, ולכאו' כוונתו שמדלגים בקריאה, וע"ע קריאת התורה.
  279. ברייתא מגילה לא א; רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח; טוש"ע או"ח תפח א.
  280. יהושע ה ב. תורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; סדר"ע ח"ב סי' פח, לגי' כ"י מוזיאון הבריטי ואוסף זולצברגר שנד' במהד' גולדשמידט, ועי' ציון 19, שי"ג בע"א; סדור רס"ג עמ' שע: ויש מתחילין; רי"ץ גיאת ח"ב עמ' קה, בשם רב האי: אשתכח בספר הפטרה עתיקא דכתיב בה בימי פרסאי, ורי"ץ גיאת שם: מנהגנו מימות הראשונים; ס' האשכול (מהד' אלבק) סו א, בשם הנגיד; ס' העיטור עשרת הדיברות - הל' מצה ומרור (קלו ד במהד' רמ"י); שבה"ל סי' ריט; או"ז ח"ב סי' שפט; א"ח הל' קריאת ס"ת סנ"ד; טוש"ע או"ח תפח ג; תקון יששכר דף סב ע"א. וכ"ה במחזורי האשכנזים, שיש הנוהגים כן, ובמחזורי האיטלקים והספרדים והתימנים.
  281. יהושע ג ה.
  282. שם ו. סדר"ע שם, לגי' כ"י המוזיאון הבריטי ואוסף זולצברגר שנד' במהד' גולדשמידט.
  283. סדור רס"ג שם, בדעה הא', ונ' שכיון ליהושע ה ט.
  284. יהושע ד כד.
  285. שם ה א. רי"ץ גיאת שם, בשם רב האי: ולבתר הכי איכא דמתחילין.
  286. יהושע ג ה. בה"ג ד' ברלין עמ' 617; סדר"ע שם, לגי' כ"י אוקספורד שבמהד' גולדשמידט, ועי' ציון 18, שי"ג בע"א; ה"פ (ששון) עמ' קפא; סדור רש"י סי' תלו; תוס' מגילה כד א ד"ה ואם; עי' מחז"ו סי' קפ; מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' יב; ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח. וכ"ה במחזורי האשכנזים, שיש הנוהגים כן.
  287. רי"ץ גיאת שם, בשם אית דמתחיל; עי' מחז"ו שם; רמזי ההפטרות לרוקח; מ"ב סי' תפח סק"י, שכן המנהג. וכ"ה במחזורי האשכנזים, שיש הנוהגים כן.
  288. עי' רי"ץ גיאת שם, בשם רב האי: ואית דמתחיל.
  289. יהושע ו א. בה"ג ותורתן של ראשונים שם; ס' האשכול שם, בשם הנגיד; שבה"ל שם; עי' או"ז שם; תקון יששכר שם; כ"ה במחזורי האיטלקים והאשכנזים, שיש הנוהגים כן.
  290. יהושע ו כז. ה"פ שם; בה"ג שם; סדר"ע שם; רי"ץ גיאת שם: מנהגנו מימות ראשונים; סדור רש"י שם; ס' העיטור שם. וכ"ה במחזורי האיטלקים והאשכנזים, שיש הנוהגים כן, ובמחזורי הספרדים והתימנים.
  291. מגילה לא א; רמב"ם תפלה פי"ג ה"ח; טוש"ע או"ח תצ א.
  292. מל"ב כב א. סדור רס"ג עמ' שע; מחז"ו סי' קפא והל' פסח סי' קה; רי"ץ גיאת ח"ב עמ' קה, בשם רב עמרם; בה"ג ד' ברלין עמ' 618; ה"פ (ששון) עמ' קפא; ס' האשכול (מהד' אלבק) סו א, בשם הנגיד. וכ"ה במחזורי התימנים.
  293. עי' מחז"ו סי' קפא.
  294. כ"ה במחזורי התימנים.
  295. מל"ב כג א. עי' מחז"ו שם. וכ"ה במחזורי התימנים.
  296. רי"ץ גיאת שם, שכן המנהג; רמזי ההפטרות לרוקח; או"ז ח"ב סי' שפט, בשם אית דניחא ליה; טוש"ע שם. וכ"ה במחזורי האשכנזים והספרדים.
