אנציקלופדיה תלמודית:קריאת שמע על המטה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - המצוה לקרוא פרשיות "שמע" ולברך ברכת "המפיל" קודם השינה.

הערך שלפנינו עוסק בתקנת חכמים לקרוא קריאת שמע, וכן לברך ברכת "המפיל", קודם השינה, וכן במנהג לומר פסוקים ומזמורים שונים קודם השינה. על מצות קריאת-שמע* הנוהגת פעמיים ביום, אחת ביום* ואחת בלילה*, ע"ע קריאת שמע. על הנוהגים לקרוא קריאת שמע של לילה קודם צאת-הכוכבים*, שיש סוברים שאינם יוצאים בכך ידי חובת מצות קריאת שמע, ולפיכך מקיימים מצות קריאת שמע בקריאת שמע שעל המטה, ע"ע הנ"ל.

המצוה

קריאת שמע

הנכנס לישון על מטתו, מצוה עליו לקרוא פרשת "שמע"[1] - ואפילו כבר קראה בבית הכנסת[2] - שנאמר: רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודֹמו סלה[3], ופירשו: אִמְרו על משכבכם את הפרשה שכתוב בה הפסוק "על לבבך"[4], ומיד לאחר מכן "דומו" בשינה[5], או: אִמְרו על משכבכם קריאת שמע, הטעונה כוונת הלב[6]. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו, שמצוה זו נלמדת מן הכתוב: ובשכבך[7], כלומר, שבעת ששוכב אדם לישון, עליו לקרוא את הפרשה בה כתוב פסוק זה[8]. על הפרשיות המסוימות אותן צריך אדם לקרוא בשעה שנכנס לישון על מיטתו, עי' להלן: קריאת פרשת שמע. על מחלוקת הראשונים אם יוצאים בקריאת שמע זו ידי חובת מצות קריאת שמע שמן התורה, ע"ע קריאת שמע.

ברכת "המפיל"

הנכנס לישון על מיטתו, מצוה עליו - בנוסף לקריאת פרשת "שמע"[9] - לברך ברכת "המפיל"[10]. על נוסח ברכת "המפיל", ועל דיני הברכה, עי' להלן: ברכת המפיל.

מקור המצוה

קריאת שמע שעל המטה - הן קריאת פרשת "שמע"[11], והן ברכת "המפיל"[12] - תקנת חכמים היא[13].

ברכת המצוות

קריאת שמע שעל המטה, כתבו הרבה גאונים וראשונים ואחרונים שאין מברכים עליה ברכת-המצוות*[14], מהם שביארו שאין היא חשובה מצוה אלא רשות[15], שהרי לא תקנוה חכמים אלא מחמת המזיקים, לסוברים כן[16], או כדי שיישן אדם מתוך דברי תורה, לסוברים כן[17]. ויש שביארו כעין זה, שמצוה זו לא נתקנה אלא מחמת המזיקים, לסוברים כן[18], ואין מברכים ברכת המצוות על דבר שנתקן מחמת הסכנה*[19]. ויש שביארו, שעיקר החיוב של קריאת שמע שעל המיטה אינו אלא ברכת "המפיל", לדעתם[20], ואין מברכים ברכת המצוות על ברכה[21]. ואף בדעת הגאונים והראשונים שכתבו שמברכים ברכת המצוות קודם קריאת שמע שעל המטה[22] - דהיינו: בא"י וכו' אקב"ו לקרוא את שמע[23], או: בא"י וכו' אקב"ו לקבל עלינו עול מלכות שמים ולהמליכו בלבב שלם[24] - יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאין הדברים אמורים אלא במי שנוהג לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, שאינו יוצא ידי חובת מצות קריאת שמע אלא בקריאת שמע שעל המטה[25], אבל מי שקרא קריאת שמע של ערבית בזמנה, אינו מברך ברכת המצוות על קריאת שמע שעל המטה[26]. אבל יש מן האחרונים שכתבו בדעת הגאונים והראשונים הסוברים שמברכים ברכת המצוות קודם קריאת שמע שעל המטה[27], שקריאת שמע שעל המטה טעונה ברכת המצוות[28].

סדר אמירת פרשת "שמע" וברכת "המפיל"

בסדר אמירת פרשת "שמע" וברכת "המפיל" על המטה, נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש מן הגאונים והראשונים סוברים - ומהם שכתבו כן בדעת תנאים[29] - שתחילה יש לברך "המפיל", ולאחר מכן לקרוא את "שמע"[30], כדי שיישן אדם מתוך אמירת קריאת שמע, שדרשו: "אמרו בלבבכם על משכבכם"[31], זו קריאת שמע[32], ולאחר מכן "ודומו סלה"[33], בשינה[34]. בטעם הדבר שאין קריאת "שמע" חשובה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה, לדעה זו, כתבו אחרונים שהטעם שיש לקרוא את "שמע" על המטה הוא משום שמירה, לסוברים כן[35], וכל העשוי לשמירה אין בו משום הפסק[36]. ב) ויש מן הגאונים והראשונים שנראה מדבריהם - ומן האחרונים יש שכתבו כן בדעת תנאים[37] - שתחילה יש לקרוא את "שמע", ורק לאחר מכן לברך "המפיל"[38]. ונחלקו בטעם הדבר: יש שכתבו שהוא כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[39], מהם שביארו שטעם קריאת פרשת "שמע" אינו משום שמירה, אלא שלמדו חכמים מן הכתובים שצריך אדם לומר דברי תורה או בקשה קודם שנתו, לסוברים כן[40], ולפיכך חשובה היא כהפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[41], ומהם שביארו, שאף על פי שפרשת "שמע" משום שמירה נאמרת, לסוברים כן[42], מכל מקום יש באמירתה משום הפסק, שלדעתם אף בדברים הנאמרים מחמת שמירה יש משום הפסק[43]. ויש שכתבו בטעם הדבר, שיש לסמוך את אמירתה של פרשה ראשונה של "שמע" לשכיבה, וכפי שמשמע מן הכתוב שממנו למדו את מצות קריאת שמע שעל המטה: אמרו בלבבכם על משכבכם[44], שפירוש התיבה "על" הוא "בסמוך"[45]. על אמירת פסוקי הרחמים קודם השינה, ועל סדר אמירתם ביחס לפרשת "שמע" ולברכת "המפיל", עי' להלן: הנאמרים עימה.

נשים

נשים, יש מן האחרונים שכתבו שנוהגות שלא לומר קריאת שמע שעל המטה[46], שאין מצוה זו נוהגת אלא בלילה[47], והרי היא כשאר מצוות עשה שהזמן גרמן, שנשים פטורות מהן[48]. ויש מן האחרונים שכתבו שאף נשים צריכות להיזהר לומר קריאת שמע שעל המטה[49], שלדעתם אין מצוה זו חשובה מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי טעם המצוה הוא משום שמירה, לסוברים כן[50], ואף נשים טעונות שמירה כאנשים[51].

הפסק בין קריאת שמע לשינה

בין קריאת שמע שעל המטה לשינה, כתבו ראשונים ואחרונים שאין להפסיק[52], בין בדיבור[53], ובין באכילה ושתיה[54]. בטעם הדבר, יש שכתבו שהוא כדי שלא יהיה הפסק בין קריאת פרשת "שמע" לשינה[55], ולמדו כן מן הכתוב: אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה[56], ופירשו: אִמְרו פרשת שמע, ומיד לאחר מכן "דומו" בשינה[57]; ויש שכתבו בטעם הדבר, שהוא כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[58].

ביום הכיפורים

יום-הכפורים*, יש לקרוא בו קריאת שמע שעל המטה, כבשאר לילות, ואפילו מי שישן בבית הכנסת[59].

בליל פסח

לילה ראשון של פסח* - וכן ליל שני, במקומות בהם נוהג יום-טוב-שני-של-גליות*[60] - נוהגים שאין קוראים בו על המטה אלא פרשת שמע[61], וכן ברכת המפיל[62], אך לא את הפסוקים והמזמורים הנאמרים לשמירה[63], שהרי לילה זה ליל שמורים הוא[64], ואינו צריך שמירה[65], וכתבו אחרונים שאף אין להחמיר בזה[66], להראות שקבועה בלבנו האמונה שלילה זה הוא ליל שמורים[67], ומהם שהוסיפו, שהאומרם נראה כמי שאינו מאמין בדברי חז"ל שלילה זה הוא ליל שמורים[68].

