מילון הראי"ה:מזל (יסוד המזל)

הערך שיש להתגלות השטחית של הצורה הקוסמית, עם המהות האישית, וממילא הקישור עם הפרצופיות, והיחס עם המוסר והתוכן המאורעתי. <סקירת המעמד הפנימי של האדם על פי ההתגלות השטחית של הצורה הקוסמית אפשרית וכמו כן הבחנת היחס שבין הסקירה האסטרולוגית, עם ההכרה הפרצופית האישית, והם ביחס עם ההכרה של התנועות וצביונם בכלל, עד לידי אותה הכרה המונחת בהתגלות צביון כתב היד, כיון שהכללות פועלת פעולה סדרנית על כל תוכן תמציתי לפי ערך ריכוזו. והצביון האנושי, הוא המרוכז ביותר, וסידור כחותיו מתבלטים על ידי אותו הסידור הכללי, שתוכנית המערכה הקוסמית היא אחת מחלקיו> [עפ"י קובץ ז קעה]. ע"ע גד. ע"ע כוכבים. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, מערכת, (מערכת הכוכבים).