  297. שם ט. אבודרהם תפלות הפסח. וכ"ה במחזורי האשכנזים והספרדים והתימנים.
  298. מל"ב כג ו. מחז"ו שם.
  299. שם כא. מחז"ו שם; אבודרהם תפלות הפסח. וכ"ה במחזורי האשכנזים והספרדים והתימנים.
  300. או"ז שם, בשם אית דניחא ליה. כ"ה במחזורי האשכזנים והספרדים והתימנים.
  301. מל"ב כג ד.
  302. שם ל. עי' או"ז שם, בדעה הא'. וכ"ה במחזורי האיטלקים.
  303. מגילה לא א; רמב"ם תפלה פי"ג הט"ז; טוש"ע או"ח תצ ט.
  304. רי"ץ גיאת ח"ב עמ' קה וטור או"ח סי' תצ, בשם רב האי ששמע מפי חכמים.
  305. עי' רב בסנהדרין צב ב. עי' רש"י מגילה שם ד"ה בעצמות וסדור רש"י סי' רצג; עי' פסקי רי"ד שם, בפי' הא'; עי' ריבב"ן שם; עי' ר"א מן ההר שם; עי' חי' הר"ן שם.
  306. חי' הר"ן שם.
  307. ריבב"ן שם.
  308. פסקי רי"ד שם, בפי' הב'.
  309. יחזקאל לז א. סדור רש"י סי' תמא, בדעה הא', ותמה שאין בה מענין הפסח כל עיקר; מחז"ו סי' קפב, בסתם, והל' פסח סי' קו, בדעה הא', וכ' שתמה רבי כנ"ל. וכ"ה במחזורי האשכנזים, שיש הנוהגים כן, ובמחזורי האיטלקים והספרדים.
  310. יחזקאל לו לז. סדור רש"י שם; מחז"ו הל' פסח שם, בשם רבי, ושיש מקומות שנוהגים כן. כ"ה במחזורי האשכנזים, שיש הנוהגים כן, ובמחזורי התימנים.
  311. שם לח.
  312. ת"י שם.
  313. סדור רש"י שם; מחז"ו שם ושם.
  314. יחזקאל לז יד. כ"ה במחזורי האשכנזים, שיש הנוהגים כן, ובמחזורי הספרדים והתימנים.
  315. יחזקאל שם יז. כ"ה במחזורי האשכנזים, שיש הנוהגים כן, ובמחזורי האיטלקים.
  316. ש"ב כב א. ברייתא מגילה לא א; רמב"ם תפלה פי"ג הט"ז; טוש"ע או"ח תצ ח.
  317. ש"ב כב א. תנחומא בשלח סי' י.
  318. ש"ב כב ט.
  319. שם טו. רש"י מגילה שם ד"ה ומפטירין וידבר.
  320. ש"ב כב כז.
  321. מחז"ו הל' פסח סי' קז.
  322. ש"ב כב א.
  323. שם נא. בה"ג ד' ברלין עמ' 218 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; כ"מ ממחז"ו שם; ס' האשכול (מהד' אלבק) סו א, שכן המנהג; טוש"ע שם.
  324. מחז"ו שם.
  325. ש"ב כא טו.
  326. שם כג ח. ס' האשכול שם, בשם הנגיד, ושכן טוב לעשות.
  327. עי' ברייתא שבציון 238.
  328. ס' האשכול שם.
  329. ישעיהו י לב. מגילה לא א; רמב"ם תפלה פי"ג הט"ז; טוש"ע או"ח תצ ח.
  330. עי' שמו"ר פי"ח סי' ה. רש"י שם ד"ה עוד היום; כ"מ ממחז"ו הל' פסח סי' קח, בטעם הא'.
  331. ישעיהו יא א.
  332. שם יא.
  333. עי' ר"ה יא א. מחז"ו שם, בטעם הב'.
  334. ישעיהו י לב. גמ' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  335. ישעיהו יב ו. בה"ג ד' ברלין עמ' 218 ותורתן של ראשונים (הורוויץ) ח"א עמ' 38; מחז"ו שם; ס' האשכול (מהד' אלבק) סו א, בשם הנגיד.