קריאת פרשת שמע

קריאת פרשה ראשונה של "שמע"

קריאת שמע שתקנו חכמים שיקרא אדם קודם שהולך לישון[69], היינו פרשה ראשונה של "שמע", מהפסוק: שמע ישראל וגו'[70], עד הפסוק: וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך[71], שהרי למדו מצוה זו מן הכתוב: רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה[72], שפירושו: אִמְרו על משכבכם את הפרשה שכתוב בה הפסוק "על לבבך"[73], או מן הכתוב: ובשכבך[74], כלומר, שבעת ששוכב אדם לישון, עליו לקרוא את הפרשה בה כתוב פסוק זה, דהייינו פרשה ראשונה של "שמע"[75].

גדר התקנה

בגדר תקנת חכמים לקרוא פרשת "שמע" קודם השינה, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שקריאת שמע שעל המטה אינה מצוה, אלא רשות[76], שלא תיקנוה חכמים אלא כדי שיהיו המזיקים בדילים מן האדם בשעת הליכתו לישון[77], או כדי שישן אדם מתוך דברי תורה[78]. וכן יש מן האחרונים שכתבו שהחיוב בקריאת שמע שעל המטה אינו אלא בברכת המפיל[79]. ויש שנראה מדבריהם, שקריאת שמע שעל המטה מצוה גמורה היא מדברי חכמים[80].

"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

לאחר אמירת הפסוק הראשון של פרשת "שמע", יש שכתבו שצריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כדין קריאת שמע הנאמרת ביום ובלילה[81].

פרשה שניה של "שמע"

קריאת פרשה שניה של "שמע", דהיינו פרשת "והיה אם שמֹעַ"[82], יש מן הגאונים והראשונים סוברים שאף היא בכלל מצות קריאת שמע שעל המטה[83] - ומהם שגורסים כן בברייתא: הנכנס לישון על מטתו אומר "שמע" ו"והיה אם שמוע"[84] - לפי שנאמר בה: ובשכבך ובקומך[85]. אבל לדעת הרבה ראשונים ואחרונים אין בכלל מצות קריאת שמע שעל המטה אלא קריאת פרשה ראשונה של "שמע" בלבד[86], שהיא העיקר[87].

טעם המצוה לקרוא פרשת "שמע"

בטעם המצוה לקרוא על המטה פרשת "שמע", אמר רב הונא בשם רב יוסף בירושלמי שהוא משום הסכנה, שבכך ניצול אדם מן המזיקים[88] - היינו פגע רע משחית ושטן, שהם מזיקי הגוף[89], ומחשבות רעות[90], ואמונות כוזבות שהן מזיקי הנפש[91] - הבאים על האדם בשעת השינה[92]. וכן בטעם הדין שאין מברכים על קריאת שמע שעל המטה ברכת-המצוות*, לסוברים כן[93], יש מן האחרונים שכתבו שהוא לפי שקריאת שמע שעל המטה אינה נאמרת אלא לשם שמירה מן המזיקים[94]. וכן בדעת הסוברים שקריאת פרשת "שמע" אינה חשובה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[95], יש מן האחרונים שכתבו שטעם קריאת פרשת "שמע" על המטה הוא משום שמירה, ולפיכך אינה חשובה הפסק[96]. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו טעם אחר לקריאת פרשת "שמע" על המטה, ומהם שכתבו כן בדעת אמוראים, שהוא כדי שיישן אדם מתוך דברי תורה[97]. וכן בדעת הסוברים שקריאת פרשת "שמע" חשובה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[98], יש שכתבו שטעם אמירת פרשה ראשונה של "שמע" אינו משום שמירה - שהשמירה אינה חשובה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[99] - אלא שדין הוא שצריך אדם לומר סמוך לשנתו דברי תורה, וכפי שלמדו חכמים מן הכתוב: רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם וגו'[100]. ויש חולקים וסוברים שטעם התקנה לקרוא על המטה פרשת "שמע" אינו אלא משום שמירה מן המזיקים בלבד[101], וביארו דעת הסוברים שקריאת פרשת "שמע" חשובה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[102], באופנים אחרים[103].

שאר פרשיות "שמע"

יש הנוהגים לקרוא בשעה שנכנסים לישון על מיטתם - בנוסף לפרשה ראשונה של "שמע"[104], וכן לפרשה שניה, לסוברים שאף היא בכלל מצות קריאת שמע שעל המטה[105] - את כל הפרשיות של קריאת-שמע*[106], שכן בכל הפרשיות הללו יחד יש רמ"ח תיבות, ובזכות קריאת תיבות אלו ישמור ה' את רמ"ח איבריו של האדם[107]. ויש מן הראשונים והאחרונים שנראה מדבריהם שלא נהגו כן[108]. על הסוברים שמי שקרא קריאת שמע קודם צאת-הכוכבים* צריך לקרוא את כל הפרשיות של קריאת שמע קודם השינה כדי לצאת ידי חובת מצות קריאת-שמע*, ע"ע קריאת שמע[109].

מעלתה וחשיבותה

אמירת קריאת שמע שעל המטה, יש בה כדי להציל את האדם מן המזיקים[110], וכן אמר רבי יצחק[111]: כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו - להרוג את המזיקים[112] - שנאמר: רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם[113], ולפני כן נאמר: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם[114]. ועוד אמר רבי יצחק[115]: כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקים בדילים הימנו, שנאמר: ובני רשף יגביהו עוף[116], ואין עוף אלא תורה, שנאמר: התעיף עיניך בו ואיננו[117], ואין רשף אלא מזיקים, שנאמר: מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי[118]. ובדרש אמרו: כשבא אחד מישראל לישן, אינו ישן עד שממליך הקב"ה, לא ישכב עד יאכל טרף, שאומר 'ה' אלהינו ה' אחד', והמחבלים שומעים שהזכיר שמו של הקב"ה חומלים עליו ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו ובורחים[119].

בתלמיד חכם

תלמיד-חכם* - הרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד[120] - אינו צריך לקרוא פרשת "שמע" כשנכנס לישון על מטתו[121], ומכל מקום צריך הוא לומר לפחות פסוק אחד של רחמים, כגון: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת[122]. ונחלקו ראשונים ואחרונים בטעם הדבר: א) יש שביארו, שקריאת שמע נתקנה מחמת המזיקים, לדעתם[123], ותלמיד חכם תורתו משמרתו[124], אלא שמכל מקום צריך הוא לקרוא פסוק אחד של רחמים, כדי שלא ילך לישון כמידת עם הארץ[125]. ב) ויש שביארו, שקריאת שמע שעל המטה נתקנה הן מחמת המזיקים, והן כדי שישכב אדם על מיטתו מתוך דברי תורה, לדעתם[126], ולכן תלמיד חכם פטור מקריאת שמע, לפי שעוסק בתורה תדיר, ומכל מקום חייב לקרוא פסוק אחד של רחמים, כדי להגן על עצמו מפני המזיקים[127].

תלמיד חכם, אף על פי שאינו חייב לקרוא פרשת "שמע" כשנכנס לישון על מטתו[128], יש מן האחרונים שכתבו שמכל מקום ראוי לו שיקראנה, וכפי שמצינו בכמה אמוראים שהיו קוראים את "שמע" כשהיו הולכים לישון[129].

מי שאנסתו שינה

מי שאנסתו שינה ואינו יכול לקרוא פרשת "שמע", יש מן הראשונים שכתבו שיאמר על כל פנים פסוק ראשון של פרשת "שמע", או כמה פסוקי רחמים[130], ומן האחרונים יש שביארו בדעתם שזו היא שאמרו ברבי יהושע בן לוי שהיה נוהג לומר פסוקי רחמים קודם השינה[131], שהיה עושה כן כשאנסתו שינה[132].

אופן הקריאה

קריאת שמע שעל המטה, יש מן הראשונים שכתבו שיש לאמרה באימה וביראה[133]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שכיון שקריאת שמע שעל המטה אינה נאמרת לשם מצות קריאת שמע, אלא לשם שמירה מן המזיקים בלבד, אין היא טעונה כוונת הלב שיקבל אדם על עצמו עול מלכות שמים במורא[134].

קריאתה בשכיבה

קריאת פרשת "שמע" על המטה בשכיבה, באופנים שאסור לקרוא קריאת שמע של מצוה[135] - היינו כשאדם שוכב פרקדן ומוטה על צידו קצת[136], או כשהוא שוכב על צידו ואין לו טירחה לעמוד, לסוברים כן[137] - נחלקו בה אחרונים: א) יש מן האחרונים שנראה מדבריהם שמותרת[138], שדינה קל מקריאת שמע של מצוה, לפי שאינה נעשית לשם חובה, אלא לשם שמירה מן המזיקים בלבד[139], ולדעתם זו היא שאמרו בירושלמי שהיו מן התנאים שהיו קוראים את "שמע" על מטותיהם עד שהיו שוקעים בשינה[140], שהיו קוראים אותה כשהם שוכבים על מטותיהם, באופן שאסור לקרוא קריאת שמע של מצוה[141]. ב) אבל הרבה אחרונים סוברים, וכן נראה מדברי ראשונים, שדין קריאת פרשת "שמע" על המטה כדין קריאת שמע של מצוה לענין זה, ואסור לקרותה באופנים שאסור לקרות קריאת שמע של מצוה[142], ולדעתם אותה שאמרו בירושלמי שהיו מן התנאים שהיו קוראים את "שמע" על מטותיהם עד שהיו שוקעים בשינה[143], היינו שהיו קוראים אותה באופנים שמותר לקרות את "שמע" אף לשם מצוה[144].

