פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שי ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שי ג


סעיף ג | מוקצה לחצי שבת[עריכה]

הגמרא (ביצה כו:) מסתפקת האם יש מוקצה לחצי שבת או לא. והיינו דבר שהיה מותר בבין השמשות ואחר כך נדחה משימוש, ולאחר מכן שוב נעשה ראוי לשימוש. הגמרא מביאה לישנא אחת הסוברת שאין מוקצה לחצי שבת, ולישנא שניה הסוברת שיש מוקצה, ואין פשיטה לספק.

רא"ש, רשב"א, ר"ן וטור: הלכה כדברי המיקל ואין מוקצה לחצי שבת.

⤶ רא"ש, תוספות וטור: כל ספק הגמרא רק לגבי אכילת מוקצה, אבל לטלטולו ודאי מותר.

☜ שו"ע: אין מוקצה לחצי שבת, בין בדבר אכילה ובין בטלטול[1]*. אך דבר שהיה מוקצה בבין השמשות נאסר לכל השבת.

❖ טלטול סכין של מילה[עריכה]

◄ רמ"א (יו"ד רסו, ב) וש"ך: מותר לטלטל סכין של מילה לאחר המילה (כי מותר לטלטלו לצורך המילה ואין מוקצה לחצי שבת).

◄ ט"ז: אסור לטלטלו (ואין לומר בזה שזה מוקצה לחצי שבת, כיוון שגם לפני המילה שייך בו מוקצה מחמת חסרון כיס), ומותר לקחת אותו למקום מוצנע באותו חדר.

◄ מג"א: אסור לטלטלו, אבל כל עוד הוא בידו יכול לקחתו לאיפה שרוצה.

⤶ אליה רבה: אם המוהל צריך גם לפרוע, ייתן את הסכין לאדם אחר והוא יקחנו למקום אחר.

☜ משנ"ב (ע"פ האליה רבה): אם הניחו מידיו וחושש שיגנבו אותו שם יכול לסמוך על הרמ"א שהתיר[2].

הערות שוליים[עריכה]

  1. * וכתבו האחרונים שכמו כן בשבת עצמה אי אפשר להפוך חפץ המותר בשימוש למוקצה. עיין שש"כ (כ, הערה עח).
  2. כשלא הניחו מידו כתב בביה"ל בסימן רסו בשם דרך החיים שיכול לטלטלו כיוון שאם לא נתיר לו ימנע ולא ימול.