אנציקלופדיה תלמודית:תעשה ולא מן העשוי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - חפץ מצוה עשייתו בהכשר על ידי אדם.

מהותו

תעשה ולא מן העשוי, היינו חפצי מצוה כגון ציצית* וסוכה*, שהקפידה תורה על עשייתם[1], שיש לעשותם בהכשר[2], ויש סוברים שאף ייעשו על ידי אדם[3].

נעשה מאיליו

הנעשה מאיליו, כגון סוכה הנעשית על ידי הרוח, יש סוברים שפסולה משום תעשה ולא מן העשוי מאיליו[4], שדורשים "בסכת תעשה"[5], דהיינו שיעשה אותה[6]. ויש חולקים וסוברים שכשרה[7].

בנעשה בהכשר ונפסל ושוב הוכשר

נעשה בהכשר, ונפסל, ושוב הוכשר, אם פסול משום תעשה ולא מן העשוי במה שהיה פסול והוכשר, נחלקו בדבר: יש סוברים שאין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, כיון שבתחילה נעשה בהיתר[8]. ויש חולקים וסוברים שיש בזה משום תעשה ולא מן העשוי[9].

במוכן למצוה

בדבר שאינו מוכן וגמור למצוה, כגון תליית הציצית בבגד קודם הקשירה, יש מן האחרונים שכתבו שלא נאמר בזה הפסול תעשה ולא מן העשוי, שלא הקפידה תורה ב'תעשה' אלא בעשייה שהיא גמר עשיית המצוה[10].

עשייה באיסור

עשייה שיש בה איסור אינה חשובה עשייה, ולפיכך אינה חשובה עשוייה שלא כמצוותה[11].

בפסול שאינו בגוף הדבר

פסול שאינו בגוף הדבר, כגון סוכה שנעשית בפסול שאין הפסול בעצם הסכך, נחלקו בדבר: יש סוברים שאין בזה פסול של 'מן העשוי'[12], ולפיכך המניח סכך תחת גג, שהסכך עצמו כשר, ואחר כך מסיר את הגג, אין בזה פסול 'מן העשוי'[13]. ויש חולקים וסוברים שפסולה משום 'מן העשוי'[14].

המצוות

בציצית

בעשיית הציצית הקפידה התורה על דין תעשה ולא מן העשוי[15], ולמדים כן מן עשייה שכתוב בציצית: גדלים תעשה לך[16], או מן הכתוב: ועשו להם ציצית[17], לפיכך לא יוציא נימין מן הטלית ויעשה מהם ציצית[18]. על פרטי הדינים בזה, ע"ע ציצית.

בסוכה

בעשיית הסוכה הקפידה התורה על דין תעשה ולא מן העשוי[19], שנאמר: חג הסכת תעשה לך[20], ודורשים 'סוכות תעשה', כשאתה עושה אותה תהא ראויה לסוכה, ולא שתהא עשייתה בפסול[21], שלפיכך הקדים 'סוכות' ל'תעשה', ללמד שבזמן העשיה תהא ראויה לסוכה[22], או לפי שהתורה הקפידה על עשיית הסוכה שלא תעשה מאליה[23], וסוכה פסולה אינה חשובה סוכה, וכאילו לא עשה דבר[24]. ולפיכך החוטט בגדיש לעשות סוכה, והסיכוך והדפנות נעשות מאליהם, פסולה. וכן המניח גפן מחובר לסיכוך, וקצצן, יש מאמוראים סוברים שפסולה, לפי שנעשית בפסול, שסכך מחובר פסול[25], ולדעתם אין קציצתם חשובה עשייתם[26]. וכן בית שדר שם כל ימות השנה, שפסולה לסוכה[27], יש ראשונים שכתבו שפסול משום תעשה ולא מן העשוי[28], שהרי תקרה זו לא נעשית מתחלה לשם צל[29]. וכן בית שעשאה לשם דירה, שפסולה[30], הוא משום תעשה ולא מן העשוי[31], שהרי לא עשאה לצל אלא לשם דירה[32]. פסול סכך מחובר[33], יש מן הראשונים שפירשו שפסולה משום תעשה ולא מן העשוי, שלא נעשה בו מעשה[34].

בלולב

באגד הלולב*[35], יש סוברים בדעת תנאים שפסול בו מן העשוי[36], שלמדים כן מסוכה[37], בבנין-אב*, שכשם שבסוכה שיש בו מעשה הקפידה בו התורה על העשוי, אף בלולב שיש בו עשיה הדין כן[38]. או שלמדים בגזירה-שוה*, שנאמר בסוכה: בסכת תשבו שבעת ימים[39], וכן נאמר בלולב: ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים[40]. או שלמדים במה מצינו מסוכה וציצית[41].