ברכת המפיל

ברכת "המפיל"

הנכנס לישון על מטתו - בלילה[145] - מצוה עליו לברך ברכת "המפיל", דהיינו: ברוך וכו' המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי, ומאיר לאישון בת עין, יה"ר מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום וכו' בא"י המאיר לעולם כולו בכבודו[146]. על הנכנס לישון על מיטתו ביום, שאינו צריך לברך ברכת "המפיל", ועל טעם הדבר, ע"ע לילה[147].

טעמה

בטעם המצוה לברך ברכת "המפיל" קודם השינה, כתבו אחרונים, שכיון שהשינה היא מצרכי בני אדם, ראוי לברך עליה[148]. ויש מן האחרונים שכתבו בטעם ברכת "המפיל", שהיא כעין תפילה שלא יבוא אדם לידי טומאת קרי בלילה[149].

גדרה

בגדר ברכת "המפיל" - לסוברים שברכה על השינה היא[150] - נחלקו אחרונים: יש סוברים שברכת הנהנין היא על השינה[151]. ויש סוברים שברכת השבח היא על מנהגו של עולם שישנים מעת לעת[152].

כשבירך ולא נרדם

מי שבירך ברכת "המפיל" ולא נרדם, כתבו אחרונים שאין ברכתו חשובה ברכה לבטלה[153]. בטעם הדבר, יש שכתבו שאף על פי שברכת "המפיל" ברכת הנהנין היא, לסוברים כן[154], מכל מקום כיון שאי אפשר לאדם שלא ישן במשך שלשה ימים, ודאי שישן בהמשך, ונמצאת הברכה מתקיימת על השינה שתבוא לאחר זמן[155]; ויש שכתבו בטעם הדבר, שכיון שברכת "המפיל" ברכת השבח היא על מנהגו של עולם, לסוברים כן[156], אפשר לברך אותה אף בלא שישנים[157]; ויש שכתבו בטעם הדבר, שהברכה אינה על השינה עצמה, אלא על ההכנה לשינה[158]. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם, שמי שבירך "המפיל" ולא נרדם לאחר מכן, חשובה ברכתו כברכה לבטלה[159].

אופן אמירתה

ברכת "המפיל", יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שיש לאמרה בעמידה דוקא[160]. אבל מדברי הרבה ראשונים ואחרונים נראה שאפשר לאמרה אף שלא בעמידה[161].

שינת ארעי

ההולך לישון שינת ארעי, יש שכתבו שאינו מברך ברכת "המפיל", שדעת בן אדם כשמברך "המפיל", לפטור את כל אותן פעמים שיישן שנת ארעי משעת הברכה ועד שינת הקבע בלילה שלאחר מכן, שכולן טפילות לשנת הקבע[162].

הנאמרים עימה

פסוקים ומזמורים של רחמים

קודם השינה - היינו בסוף קריאת שמע[163], או בין פרשיות "שמע" לברכת "המפיל"[164] - יש לומר כמה פסוקים ומזמורים של רחמים, להגנה מפני הרעות והמזיקים[165]. וכן ביארו ראשונים אותה שאמרו ברבי יהושע בן לוי, שהיה קורא פסוקים קודם השינה[166], שהיה נוהג לומר קודם השינה כמה פסוקים ומזמורים של רחמים[167]. בדעת האמוראים בירושלמי שהיו קוראים את "שמע" וחוזרים וקוראים עד אשר היו שוקעים בשינה[168], יש שכתבו שאין לומר קודם השינה פסוקי רחמים כלל[169], שלדעתם קריאת פרשיות "שמע" צריכה להיות סמוכה לשינה[170], ועוד, שאף על פי שמותר לאדם לומר פסוקים כדי להגן על עצמו מפני המזיקים[171], מכל מקום מצוה אין בכך, ודי לאדם שיגן על עצמו מפני המזיקים על ידי קריאת פרשיות "שמע"[172]. ואף אותה שאמרו בר' יהושע בן לוי שהיה קורא פסוקים קודם השינה[173], יש שביארו שאין הכוונה שהיה מנהגו לקרוא פסוקי רחמים קודם השינה, אלא שאם היה אנוס מלקרוא קריאת שמע, היה קורא על כל פנים כמה פסוקי רחמים[174]. וכן יש מן הראשונים שלא הזכירו את המנהג לומר פסוקים ומזמורים של רחמים קודם השינה[175].

חיוב אמירתם

אמירת פסוקי ומזמורי הרחמים, כתבו ראשונים ואחרונים שאינה חיוב, אלא מנהג בלבד[176].

סדר האמירה

בסדר אמירת פסוקי הרחמים ביחס לפרשת "שמע" וברכת "המפיל", נחלקו ראשונים: מהסוברים שפרשת "שמע" נאמרת לאחר ברכת "המפיל"[177], יש שנראה מדבריהם שיש לומר את כל פסוקי הרחמים קודם פרשת "שמע", דהיינו בין ברכת "המפיל" לפרשת "שמע"[178], שלדעתם פרשת "שמע" צריכה להיאמר בסמוך לשינה[179]. ויש שכתבו, שפסוקי הרחמים נאמרים באחרונה, לאחר פרשת "שמע"[180]. ויש שכתבו, שחלק מן הפסוקים נאמרים בין ברכת "המפיל" לפרשת "שמע", וחלקם באחרונה, לאחר פרשת "שמע"[181]. מהסוברים שברכת "המפיל" נאמרת לאחר פרשת "שמע"[182], יש שכתבו שפסוקי הרחמים נאמרים בסוף קריאת שמע, לאחר ברכת "המפיל"[183], ומהם שביארו, שאף על פי שקריאת פרשת "שמע" חשובה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה, לדעתם[184], אמירת פסוקי הרחמים, כיון שנעשית לשם שמירה[185], אינה חשובה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[186]. ויש שכתבו שפסוקי הרחמים נאמרים בין פרשת "שמע" לברכת "המפיל"[187], כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת "המפיל" לשינה[188].

המזמורים והפסוקים

מזמורי הרחמים והפסוקים שמצינו בתלמוד ובפוסקים שיש לומר קודם השינה - לסוברים כן[189] - הם: מזמור "יֹשב בסתר עליון"[190] - עד סופו[191], או עד הפסוק "כי אתה ה' מחסי"[192] - שהוא "שיר של פגעים"[193]; "המלאך הגֹאל אֹתי מכל רע יברך את הנערים וגו'"[194]; "ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן וגו'"[195]; "לישועתך קויתי ה'"[196]; "בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת"[197]; "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש"[198]; ה' שֹמרך ה' צלך וגו'"[199]; "ה' ישמרך מכל רע וגו' ה' ישמר צאתך ובואך וגו'"[200]; פסוקי ברכת כהנים[201]. הפסוק "ויהי נועם"[202], נחלקו בו ראשונים: יש שכתבו שנוהגים לאמרו לפני השינה[203], קודם אמירת מזמור "ישב בסתר עליון"[204]. ויש שכתבו שאין נוהגים לאמרו קודם השינה כלל[205].

עניני ברכה ושמירה

מלבד הפסוקים והמזמורים שמצינו שנאמרים קודם השינה, לסוברים כן[206], יש הנוהגים להזכיר עניני ברכה ושמירה אחרים: "ברוך ה' ביום, ברוך ה' בלילה, ברוך ה' בשכבנו, ברוך ה' בקומנו"[207], וכן: מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל, מאחורי אוריאל, מלפני רפאל, ושכינת אל על ראשי[208]; וכן את ברכת "השכיבנו"[209], בלא חתימתה[210].

הזכרת ירושלים

יש הנוהגים לומר לאחר קריאת שמע שעל המטה מזמור העוסק בענינה של ירושלים - היינו "שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך וגו'"[211], או: "שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההלך בדרכיו"[212], כדי להזכיר את ירושלים לפני השינה[213].

אדון עולם

יש הנוהגים לומר לאחר קריאת שמע שעל המטה את הפיוט "אדון עולם", לפי שנאמר בו "בידו אפקיד רוחי בעת אישן וכו'"[214].

