פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמח ב

סעיף ב | טעם האיסור לצאת להפלגה[עריכה]

הראשונים חולקים מה הטעם שאסרו חכמים להפליג בשלושת הימים לפני השבת, ואילו לפני כן מותר:

◄ רז"ה: כיוון שמכניס עצמו בידיים למקום סכנה ויגרום חילול שבת (אך לפני כן אין צורך להתכונן לשבת).

◄רמב"ן: כיוון שהמלחים יעשו מלאכות בשביל היהודי בשבת ונראים כשלוחיו (ולפני כן המלחים לא נראים שלוחיו).

◄ תוספות: נראה כצף על המים שאסרו חכמים שמא יעשה חבית של שיטין (וכיוון שעשה היכר אין חשש שיעשה חבית של שיטין אם מפליג לפני שלושה ימים).

◄ר"ח, ר"ת: משום איסור תחומין (ואין צורך להתכונן לשבת לפני שלושה ימים).

◄רי"ף, רא"ש ורמב"ם: משום ביטול עונג שבת (ואחרי שלושה ימים האדם מתרגל להפלגה).

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ נפק"מ (מהבית יוסף):

1. הפלגה בנהרות (שאין בהם תחושה רעה) ומעל עשרה: לרוב הראשונים^[1] אסור, לרי"ף ור"ת מותר, כיוון שאין בהם ביטול עונג שבת^[2]* ואין איסור תחומין מעל עשרה. מה עוד שכיוון שהגמרא נשארה בספק האם יש תחומין מעל עשרה - ספק דרבנן לקולא^[3], לכן גם כשלא יודע בוודאות שיש עשרה מותר.

☜ וכך פוסק שו"ע.

2. הפלגה מעל עשרה בים^[4]: לר"ת מותר, לשאר הראשונים^[5] אסור.

☜ כך פוסק שו"ע.

3. הפלגה בספינה שרובה גויים: לרמב"ן מותר, לשאר הראשונים אסור.

☜ שו"ע: סתם בזה לאסור^[6]*.

רמ"א: אם יודע שיצטרך לעשות מלאכה בספינה - אסור אפילו בנהרות, אפילו מעל עשרה (אפילו אם מדובר במלאכות דרבנן (משנ"ב)). ואין איסור אם הבהמות מושכות את הספינה כשהיא מהלכת בנהר (כיוון שאין חשש שמא יחתוך זמורה (משנ"ב)).

1. אם המים עמוקים ואין גובה עשרה טפחים מהקרקע עד הספינה עצמה, אסור. ואם האדם עצמו יושב מעל עשרה: יש מקילים. ואפשר לסמוך על דבריהם כשצריך לכך (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]