במזוזה

במזוזה אמרו בגמרא שיש דין תעשה ולא מן העשוי[42], והתולה מזוזה במשקוף קודם שניתן בבנין, ואחר כך קבעו בבנין, פסולה[43]. וכן התולה מזוזה במשקוף קודם שתלוי בו הדלת, לסוברים שבלא דלת פטור ממזוזה[44], פסול המזוזה אף לאחר שיתן בו הדלת משום תעשה ולא מן העשוי[45]. במקור הדבר, יש מן הראשונים שפירשו, שלמדים כן מן הכתוב: וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך[46], משמע שהמזוזות והשערים קבועים בשעת כתיבה[47]. ויש שפירשו שלמדים מזוזה מסוכה[48]. ומן האחרונים יש שכתבו שבמזוזה אין דין תעשה ולא מן העשוי אלא מדרבנן[49].

בכל המצוות

בכל המצוות – מלבד סוכה ציצית ומזוזה - יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שיש בהם דין תעשה ולא מן העשוי, שכן למדים בבנין אב מציצית[50]. ויש סוברים שאין בהם דין תעשה ולא מן העשוי[51].

גזירת חכמים

יש מקומות שגזרו חכמים לאוסרם כדי שלא יבואו להכשיר בפסול מן העשוי, כגון המניח חבילה לשם סיכוך בסוכה, שאסרו חכמים כדי שלא יבוא אדם להניח חבילה שלא לשם סיכוך וימלך לסכך בו[52].