מחילה

לאחר קריאת שמע שעל המיטה, יש הנוהגים למחול לכל מי שציער אותם, וכפי שמצינו במר זוטרא, שכאשר היה עולה למיטתו לישון, היה מוחל לכל מי שציער אותו[215]. על המנהג להתודות בכל יום קודם השינה על החטאים, ע"ע וידוי[216].

הערות שוליים

  1. ריב"ל ברכות ד ב, וגמ' שם ס ב, ועי' ירושלמי ברכות פ"א ה"א (ו א): ר' שמואל בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה וכו' והוה קרי וחזר וקרי; רמב"ם תפילה פ"ז ה"ב; טוש"ע או"ח רלט א.
  2. ע"ע קריאת שמע, וע' ערבית. ריב"ל ברכות שם.
  3. תהלים ד ה. ר' יוסי ברכות ד ב, בד' ריב"ל הנ"ל; רב אחא ורב תחליפתא בירושלמי שם בשם ר"ש בר נחמן. ועי' ציון 13 שק"ש שעל המטה תקנת חכמים היא, ועי' דברי ירמיהו ק"ש פ"א ה"ט שלימוד זה אינו אלא אסמכתא, וכ"ה באוצה"ג ברכות שם. ועי' לבוש שבציונים 7, 75, שמ' שלמדו ק"ש שעל המטה מכתוב אחר.
  4. דברים ו ו.
  5. עי' רש"י ברכות שם ד"ה אמרו וד"ה ודומו, ועי' מגיד תעלומה (לרצ"א מדינוב) ושפתי חכמים (הרצל) ושלמה משנתו (ראקובסקי) ברכות שם בביאור דבריו, ועי' הגהות ר"י בכרך ברכות שם והעמק תשל"ז בשם המהרי"ל דיסקין וביאור הגרח"ק לירושלמי שם; רש"ס לירושלמי שם. ועי' מהרש"א ח"א ברכות שם ד"ה רגזו, ש"דומו" הוא מל' שתיקה, או מלשון דמדומי חמה.
  6. ע"ע קריאת שמע. פנ"מ לירושלמי שם.
  7. דברים ו ז. מחז"ו סי' עז; לבוש או"ח שם א.
  8. עי' לבוש שם. וכ"מ בראשונים שבציון 85.
  9. עי' לעיל.
  10. ברכות ס ב; עי' רמב"ם שם ה"א; טוש"ע שם.
  11. עי' ציון 69 ואילך.
  12. עי' ציון 146.
  13. עי' רמב"ם תפילה פ"ז ה"א-ב. וכ"ה במטה משה סי' שפט ושצ. ועי' מהר"ץ חיות ברכות ד א, שהל' "מצוה", שנאמרה בענין ק"ש שעל המטה (עי' ציון 1), נאמרת אף על מצוות דרבנן.
  14. תשוה"ג שע"ת סי' נז; תוס' ברכות ב א ד"ה מאימתי וחולין קה א ד"ה מים, בשם רבנו יהודה; מאירי ברכות שם, ועי"ש שכ"ה ד' רוב המפרשים; כלבו סי' כט בשם י"א; עי' שבה"ל סי' מח: איכא למימר, ושם בשם ר"י בר ברזילי ורבנו ישעיה; עי' תשב"ץ קטן סי' רס, שכ"ה מנהג מהר"ם; הג"א ברכות פ"א סי' א; עי' הגמ"י תפילה פ"ז ה"ב; עי' אגודה ברכות פ"א סי' א בשם רבותיו; שו"ת הרשב"ש סי' קעד; אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה; רמ"א או"ח רלט א; לבוש או"ח שם ס"א; ערוה"ש שם ס"ו.
  15. תשוה"ג שע"ת שם; עי' רשב"ש שם; עי' אבודרהם שם: וזו אינה אלא רשות. ועי' האשכול ליקוטי הל' תפילה (לד ב): דק"ש שעל מטתו רשות היא.
  16. עי' ציון 88 ואילך.
  17. עי' ציון 97. רשב"ש שם.
  18. עי' ציון 88 ואילך.
  19. ע"ע ברכת המצוות ציון 21 ואילך. עי' שבה"ל שם: שלא הותקנה אלא לשמירה בעלמא ולא לעיקר קריאה דדברי תורה וכו' שלא נתקנה אלא בעבור המזיקין; הג"א שם; עי' הגמ"י שם; לבוש שם. וכ"מ בתוס' שם: לצורך אדם.
  20. עי' ציון 79.
  21. ערוה"ש שם.
  22. עי' תשוה"ג שע"ת שם בשם "יש מבני הדור"; רשב"א ברכות ב א, בשם ר"ע גאון ותוס' והריב"א, וכ"ה בתוס' הרא"ש שם בשם ר"ע גאון והריב"א, וברי"ו נ"ב ח"ג (כג ג) בשם ר"ע גאון והריב"א והראב"ד והריב"גן, וברא"ש שם פ"א סי' א ובשלטה"ג שם (א ב) בשם ר"ע גאון; עי' מאירי ברכות שם בשם "קצת גאונים"; אהל מועד שער ק"ש דרך ג נ"א, בשם תוס'; כלבו סי' כט, בשם הרמב"ם; אגודה ברכות שם בשם "יש גאונים"; אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה, בשם "יש אנשים". וכ"מ בס' העיטור הל' ציצית: ויש שכללו קבלות מלכות כשקורא ק"ש על מטתו.
  23. רשב"א שם; מאירי שם; עי' כלבו שם: לקרוא ק"ש, וכעי"ז בתוס' הרא"ש שם; עי' רי"ו שם ושלטה"ג שם: על ק"ש.
  24. אבודרהם שם. ועי' תשוה"ג שם: בא"י וכו' אקב"ו על ק"ש ולהמליכו באהבה.
  25. ע"ע קריאת שמע.
  26. עי' רשב"א שם, ורי"ו שם, ואהל מועד שם, ושו"ת הרשב"ש שם, ושלטה"ג שם.
  27. עי' לעיל.
  28. מגן גבורים או"ח שם ס"ק ו. וכ"מ בתשוה"ג שע"ת שם, ובס' העיטור שם.
  29. עי' הגמ"י ואבודרהם ומג"א דלהלן, ע"פ הירושלמי דלהלן.
  30. עי' רמב"ם תפילה פ"ז ה"א-ב, ומג"א או"ח סי' רלט ס"ק ב וא"ר שם ס"ק ג וערוה"ש שם ס"ב בדעתו; כלבו סי' כט; הגמ"י תפילה שם ה"ב בשם ר"נ גאון (וכ"כ השל"ה מס' חולין פרק דרך חיים אות יח בשמו), ואבודרהם סדר ק"ש לפני המטה בשם רה"ג, ומג"א שם, וערוה"ש שם ס"ד-ה, בד' רב זעירא בירושלמי ברכות פ"א ה"א (ו א): הוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה (ועי' ירושלמי שם שאמרו כן על ר"ש בר נחמני, וצ"ב), ועי' מג"א שבציון 38 שמחלוקת תנאים היא; לבוש או"ח שם ס"א; עי' מג"א שם, בד' הרמ"א או"ח שם א: חוזר וקורא כמה פעמים; עי' שו"ת לחמי תודה (למהר"י באסאן) סי' כא (לליוורנו) ד"ה ומאי דדייק; עי' שכנה"ג או"ח שם הגה"ט ס"ק ד, שכ"ה המנהג; מטה משה סי' שפט, ושם שכ"ה ד' רוב הפוסקים. ועי' פרישה או"ח שם ס"ק ג וא"ר שם ס"ק ג, שדחו הראיה מהירושלמי שם. ועי' רוקח סי' שכז ע"פ הירושלמי שם: נכנס לישן קורא מן שמע עד והיה אם שמוע וכו' ומברך בא"י המפיל חבלי שינה וכו' וצריך שלא יפסיק בין קריאתו לשנתו, וצ"ב בכוונתו.
  31. תהלים ד ה.
  32. עי' ציון 3.
  33. תהלים שם.
  34. עי' ירושלמי שם בשם רב אחא ורב תחליפתא חמוי בשם ר' שמואל בר נחמן, לביאור רה"ג ור"נ גאון והרוקח וההגמ"י והאבודרהם והמג"א שבציון 30. וכ"ה בכלבו שם ובלבוש שם ובערוה"ש שם.
  35. עי' ציון 88 ואילך. מג"א שם, לדעה זו.
  36. פמ"ג למג"א שם.
  37. עי' מג"א דלהלן.
