פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסו


סעיף יג | המוצא ארנק בשבת[עריכה]

רא"ש, תוספות, הגהות מימוניות, רבינו ירוחם ☜ ושו"ע: המוצא ארנק בשבת לא יטלו אפילו שיקדימנו אחר.

א. אפילו אם רוצה להעביר פחות מארבע אמות אסור משום מוקצה[1]. ואין בזה היתר של הפסד, כיוון שלא בא לידו עדיין (משנ"ב).

ב. אמירה לגוי ליטלו:

◄ למג"א וגר"ז: אסור אפילו לומר לגוי ליטלו.

◄ לאליה רבה (ופרי מגדים הביאו): מותר לומר לגוי.

◄ לרע"א: מותר לומר לגוי להגביה ולא להביאו לבית. ואם יביא מעצמו לבית מותר (ובזה כו"ע מודים שמותר).

ג. אפשר להקל על ידי טלטול ברגלו (ביה"ל).

ד. אם עבר והגביהו, יילך פחות פחות מד' אמות (ביה"ל[2]).




הערות שוליים[עריכה]

  1. ואפילו שהתיר הפרי מגדים פחות מד' אמות על ידי שניים גם במציאה, שאני התם שאין איסור מוקצה. (ביה"ל ד"ה אבל).
  2. כיוון שמדובר בכיס של מעות וכבר כתב הביה"ל שאם יש תורת כלי מותר לטלטלו. ובסימן שח משמע שהכרעה זו היא אפילו אם שכח וטלטל (ולא רק אם התחיל בהיתר).