הערות שוליים

  1. עי' ציונים 16 ואילך, 20 ואילך.
  2. עי' ציון 21 ואילך.
  3. עי' ציון 3 ואילך.
  4. עי' רש"י סוכה יא א ד"ה אכשורי, וביאור הלכה סי' תרלה ד"ה אבל בד'; עי' ריטב"א סוכה שם; פסקי ריא"ז שם פ"א ה"ז אות ג; לבוש שם; עמק ברכה סוכה אות טז ומשנת אליהו סוכה סי' יד אות ב בד' הרמב"ם סוכה פ"ה ה"ט ושו"ע או"ח תרלה א. ועי' עמק ברכה שם בד' הרמב"ם שם, שא"צ עשייה בסכך דוקא, ומועיל אף אם חוטט בדפנות וממילא נעשית הסכך.
  5. עי' ציון 20.
  6. ריטב"א שם; פסקי ריא"ז שם; לבוש שם.
  7. עי' הליכות שלמה תשרי פ"ח דבר הלכה אות יח וקונטרס הביאורים סוכה ר"ס יג בד' הרמב"ם והשו"ע שם.
  8. שו"ת ארבעה טורי אבן סי' יד, הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' רפו ס"ק יג, ובשע"ת או"ח סי' תרכו ס"ק ג; דה"ח דין מקומות החייבין במזוזה אות יא; שו"ת רב פעלים ח"א או"ח סי' לד. וע"ע מקורות הסוברים כן בשו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' נה.
  9. ארבעה טורי אבן שם בשם הפר"ח; שו"ת כת"ס יו"ד סי' קלט. וע"ע מקורות ביביע אומר שם.
  10. נחל אשכול תפילין עמ' 95, ע"פ רא"ש סוכה פ"א סי' כב, וכן ע"פ רש"י סוכה טז א ד"ה אבל, שבדפנות סוכה אין פסול 'מן העשוי'.
  11. עי' רבא מנחות מ ב: השתא בבל תוסיף קאי מעשה לא הוי, ורש"י ותוס' שם.
  12. מאירי סוכה ג ב ד"ה ויש; או"ז ח"ב סי' רפט, ושכ"כ ר"י הלבן והובא בהג"א סוכה פ"א סי' כד; שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד"פ סי' קפב בשם ר' אלחנן; מרדכי סוכה סי' תשלה, ושכ"כ הראבי"ה בשם ר"י, ובשם ר"י סג"ל; עי' פנ"י סוכה ב א ד"ה תנן וגור אריה ערובין ב א, בסוכה הפסולה מחמת הגובה; רמ"א בשו"ע או"ח תרכו ב.
  13. מאירי שם; או"ז שם; ר' אלחנן שם; מרדכי שם.
  14. עי' מאירי שם בשם קצת גדולי הדורות; מהר"ם מרוטנבורג שם בשם העולם; עי' גאון יעקב ערובין ב א, בגבוהה מעשרים. ועי' הגהות רע"א לשו"ע או"ח סי' י ס"ה.
  15. ספרי דברים פיס' רלד ומדרש רבה במדבר פרשה יז סי' ה ומדרש תנחומא פר' שלח סי' טו; מנחות מ ב ועי' סוכה יא א וב; רמב"ם ציצית פ"א הי"ב-הי"ד; טוש"ע או"ח טו ושו"ע שם י ה.
  16. דברים כב יב. ספרי שם.
  17. במדבר טו לח. מדרש רבה שם; מדרש תנחומא שם; רמב"ם שם הי"ג. ועי' פנ"י סוכה יא א, שלמדים מב' הכתובים, שצריך עשייה בין בשעת תליה ובין בשעת קשירה, ועי' לבוש או"ח סי' יא סי"ד ופמ"ג שם סי' י א"א ס"ק כ, וע"ע ציצית.
  18. ספרי שם; מדרש רבה שם; מדרש תנחומא שם.
  19. ברייתא סוכה יא ב.
  20. דברים טז יג.
  21. רש"י שם א ד"ה ויתיב; או"ז ח"ב סי' רפט.
  22. נחל אשכול תפילין סי' ל (עמ' 94).
  23. עי' ציון 4 ואילך.
  24. ריטב"א סוכה יא א; שו"ע הרב או"ח סי' תרכט ס"כ.
  25. ע"ע סוכה.
  26. שמואל סוכה שם ור' יוסף שם בד' רב, וגמ' שם בדעתם.
  27. עי' סוכה יד א, וע"ע סוכה.
  28. ר"י מלוניל שם בפי' המשנה (ז א בדפי הרי"ף); ריטב"א שם. על המפרשים פסולה מטעם אחר ע"ע הנ"ל.
  29. ר"י מלוניל שם.
  30. עי' משנה טו א: תקרה שאין עליה מעזיבה, שנחלקו כיצד אפשר להכשירה. וע"ע הנ"ל.
  31. גמ' שם.
  32. עי' רש"י שם ד"ה בשלמא; פרי"ד שם; ריטב"א שם.
  33. ע"ע סוכה.
  34. ריטב"א סוכה יא ב. על המפרשים מטעם אחר, ע"ע הנ"ל.
  35. ע"ע נטילת לולב.
  36. גמ' סוכה יא ב בד' ר"ש בר יהוצדק בברייתא שם, ועי' בלשון ראשון בד' חכמים שם.
  37. סוכה שם.
  38. רש"י שם ד"ה וילפינן. ועי' ציון 41. ועי' נחל אשכול תפילין סי' ל עמ' 94, בטעם הדבר שאין סוכה וציצית שני כתובים הבאים (ע"ע) כאחד שאין מלמדים.
  39. ויקרא כג מב.
  40. ויקרא שם מ. עי' ערול"נ שם: לולא פרש"י.
  41. פנ"י שם בדעת רש"י שבציון 38.
  42. ר' אחא בריה דרבא במנחות לג ב;
  43. מנחות שם, ור"נ שם א: תלי דשי, לפרש"י שם (ועי' ב"י יו"ד סוס"י רפט); רמב"ם מזוזה פ"ה ה"ח; טוש"ע שם ה.
  44. ע"ע קביעת מזוזה.
  45. לבוש יו"ד סי' רפו סט"ו, והובא בש"ך שם ס"ק כה.
  46. דברים ו ט.
  47. יראה"ש סי' ת; ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס ערך רבי יעקב; עי' לבוש יו"ד סי' רפט ס"ה. וצ"ב לפי"ז אם אינו אלא בקביעת המזוזה, ולא בשאר דיני המזוזה.
  48. רש"י מנחות שם א ד"ה תלי. ועי' נחל אשכול תפילין סי' לא עמ' 94, בטעם הדבר שאין אומרים שציצית וסוכה, הם ב' כתובים הבאים כאחד שאין מלמדים, ועי' קרי"ס דלהלן בדעת רש"י.
  49. קרי"ס מזוזה שם.
  50. עי' רש"י מנחות לג א ד"ה תלי ונמוק"י שם הלק"ט (ה ב)
  51. עי' ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס ערך רבי יעקב; עי' קרי"ס מזוזה פ"ה.
  52. סוכה יב א; רמב"ם סוכה פ"ה ה"י; טוש"ע או"ח תרכט טו.