  38. עי' סדר ר"ע גאון ק"ש על המיטה; עי' סדור רש"י סי' תכט; עי' מחז"ו סי' עז; תשב"ץ קטן סי' רס, בשם מהר"ם; רי"ו ני"ג ח"ב (קיד ג); עי' טור או"ח רלט, ומג"א ושכנה"ג וא"ר וערוה"ש שם בדעתו; שו"ע שם א, ומג"א וערוה"ש שם בדעתו; מנורת המאור פ"ב ק"ש שעל המטה (עמ' 179); עי' מג"א שם, בד' ריב"ל בירושלמי ברכות שם: דריב"ל קרי מזמורים בתרה (ועי' פמ"ג שם א"א ס"ק ב ומחה"ש למג"א שם, ע"פ שבועות טו ב: ריב"ל אמר להו להני קראי וגאני), ועי' מג"א שבציון 30 שמחלוקת תנאים היא; ספר המוסר (לר"י כלץ) פ"ד ד"ה ומצוה לקרות; של"ה מס' חולין פרק דרך חיים אות יח בהגה"ה, בשם הרמ"ק, ועי"ש שכ"מ מדברי כל הפוסקים, ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ג שתמה; עי' פרישה שם: המנהג שלנו; עי' ערוה"ש או"ח שם ס"ה, בד' הרמ"א או"ח שם א. ועי' מטה משה שם ושל"ה שם בהגה"ה ושכנה"ג שם וערוה"ש שם, שכ"מ מפשטות ל' הגמ' ברכות ס ב.
  39. מג"א שם; של"ה שם בהגה"ה; א"ר שם.
  40. עי' ציון 100.
  41. מג"א שם.
  42. עי' ציון 88 ואילך.
  43. עי' א"ר שם: יש לפרש. ועי"ש בתי' ב, שכ' שכ"ז בדבר הנאמר לשם חובה
  44. עי' ציון 3.
  45. פמ"ג שם.
  46. עי' מג"א סי' רלט ס"ק ב.
  47. ע"ע לילה ציון 231 ואילך.
  48. ע"ע אשה: במצות עשה שהזמן גרמא. מג"א שם.
  49. א"ר או"ח שם ס"ק ד, בשם ספרי מוסר; עי' ערוה"ש שם ס"ו: ונראה דגם נשים חייבות בברכת המפיל ורוב נשים שלנו נזהרות בזה.
  50. עי' ציון 88 ואילך.
  51. א"ר שם. וצ"ב, שטעם השמירה לא נאמר אלא לענין קריאת פרשת "שמע", אבל לא לענין אמירת ברכת "המפיל", ומדוע נשים חייבות בה. ועי' פמ"ג למג"א שם בד' המג"א שבציון 48, הסובר שנשים פטורות מק"ש שעל המטה, שאע"פ שבמצוות שענינן שמירה נשים חייבות, מ"מ טעם אמירת פרשה ראשונה של "שמע" אינו משום שמירה, אלא משום אמירת ד"ת לפני השינה (עי' ציון 97), וכ"ה בברכת "המפיל".
  52. רוקח סי' שכז; כלבו סי' כט; רי"ו נ"ג ח"ב (כג ג): יש שאינם מדברים; לבוש או"ח סי' רלט ס"א; עי' מג"א שם ס"ק ב.
  53. כלבו ורי"ו ולבוש ומג"א דלהלן.
  54. כלבו ולבוש דלהלן.
  55. רוקח שם; כלבו שם, ועי' כנה"ג או"ח שם אות א בדעתו.
  56. תהלים ד ה. ר' יוסי ברכות ד ב, בד' ריב"ל הנ"ל; רב אחא ורב תחליפתא בירושלמי שם בשם ר"ש בר נחמן. ועי' ציון 13 שק"ש שעל המטה תקנת חכמים היא, ועי' דברי ירמיהו ק"ש פ"א ה"ט שלימוד זה אינו אלא אסמכתא, וכ"ה באוצה"ג ברכות שם. ועי' לבוש שבציונים 7, 75, שמ' שלמדו ק"ש שעל המטה מכתוב אחר.
  57. עי' כלבו שם.
  58. עי' מג"א שם, ועי"ש הטעם שאמירת פרשת "שמע" ופסוקי הרחמים אינה חשובה הפסק בין הברכה לשינה.
  59. מהרי"ל הל' ליל יוה"כ, והובא בד"מ או"ח סי' תריט אות יא, וצ"ב בכוונתו.
  60. ע"ע: המקומות. לבוש או"ח סי' תפא ס"ב, והובא בפמ"ג שם א"א ס"ק ב.
  61. עי' לעיל: קריאת פרשת שמע.
  62. עי' להלן: ברכת המפיל.
  63. עי' להלן: הנאמרים עימה.
  64. ע"ע ליל הסדר, וע' פסח.
  65. מנהגי מהרי"ל סדר ליל ב' של פסח אות ב. וכעי"ז ברמ"א או"ח שם ב ובלבוש שם ב, לענין פרשת "שמע", ולא הזכירו ברכת המפיל, ועי' פמ"ג שם.
  66. עי' ח"י או"ח שם ס"ק ד (הובא בפמ"ג שם), ומחצה"ש למג"א שם, וקיצוש"ע סי' קיט ס"ט.
  67. ח"י שם, וכ"מ בקיצוש"ע שם. ועי' מחצה"ש שם: ויותר אין ראוי לומר, דהוי לשמירה ונראה שאינו מאמין ח"ו לדברי חז"ל שהיא ליל שמורים.
  68. מחצה"ש למג"א שם.
  69. עי' לעיל: המצוה.
  70. דברים ו ד.
  71. דברים שם ט. עי' ברייתא ברכות ס ב: משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ועי' ציון 84 שי"ג בברייתא בע"א; רמב"ם תפילה פ"ז ה"ב; טוש"ע או"ח רלט א. ועי' ציון 83 ואילך, שי"ס שאף קריאת פרשה שניה של "שמע" כלולה במצוה זו. על אמירת שאר פרשיות של ק"ש, עי' להלן: הנאמרים עימה.
  72. תהלים ד ה. עי' ציון 3 ואילך.
  73. דברים ו ו. עי' ציון 4. עי' רש"ס לירושלמי ברכות פ"א ה"א. ועי' מגיד תעלומה (לרצ"א מדינוב) ברכות ד ב, בד' רש"י שם ד"ה אמרו.
  74. דברים ו ז. עי' ציון 7 ואילך.
  75. עי' לבוש או"ח שם א. וכ"מ בראשונים שבציון 85. ועי' פנ"מ שבציון 6, שפי' הכתוב "אמרו בלבכם על משכבם וגו'", שיש לומר על המיטה פרשה שטעונה כוונת הלב, וצ"ב לדעתו מהיכן למדים שדוקא פרשה ראשונה של ק"ש בכלל מצוה זו.
  76. עי' ראבי"ה ברכות סי' א: לא חובה; שו"ת הרשב"ש סי' קעד; עי' אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה. ועי' שם ושם, שמטעם זה אין מברכים עליה ברכת המצוות, ועי' ציון 14 ואילך.
  77. עי' ציון 88 ואילך. ראבי"ה שם; רשב"ש שם.
  78. עי' ציון 97. רשב"ש שם.
  79. ערוה"ש או"ח רלט ו, ושם שלכן אין מברכים עליה, עי' ציון 21.
  80. עי' דברי ירמיהו ק"ש פ"א ה"ט; עי' מגן גבורים שבציון 28, בד' ר"ע גאון שבציון 22, שיש לברך על ק"ש שעל המטה ברכת המצוות; עי' בני ציון (לכטמאן) או"ח סי' רלט ס"א, בד' רש"י ברכות ה א ד"ה ואם ת"ח.
  81. ע"ע קריאת שמע. צל"ח ברכות ס ב, ע"פ ל' הברייתא שם: אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע. ועי' מדרש והובא ברוקח סי' שכז: והמחבלין שומעין שהזכיר שמו של הקב"ה וכו' ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו ובורחין.
  82. דברים יא יג-כא.
  83. ר"ח, הובא בראבי"ה ברכות סי' א וברא"ש שם פ"ט סי' כג ובתוס' הרא"ש ברכות ס ב וברי"ו נ"ב ח"ג (כג ג) ובטור או"ח רלט ובאבודרהם סדר ק"ש לפני המטה ובמטה משה סי' שצ (וכ"ה בפי' הר"ח לברכות ד ב), ורא"ש וב"י שבציון 84 בדעתו (ועי' ד"ח שבציון 86 שביאר ד' הר"ח שם בע"א); עי' טור שם, שכ"ה מנהג אביו הרא"ש; לבוש או"ח שם ס"א בשם "נוהגים קצת".
  84. עי' רא"ש שם: אפשר, וב"י או"ח שם: נראה, ומטה משה שם, בד' הר"ח שם, שכ"ה גירסתו בברייתא ברכות שם. ועי' ראבי"ה שם, שכ"ה גי' כמה ספרים.
