פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שטו ז


סעיף ז | הנחת ספר על גבי שני ספרים[עריכה]

רשב"א ור"ן (בשם תוספות): רק אם צריך את החלל שמתחת אסור, אבל אם לא צריך מותר.

⤶ טור: לפי זה מותר להניח ספר על גבי שני ספרים אחרים.

☜ וכך פוסק שו"ע. רמ"א: כיוון שלא צריך את האויר שמתחת אין איסור.

א. דווקא אם רוצה ללמוד מהספרים המונחים שם או שכבר היה מונח שם הספר. אבל להניח מתחילה את הספרים כדי שישמשו את הספר שלומד בו:

◄ לט"ז: אסור.

◄ למג"א וחיי"א (ולכך נוטה במשנ"ב): מותר.

  1. מותר לפרוס מפה על שולחן כיוון שאין משתמש באויר שמתחת השולחן. ועוד, שהרי אין ריווח בין המפה לשולחן וא"כ נמצא שלא עשה שום אוהל (משנ"ב[1]).


הערות שוליים[עריכה]

  1. קשיא ליה בכוונת התירוץ הראשון, מה יש לדון על מפה ושולחן, הרי יש כאן רק פריסת מחיצות שאינן מתירות, וזה מותר לכו"ע. וייתכן שזה התירוץ השני שמביא המשנ"ב. ולכאורה התירוץ הראשון שהביא קשה, שהרי התבאר בסעיף ו שאוויר שבין החביות מוגדר כתשמיש בחלל, אז החלל שמתחת השולחן לא נחשב כשימוש לרגליים של היושבים שם?! ועוד יש להעיר שבסעיף יא המשנ"ב כותב שמותר לפרוס סדין על מיטה למרות שיוצא טפח מתחת כיוון שלא עושה בזה אוהל, ולפי התירוץ הראשון יש לאסור שהרי במיטה הוא מכוון לאוויר שמתחת בסנדלים ונעליים (ואולי יש לחלק בין מחיצה שמגיעה לארץ ובין מחיצה שיוצאת רק טפח). וצ"ב.

    ונראה לבאר שהט"ז כתב על סעיף יא שהראשונים שאסרו לפרוס כילה אם יורד טפח של מחיצות סברו שלמרות שיש מיטה שעומדת מבעוד יום, כיוון שהיא לא פרוסה בשביל להאהיל, הפורס עליה סדין נחשב כעושה אוהל ומחיצות (ואין זה שינוי כי כך דרך הפריסה בזה). אם כך יש לאסור גם בפריסת מפה, ועל בסיס זה דן המשנ"ב כאן. ולכן יישב שמאחר ולא צריך לאויר שתחתיו מותר. והתירוץ בשני במשנ"ב (שגם הוא מקורו בט"ז) סובר שאין איסור מאחר והיה כאן אוהל מצד השולחן עצמו. ונראה שבעצם שני התירוצים נתונים במחלוקת הראשונים בסעיף יא לגבי מיטות שלנו האם יש להתיר בזה מאחר ויש כבר אוהל מצד המיטה או שיש לאסור מאחר והמיטה לא הייתה פרוסה לשם אוהל. ונראה שלדינא יש לקבל את הסברא השניה שהרי האחרונים שם סתמו כך לדינא.

    לע"ד אפשר לתת נפק"מ במחלוקת זו, האם יהיה מותר להמשיך אוהל עראי כהמשך לשולחן, לתירוץ הראשון אסור שהרי השולחן לא עומד בשביל להאהיל, ולתירוץ השני מותר כיוון שיש כאן אוהל בסופו של דבר, וכיוון שהאחרונים סתמו כתירוץ השני נראה שלדינא יהיה מותר. וצ"ע.