פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטז ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שטז ד


סעיף ד | פריסת מחצלת על כוורת[עריכה]

הגמרא אומרת (ביצה לו.) שאסור לפרוס מחצלת על כוורת של דבורים אם לא משאיר לדבורים שום דרך לצאת.

רש"י (על פי תוספות): אם משאיר חור קטן שדרכו הדבורים יכולות לצאת, הגם שהדבורים לא רואות אותו, לדעת רבי שמעון הדבר מותר.

☜ שו"ע: אם לא מתכוון ולא צד בוודאות[1], מותר להניח מחצלת על הכוורת.

  1. המניח מלכודת ותוך כדי כך נכנסה חיה לתוכה חייב חטאת, אך אם נכנסה אחר כך פטור ואסור. וכיוון שכך אסור להניח מצודה לעכברים בשבת, אבל בערב שבת מותר (מג"א[2]).


הערות שוליים[עריכה]

  1. אם צד בפועל יהיה איסור דרבנן. שהרי דבורים אין במינם ניצוד והוי פס"ר בדרבנן שאסור לדעת המג"א והגר"א. ונראה שהשו"ע ותרוה"ד שהתירו פס"ר ברבנן יסברו שדבורים זה מין שמינו ניצוד (כנ"ל בב"י בסעיף ג).
  2. בחזון עובדיה (שבת ה, עמוד קיח) חולק וסובר שכיוון שלדעת השו"ע גרמא מותר אפילו שלא במקום הפסד, מותר להניח מלכודת אפילו בשבת. עוד כתבו הפוסקים (יביע אומר (ג או"ח, כ) שש"כ (כה, ו), שמותר לרסס תרסיס נגד חרקים אם ישאיר חלון פתוח שיכולים לברוח (כיוון שאין פס"ר שימותו אלו הנשארים).