  85. דברים שם יט. רא"ש וטור ואבודרהם ומטה משה שם, בשם הר"ח; לבוש שם.
  86. סדר ר"ע גאון ק"ש על המיטה; רי"ף ברכות ד ב (ג א); עי' רש"י ברכות ב א ד"ה עד סוף, וסדור רש"י סי' תכט; עי' מחז"ו סי' עז; תוס' ברכות שם ד"ה מאימתי; עי' שבה"ל סי' מח ורשב"א ברכות שם ואו"ז הל' ק"ש סי' א ורא"ש שם פ"א סי' א ותוס' הרא"ש ברכות שם ואגודה שם פ"א סי' א ואבודרהם מצות ק"ש, בשם ר"ת; ראבי"ה שם; שבה"ל סי' מח; הרוקח סי' שמה; האשכול ליקוטי הל' תפילה (לה א); תר"י ברכות ב א (א א); רא"ה ברכות שם; מאירי ברכות שם; רשב"א שם; רא"ש ברכות פ"א סי' ו, ובתוס' הרא"ש שם ב א, ועי' תוס' הרא"ש שם ס ב: בשם ר"ח אמרו וכו' ולישנא דתלמודא לא משמע הכי; כלבו סי' כט; רי"ו שם; הג"א ברכות פ"א סי' א; טוש"ע או"ח רלט א; אבודרהם שם; צדה לדרך מאמר ראשון כלל א פל"ט; עי' מטה משה סי' שצ, ושם שכן פשט המנהג, וכ"ה בשכנה"ג או"ח שם הגה"ט ס"ק ג; מנורת המאור פ"ב ק"ש על המטה (עמ' 179); עי' ד"ח לרא"ש ברכות פ"ט סי' כג אות סז (והובא בשכנה"ג שם), בד' הר"ח שבציון 83, ועי"ש שסיים שכ"ה המנהג; ספר המוסר (לר"י כלץ) פ"ד ד"ה ומצוה לקרות.
  87. ראבי"ה שם.
  88. עי' ציון 110 ואילך. ירושלמי ברכות פ"א ה"א (ז ב). וכן מבואר בראשונים שבציון 123 ואילך, וכ"ה בראבי"ה ברכות סי' א, ובשבה"ל סי' מח, ובתר"י ברכות ה א (ג א), ובסמ"ג עשין יח, ובמאירי שם ב א, ובהג"א שם פ"א סי' א, ובהגמ"י תפילה פ"ז ה"ב, ובאגודה שם פ"א סי' א, ובשו"ת הרשב"ש סי' קעד: אי נמי, ובלבוש או"ח סי' רלט ס"א, ובא"ר שם ס"ק ג ע"פ הגמ' שבציון 113 ואילך. ועי' א"ר שם שתמה על המג"א שבציון 97, שכ' טעם אחר לקריאת פרשת "שמע" על המטה.
  89. מטה משה סי' שצ.
  90. עי' ערוה"ש או"ח שם ס"א: שמתרחקים ממנו שלא יביאוהו לידי הרהורים רעים בשינתו ויוציא זרע לבטלה.
  91. עי' מאירי ברכות ד ב: הם הדעות הכוזבים וכו' שלא יטעה באמונות השניות וכו'; מטה משה שם.
  92. עי' ר"ש סירילאו לירושלמי שם.
  93. עי' ציון 14 ואילך.
  94. עי' ראשונים ואחרונים שבציון 19. ועי' שו"ת הרשב"ש שבציון 17, שכ' שאין מברכים ברכת המצוות על ק"ש אף לפי הטעם שבציון 97.
  95. עי' ציון 30 ואילך.
  96. מג"א סי' רלט ס"ק ב.
  97. ר"י מלוניל ברכות ד א (ג א); שו"ת הרשב"ש שם, טעם א; מג"א סי' רלט ס"ק ב, בד' הראשונים דלהלן (ועי' מג"א שם: שצריך לומר ד"ת או בקשה סמוך לשינה, ועי' מחה"ש שם שט"ס הוא, וצ"ל: שצריך לומר ד"ת או ק"ש סמוך לשינה); עי' תפארת שמואל לרא"ש ברכות פ"א סי' ו אות ז, והגהות מהר"ץ חיות ברכות ד א, ודברי ירמיהו ק"ש פ"א ה"ט, ובני ציון (לכטמאן) או"ח שם ס"ק א, בביאור דברי ריב"ל ברכות שם: מצוה לקרותו על מטתו, ועי' דברי ירמיהו ובני ציון שם, שאף כוונת ר"ה בשם ר"י שבציון 88, שטעם הקריאה הוא משום המזיקים, היינו מלבד המצוה שיש בק"ש שעל המטה. ועי' מהר"ץ חיות שם, שביאר בזה הטעם שאין בק"ש שעל המטה משום איסור להתרפאות בד"ת (ע"ע לחש), לפי שנאמרת היא לשם חובה, ולא רק בשביל שמירה.
  98. עי' ציון 39 ואילך.
  99. עי' לעיל.
  100. עי' ציון 3. מג"א שם. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ג, שתמה מהגמ' והראשונים שבציון 88.
  101. עי' תר"י שם שתמהו מדוע אין בק"ש שעל המטה משום איסור להתרפאות בד"ת (ע"ע לחש), ועי' מהר"ץ חיות שם בדעתם; א"ר שם; עי' ערוה"ש או"ח שם ס"ד.
  102. עי' ציון 39.
  103. עי' א"ר שבציון 43.
  104. עי' ציון 71.
  105. עי' ציון 83.
  106. דברים יא יג-כא, ובמדבר טו לז-מא. וע"ע קריאת שמע. ראשונים דלהלן.
  107. ס' היראה (לרבנו יונה) ד"ה בא מבית התפלה; כלבו סי' כט; רי"ו נ"ב ח"ג (כג ג); עי' מטה משה סי' שצ, ושם שכ"ה מנהג מורו מהר"ש.
  108. עי' רמב"ם תפילה פ"ז ה"ב, שלא הזכיר מנהג זה; תשב"ץ קטן סי' רס בשם מהר"ם מרוטנבורג; עי' ספר המוסר (לר"י כלץ) פ"ד ד"ה ומצוה לקרות; עי' של"ה מס' חולין פרק דרך חיים אותיות יח-יט; עי' ערוה"ש או"ח שם ס"ו: וכ"ה המנהג הפשוט.
  109. ועי' תוס' ברכות שם ושו"ת הרשב"ש סי' קעד ואהל מועד שער ק"ש דרך ג נ"א ואגודה ברכות פ"א סי' א.
  110. עי' דברי רב הונא בשם רב יוסף בירושלמי ברכות פ"א ה"א (ז ב), ועי' ציון 88 שלדעתו זהו טעם המצוה לקרוא על המטה פרשה ראשונה של ק"ש; עי' דברי רבי יצחק דלהלן.
  111. עי' גמ' דלהלן, לגי' שלפנינו. ועי' הרוקח סי' שכז: ר' אלעזר.
  112. רש"י ברכות ה א ד"ה כאילו.
  113. תהלים שם ו. ברכות שם.
  114. תהלים קמט ה. מר זוטרא ואיתימא רב אשי, בביאור דברי רבי יצחק שם.
  115. עי' גמ' דלהלן, לגי' שלפנינו. ועי' הרוקח סי' שכז: ר' אלעזר.
  116. איוב ה ז.
  117. משלי כג ה. ועי' אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה בשם חי' רב"ש, שי"ג: ואין עוף אלא ק"ש.
  118. דברים לב כד. ברכות שם.
  119. עי' מדרש ויכולו, נד' באוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמ' 157, והובא ברוקח שם בשמו ובשם התנחומא.
  120. עי' רש"י ברכות ה א ד"ה ואם. וכעי"ז בסדר ר"ע גאון ק"ש על המטה, ובסדור רש"י סי' תכט.
  121. רב נחמן ברכות ה א. וברמב"ם ובטוש"ע השמיטו, ועי' שו"ת שיח יצחק סי' קיח בטעם הטוש"ע שם, שהוא משום שבזה"ז אין ת"ח, וע"ע תלמיד חכם.
  122. תהלים לא ו. אביי ברכות שם. ועי' ציון 197.
  123. עי' ציון 88 ואילך.
  124. עי' תוס' ברכות ב א ד"ה מאימתי (והובאו בהגמ"י תפילה פ"ז ה"ב), ומחה"ש או"ח סי' רלט למג"א שם ס"ק ב ובני ציון (לכטמאן) או"ח סי' רלט ס"א בדעתם; עי' ראבי"ה ברכות סי' א, ובני ציון שם בדעתו; תר"י ברכות שם (ג א); מאירי ברכות ב א וה א; עי' או"ז הל' ק"ש סי' ג והל' טהרת ק"ש ותפילה סי' קלז. ועי' תר"י שם ואו"ז שם שם, שתמהו מאותה שאמרו בברכות נד ב שת"ח צריכים שימור בלילה, ועי' תר"י שם ואו"ז שם סי' קלז שיישבו.