  336. עי' מ"ס פי"ד.
  337. מ"ס שם, בדעה הא'.
  338. מ"ס שם, בשם י"א.
  339. מ"ס שם.
  340. ס' מנהגים דבי מהר"ם עמ' 28; ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; מנגי הרב זלמן יענט.
  341. ס' המנהגים (טירנא) שם; מנהגי הרב זלמן יענט; לבוש או"ח סי' תצ ס"ה. והיינו קדיש תתקבל (ע"ע קדיש).
  342. א"ח סדר תפלות פסח סי"א.
  343. סדור רש"י סי' תמא; מחז"ו הל' פסח סי' קו; ס' מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגים ישנים מדורא עמ' 155; א"ח שם, שכן נהגו במקצת מקומות; ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; ד"מ שם סק"א ורמ"א בשו"ע שם ט.
  344. מחז"ו שם, בתוספת; ס' המנהיג הל' החג סי' נח; א"ח שם; ס' אבודרהם תפלות הפסח; ד"מ שם, בשמו; לבוש שם ס"ה; נחלת צבי שם סק"ט; עי' מג"א שם סק"ח; עי' מ"ב שם ס"ק יז.
  345. שה"ש א ט. מחז"ו שם, בתוספת; ס' המנהיג שם; ס' אבודרהם שם; א"ר שם סק"ט, בשמו.
  346. ס' המנהיג שם; ס' אבודרהם שם.
  347. מחז"ו שם, בתוספת. ועי' ס' המנהיג שם. ועי' מ"ב שבציון 3.
  348. סדר טרוייש סי' י, בשם ר' אליעזר מפלאגי, שכן היו נוהגים בטרוייש; עי' א"ח שם, שכתב הדעה שבציון 24, בשם "קצת מקומות".
  349. סדר טרוייש סי' י, בשם ר' אליעזר מפלאגי, שכן היו נוהגים בטרוייש.
  350. קהלת יא ב.
  351. סדר טרוייש שם, בטעם הא'.
  352. עי' ציון 158 ואילך.
  353. עי' לעיל ציון 305 ואילך.
  354. סדר טרוייש שם, בטעם הב'.
  355. ס' אבודרהם תפלות הפסח.
  356. כ"ה במחזורי האשכנזים.
  357. כ"ה במחזורי האיטלקים והתימנים; זה השלחן ח"ב סי' נב, שכן מנהג אלג'יר.
  358. כ"ה במחזורי רוב קהילות הספרדים.
  359. כ"ה בהגדות. וצ"ב מהדין שבע' הגדה ציון 98 ואילך, שחייב אדם לעסוק בהל' פסח ויצי"מ כל אותו הלילה עד שתחטפנו שינה.
  360. עי' ציון 1 ואילך.
  361. מנהגים ישנים מדורא עמ' 155; עי' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; ס' המנהגים (חילדיק) מנהגי חוה"מ פסח; עי' מנהגי הרב זלמן יענט; עי' ד"מ או"ח סי' תצ סק"א ורמ"א בשו"ע שם ט.
  362. פמ"ג שם א"א סק"ח.
  363. ס' ארץ ישראל עמ' סג ולוח לארץ ישראל.
  364. עי' מחז"ו הל' פסח סי' קו; עי' ס' המנהגים שם; עי' מנהגי הרב זלמן יענט; עי' ד"מ ורמ"א שם.
  365. ע"ע פיוטים.
  366. עי' לבוש או"ח סי' תצ ס"א בהג"ה.
  367. עי' ס' המנהגים (חילדיק) מנהגי חוה"מ פסח; עי' מנהגי הרב זלמן יענט; עי' לבוש שם; כ"ה במחזורי האשכנזים.
  368. לבוש שם; עי' פמ"ג שם א"א סק"ח. ועי' מ"ב שם ס"ק יח, שכתב להיפך, שהטעם שכשאין שבת חוה"מ אומרים שיר השירים בז' או ח' של פסח, הוא מפני שהפיוטים של אותו שבת מיוסדים על שה"ש, וצ"ב. ועי' במחזורי האשכנזים שפיוטי א' וב' של פסח וכן שבת חוה"מ פסח מיוסדים על פסוקי שה"ש.