  125. מאירי שם ב א.
  126. עי' ציון 97 ואילך.
  127. עי' ר"י מלוניל ברכות ה א (ג א); שו"ת הרשב"ש סי' קעד; עי' תפארת שמואל לרא"ש ברכות פ"א סי' ו אות ז, ובני ציון שם, בד' רש"י ברכות ה א ד"ה ואם ת"ח; עי' בני ציון שם בד' האשכול ליקוטי הל' תפילה (לה א). וכ"מ באוצה"ג ברכות ד ב, ועי' בני ציון שם בדעתם. ועי' ערוה"ש או"ח שם ס"א.
  128. עי' לעיל.
  129. עי' ירושלמי ברכות פ"א ה"א (ו א). א"ר או"ח סי' רלט ס"ק ו ושו"ת שיח יצחק סי' קיח, ועי"ש שכ' כן אף ע"פ שבועות טו ב: ריב"ל אמר להו להני קראי וגאני, וצ"ב.
  130. עי' רמב"ם תפילה פ"ז ה"ב, וכ"מ ולח"מ שם בדעתו.
  131. עי' שבועות טו ב.
  132. לח"מ שם. ועי' ערוה"ש או"ח ס"ה, שמקורו של הרמב"ם שם הוא מהגמ' שבציון 121, שת"ח אינו חייב לקרוא פרשת "שמע", ומ' שקריאתה אינה לעיכובא.
  133. מאירי ברכות ד ב. ועי' של"ה חולין פרק דרך חיים אות קסח, שכ' כן כדי לצאת ידי הסוברים שיוצאים בק"ש שעל המטה יד"ח מצות ק"ש, ע"ע קריאת שמע.
  134. עי' תר"י ברכות ב א (א א).
  135. ע"ע קריאת שמע.
  136. ע"ע הנ"ל. עי' רוקח ופמ"ג דלהלן.
  137. ע"ע הנ"ל, ושם מח' ראשונים ואחרונים. עי' לבוש ומג"א וא"ר ומגן גבורים וערוה"ש דלהלן.
  138. עי' לבוש או"ח סי' רלט ס"א וא"ר שם ס"ק ז בדעתו, ומגן גבורים או"ח שם ס"ק ד, וערוה"ש שם ס"ו, לענין הקורא ק"ש כשהוא שוכב על צידו; פמ"ג שם א"א ס"ק ה בד' המג"א שם, לענין הקורא ק"ש כשהוא שוכב פרקדן. ועי' מגן גבורים שם, שלא היקל בזה אלא לענין שכיבה על הצד, אך לא לענין שכיבה פרקדן, ועי' שעה"צ שם ס"ק י.
  139. עי' ציון 88. עי' מג"א שם, ופמ"ג שם בדעתו; עי' ערוה"ש שם.
  140. ברכות פ"א ה"א (ו א): ר"ש בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה וכו' והוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה.
  141. עי' מג"א שם.
  142. ע"ע הנ"ל. עי' רוקח סי' שכז, לענין הקורא ק"ש כשהוא שוכב פרקדן; עי' ב"י או"ח שם, וא"ר שם בד' תר"י ברכות כד א (טו א), וב"ח שם, וחיי אדם כלל לה ס"א, לענין הקורא ק"ש כשהוא שוכב על צידו; עי' רמ"א או"ח שם א וא"ר שם בדעתו, ופרישה שם אות א, ופמ"ג למג"א שם, לענין שכיבת פרקדן ושכיבה על הצד.
  143. עי' לעיל.
  144. ע"ע הנ"ל. פמ"ג שם.
  145. ע"ע לילה ציון 231 ואילך, שהנכנס לישון על מיטתו ביום אינו חייב לברך ברכת "המפיל".
  146. ברכות ס ב; עי' רמב"ם תפילה פ"ז ה"א, בנוסח אחר קצת; טוש"ע או"ח רלט א.
  147. ציון 231 ואילך. ועי' ציון 47. ועי' א"א או"ח שם ס"א ד"ה המפיל, לענין הנשכב לישון בלילה בסמוך לעה"ש, שאע"פ שיתכן שלא ירדם אלא לאחר עה"ש, מ"מ חייב לברך "המפיל", ועי"ש לענין הנשכב לישון לאחר עה"ש וקודם הנה"ח.
  148. אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה; מטה משה סי' שפט; עי' ברכת אברהם (טריוויש) ח"ד סי' קסו וח"ה סי' רכה אות ה (הובא בשכנה"ג או"ח סי' רלט הגה"ט ס"ק ה), וח"י סי' רצז וסי' ש; שו"ת לחמי תודה (מהר"י באסאן) סי' כא (לליוורנו) ד"ה תשובה; עי' ערוה"ש או"ח סי' רלט ס"ו.
  149. ברכת אברהם שם סי' קמט.
  150. עי' אחרונים שבציון 148.
  151. עי' ברכת אברהם ח"ד שם ושם, טעם א: ברכת הודאה על טבע השינה ההכרחית לקיום האדם; שו"ת לחמי תודה שם; עי' א"א או"ח סי' רלט ס"א ד"ה מה שנוהגים.
  152. ברכת אברהם ח"ד שם ושם, טעם ב, וח"י שם ושם; עי' כנה"ג או"ח סי' רלט הגה"ט אות א; מאורי אור ח"ד (באר שבע) הלכות לאו"ח שם (מג א); הגהות מהר"ץ חיות ברכות יא ב לתוס' שם ד"ה שכבר; עי' ברכת הבית (איינהורן) שער לא שערי בינה אות ח.
  153. ברכת אברהם (טריוויש) ח"ד סי' קסו, והובא בשכנה"ג או"ח סי' רלט הגה"ט ס"ק ה ובא"ר או"ח שם ס"ק ג ובלשון למודים (יעבץ) סי' כב ד"ה ומ"ש וא"ת; כנה"ג או"ח סי' רלט הגה"ט אות א; עי' בהגר"א או"ח סי' תלב ס"ב, ושם שדימה לברכה על בדיקת חמץ, אע"פ שאפשר שלא ימצא חמץ; עי' א"א או"ח סי' רלט ס"א ד"ה אמרתי; שו"ת ויחי יעקב (גולדשלאג) או"ח סי' י; עי' ברכת הבית (איינהורן) שער לא שערי בינה אות ח.
  154. עי' ציון 151.
  155. ברכת אברהם שם, טעם א.
  156. עי' ציון 152.
  157. ברכת אברהם שם, טעם ב; עי' כנה"ג שם; ברכת הבית שם.
  158. עי' בהגר"א שם; א"א שם; עי' שו"ת ויחי יעקב שם.
  159. עי' סדר היום סדר ק"ש על מטתו, וכנה"ג שם בדעתו.
  160. עי' תשב"ץ קטן סי' רס, שכ"ה מנהג מהר"ם, והובא בא"ר או"ח סי' רלט ס"ק ג.
  161. עי' א"ר שם שהרבה ראשונים ואחרונים לא הזכירו מנהג זה.
  162. א"א או"ח סי' רלט ס"א ד"ה מה שנוהגים. ועי"ש שמ"מ ראוי להרהר את הברכה, עי"ש טעמו.
  163. עי' ציון 30.
  164. עי' ציון 38.
  165. עי' גאונים ראשונים ואחרונים שבציון 189 ואילך, ע"פ גמ' וירושלמי דלהלן.
  166. עי' שבועות טו ב: ריב"ל אמר להו להני קראי וגאני, וכעי"ז בירושלמי ברכות פ"א ה"א (ו א): ריב"ל קרי מזמורים בתרה.
  167. עי' סדר ר"ע גאון ק"ש על המיטה, וסידור רש"י סי' תכט, וראבי"ה סי' א, ורוקח סי' שכז, והגמ"י תפילה פ"ז ה"ב, וצדה לדרך מאמר ראשון כלל א פל"ט, וכ"מ בראשונים שבציון 193. ועי' לח"מ שבציון 132 שביאר מנהגו של ריב"ל שם בע"א.
  168. עי' ירושלמי שם: ר"ש בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה וכו'.
  169. ערוה"ש או"ח שם ס"ד-ה, ע"פ הירושלמי שם: מילתיה דריב"ל פליגא וכו', בד' הרמב"ם שבציון 174, שהשמיט דין זה.
  170. עי' ציון 30.
  171. ע"ע לחש.
  172. ערוה"ש שם.
  173. עי' לעיל.
  174. לח"מ תפילה פ"ז ה"ב, בד' הרמב"ם שם, שהשמיט דין זה.
  175. עי' רמב"ם שם, לגי' הלח"מ שם.
  176. עי' שבה"ל סי' מח: ומי שרוצה להוסיף קראי דריב"ל מוסיף; עי' האשכול ליקוטי הל' תפילה (לה א): ואיכא מאן דנהוג למימר הני פסוקי; מג"א סי' רלט ס"ק ב.
  177. עי' ציון 30.
  178. עי' הגמ"י תפילה פ"ז ה"ב ומג"א סי' רלט ס"ק ב, בד' הרמב"ם תפילה שם, ע"פ הירושלמי שם: הוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה, ועי' פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק ב ומחצה"ש שם.
  179. מג"א שם ע"פ הירושלמי שם, ועי' ציון 30.
  180. עי' אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה בשם רה"ג, ועי"ש שביאר כן את הירושלמי ברכות פ"א ה"א (ו א): הוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה, ועי' א"ר או"ח סי' רלט ס"ק ג בדעתו; מטה משה סי' שצא.
  181. עי' כלבו סי' כט.
  182. עי' ציון 38.
  183. סידור רש"י סי' תכט, דעה א; עי' מחז"ו סי' עז; עי' טוש"ע או"ח רלט א, ומג"א שם ס"ק ב וא"ר שם ס"ק ג בפי' ב בדעתם; עי' מג"א שם וערוה"ש או"ח שם ס"ד-ה, בד' ריב"ל בירושלמי ברכות שם: דריב"ל קרי מזמורים בתרה (ועי' פמ"ג שם א"א ס"ק ב ומחה"ש למג"א שם, ע"פ שבועות טו ב: ריב"ל אמר להו להני קראי וגאני); מנורת המאור פ"ב ק"ש על המטה (עמ' 180); עי' א"ר או"ח שם ס"ק ג, ע"פ הגהת של"ה חולין פרק דרך חיים, בביאור הירושלמי שם: ר"ש בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה וכו' והוה קרי וחזר וקרי; עי' ערוה"ש שם ס"ה, בד' הרמ"א או"ח שם.
  184. עי' ציון 41.
  185. עי' ציון 165.
  186. מג"א שם וא"ר שם, בד' הטוש"ע שם.
  187. סידור רש"י שם, בשם י"א; עי' של"ה חולין פרק דרך חיים אות יח בהג"ה בשם הרמ"ק, וא"ר שם בדעתו; א"ר שם בפי' א, בד' הטוש"ע שם. ועי' רוקח סי' שכז: נכנס לישן קורא מן שמע עד והיה אם שמוע, ואומר פסוקי דרחמי וכו' ומברך בא"י המפיל חבלי שינה וכו', וצריך שלא יפסיק בין קריאתו לשנתו, וצ"ב בכוונתו.
  188. א"ר שם.
  189. עי' ציון 165 ואילך. ועי' ציון 169 ואילך שי"ח.
  190. תהלים צא.
  191. כלבו סי' כט, דעה א; עי' מטה משה סי' שצא.
  192. תהלים שם ט. כלבו שם, דעה ב; אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה; מנורת המאור פ"ב ק"ש על המטה (עמ' 180). וכן צידד בתחילה לומר במטה משה שם, ע"פ משמעות ל' הגמ' שבציון הבא. ועי' מש"כ האבודרהם והמטה משה שם בטעם הדבר.
  193. עי' שבועות טו ב: ריב"ל אמר להו להני קראי וגאני, ועי' סדר ר"ע גאון ק"ש על המיטה וסידור רש"י סי' תכט וראבי"ה סי' א ורוקח סי' שכז והגמ"י תפילה פ"ז ה"ב וצדה לדרך מאמר ראשון כלל א פל"ט בביאורה; עי' שבה"ל סי' מח; כלבו שם; אבודרהם שם; טוש"ע או"ח רלט א; מטה משה שם, ושם בשם ר"מ אלמשונינו; מנורת המאור שם.
  194. בראשית מח טז. הרוקח סי' שמה; תשב"ץ קטן סי' רס, שכ"ה מנהג מהר"ם מרוטנבורג; צדה לדרך מאמר ראשון כלל א פל"ט; מטה משה סי' שצד.
  195. זכריה ג ב. סדר ר"ע גאון ק"ש על המיטה, והובא בטור או"ח רלט; סדור רש"י סי' תכט; מחז"ו סי' עז; הרוקח שם; תשב"ץ קטן שם; כלבו סי' כט; אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה; מטה משה סי' שצו; שו"ע או"ח שם א; מנורת המאור שם.
  196. בראשית מט יח. סידור רש"י שם; מחז"ו שם; הרוקח שם; תשב"ץ קטן שם, ועי"ש שנוהגים לאמרו בששה אופנים, עי"ש; צדה לדרך שם; מטה משה סי' שצט.
  197. תהלים לא ו. סדר ר"ע גאון שם, והובא בטור שם; סדור רש"י שם; מחז"ו שם; הרוקח שם ובסי' שכז, ועי"ש ושם שאמירת פסוק זה חיוב גמור הוא; כלבו שם; צדה לדרך שם; אבודרהם שם; מנורת המאור שם; טוש"ע שם. וכ"מ בס' היראה (לרבנו יונה) ד"ה בא מבית התפלה: ויפקיד רוחו ביד בוראו.
  198. איוב יב י. סדור רש"י שם; מחז"ו שם.
  199. תהלים קכא ה. מחז"ו שם; מנורת המאור שם; טוש"ע שם, ועי' טור שם בשם ר"ע גאון.
  200. תהלים שם ז-ח. סדר ר"ע גאון שם, והובא בטור שם; סדור רש"י שם; מחז"ו שם; כלבו שם; טוש"ע שם.
  201. ע"ע נשיאת כפים. סדר ר"ע גאון שם, והובא בטור שם; סדור רש"י שם; מחז"ו שם; הרוקח סי' שמה; תשב"ץ קטן שם; כלבו שם; מנורת המאור שם; טוש"ע שם.
  202. תהלים צ יז.
  203. עי' ס' היראה (לרבנו יונה) ד"ה בא מבית התפלה; עי' כלבו סי' כט, דעה א; עי' תשב"ץ קטן סי' רס ומטה משה סי' שצא, שכ"ה מנהג מהר"ם מרוטנבורג, ועי' מטה משה שם שכן נתפשט המנהג.
  204. עי' לעיל. עי' כלבו שם ומטה משה שם.
  205. עי' כלבו שם בדעה ב, וכן מצדד לומר במטה משה שם.
  206. עי' ציון 165 ואילך. ועי' ציון 169 ואילך שי"ח.
  207. סדר ר"ע גאון ק"ש על המיטה, והובא בטור או"ח רלט; סדור רש"י סי' תכט; מחז"ו סי' עז; כלבו סי' כט; אבודרהם סדר ק"ש לפני המטה; מנורת המאור פ"ב ק"ש על המטה (עמ' 180); שו"ע או"ח שם א.
  208. סדור רש"י שם; מחז"ו שם; תשב"ץ קטן סי' רס; מטה משה סי' ת.
  209. ע"ע ברכות קריאת שמע: ברכת השכיבנו.
  210. ס' היראה (לרבנו יונה) ד"ה בא מבית התפלה; תשב"ץ קטן שם ומטה משה סי' שצב, שכ"ה מנהג מהר"ם מרוטנבורג; עי' צדה לדרך מאמר ראשון כלל א פל"ט; אבודרהם שם; טוש"ע שם, ועי' טור שם שכ"ה מנהג הרא"ש; עי' מנורת המאור שם.
  211. תהלים קכב. תשב"ץ קטן דלהלן.
  212. תהלים קכח. מטה משה דלהלן.
  213. תשב"ץ קטן סי' רס, שכ"ה מנהג מהר"ם מרוטנבורג; עי' מטה משה סי' תא.
  214. מטה משה סי' תב, והובא בא"ר או"ח סי' רלט ס"ק ד, ועי' א"ז שם ס"ק ב.
  215. מגילה כח א, ועי"ש שכן היה אף מנהג רבי נחוניא בן הקנה. ס' היראה (לרבנו יונה) ד"ה בא מבית התפלה.
  216. ציון 456. ועי' ס' היראה (לרבנו יונה) ד"ה בא מבית התפלה.