  369. עי' ציון 1 ואילך.
  370. סדר טרוייש סי' ב: קדיש; ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח; ס' המנהגים (חילדיק) מנהגי חוה"מ פסח; מנהגי הרב זלמן יענט.
  371. מ"ס פי"ד.
  372. מחז"ו סי' רסז, בתוספת, וס' המנהיג הל' החג סי' נח וס' אבודרהם תפלות הפסח, בשם מ"ס; ס' מנהגים דבי מהר"ם עמ' 28; הגמ"י תעניות פ"ה ה"ג, בשם מ"ס, ורבינו, ושכן נהג מהר"ם; מנהגי מהר"ש מנוישטט סי' קכא; מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' י; ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח, בהג'; מנהגי הרב זלמן יענט.
  373. שו"ת הרמ"א סי' לה, בד' ס' המנהגים (טירנא) חג הפסח, בגוף הס', שלא הזכיר ברכה, ובד' הגמ"י שבציון הקודם, שכן נהג מהר"ם, מ' שאר אנשים לא נהגו כן.
  374. ע"ע מקרא מגילה.
  375. שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב אלפים צא; עי' שו"ת הרמ"א שם.
  376. עי' ציון 347. עי' שו"ת רדב"ז שם; עי' שו"ת הרמ"א שם.
  377. עי' ציון 381 ואילך.
  378. עי' שו"ת הרמ"א שם.
  379. ע"ע ברכה שאינה צריכה. שו"ת הרמ"א שם.
  380. עי' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב אלפים צא; רמ"א בשו"ע או"ח תצ ט וט"ז שם סק"ו, לפי ח"י שם ס"ק יא; באה"ט שם סק"ט, שכן הסכמת האחרונים.
  381. ח"י שם.
  382. שו"ת רדב"ז שם; ב"י או"ח סי' תקנט; רמ"א בשו"ע או"ח תצ ט (ועי' ט"ז שם סק"ו ומג"א שם סק"ט); פמ"ג שם מ"ז סק"ו.
  383. שו"ת הרמ"א סי' לה, לפי פמ"ג שם, ועי' ציון 374, שי"מ בע"א.
  384. עי' אחרונים שבציון הבא; לבוש שם ס"ה; עי' מטה משה סי' תתקסז; עי' ב"ח או"ח סי' תקנט; מג"א סי' תצ סק"ט, בשם לבוש וב"ח ומנהגים (עי' ציון 361) ומטה משה, והסכים להם; ח"י שם, בשם קצת אחרונים; בהגר"א שם ד"ה נונוהגין, בשם מהרי"ל והגמ"י וב"ח ולבוש ומנהגים ומטה משה ומג"א, ושכן מנהג כל הראשונים, והסכים להם.
  385. עי' שו"ת הרמ"א שם, לפי ט"ז שם סק"ו ועט"ז שם סק"א, ועי' ציון 372, שי"מ בע"א; עי' עט"ז שם, במסקנה.
  386. בהגר"א שם, בד' מהרי"ל ולבוש.
  387. עי' ציון 385 ואילך.
  388. עי' לבוש שם.
  389. א"ר שם סק"י.
  390. ע"ע ברכת הזמן.
  391. לבוש או"ח סי' תצ ס"ה; מעשה רב סי' קעה.
  392. עי' מ"ס פי"ד, לגירסתנו ולגי' שו"ת הרמ"א סי' לה.
  393. עי' מ"ס שם, לגי' מרדכי מגילה רמז תשפד, בהג"ה.
  394. עי' מהרי"ל סדר התפילות של פסח סי' י: ומברך כל אחד על מקרא מגילה.
  395. עי' ציונים 360 ואילך, 373 ואילך.
  396. הגמ"י (קושטא) תעניות פ"ה ה"ג, בשם הר"ם, והובא בשו"ת הרמ"א סי' לה.
  397. לבוש או"ח סי' תצ ס"ה.
  398. לבוש שם; ב"ח או"ח סי' תקנט, בשם הגמ"י.
  399. עי' ציון 371.
  400. עי' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב אלפים צא, ומ' הבין שרק הברכה בלחש ולא הקריאה, וצ"ב.
  401. מעשה רב סי' קעה.