פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שמ ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | מתיחת חוט תפירה[עריכה]
הקדמה למלאכת תופר[עריכה]
תופר זו מלאכה המחברת שני דברים זה עם זה על ידי דבר שלישי (ביה"ל).
שיעור המלאכה הוא כשתי תפירות. אם עשה שתי תפירות בלי לקשור בסוף החוט אינו חייב. אך אם עשה שלוש תפירות חייב אף ללא קשר, כיוון שהתפירה מתקיימת אף ללא קשר (רמב"ם).
גם המחבר דברים קשים זה עם זה חייב משום תופר, כמו שני עצים (ביה"ל בסוף הסימן מהגמרא שחייבה על חלתא).
המדביק ניירות חייב משום תולדת תופר (סעיף יד).
גם המהדק חוט שהתרופף חייב משום תופר (סעיף ו).
התופר דבר אחד לעצמו (וכן הקורע דבר אחד) חייב (ביה"ל. ולא כדעת הגר"ז).
הגמרא (עה.) אומרת שמותח חוט של תפירה חייב חטאת. (רש"י: ששתי חלקי בגד קצת התרופפו זה מזה ומהדק אותם לחברם, וחייב חטאת כיוון שזו היא תפירתם. רמב"ם: משום שזה מצרכי התפירה[1]).
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
רק אם עושה קשר בסוף התפירה חייב, אפילו קשר שאינו של קיימא. אך אם לא עושה קשר התפירה אינה מתקיימת, ומכל מקום יש איסור דרבנן גם אם לא קשר (שער הציון).
אם התפרדו שלוש תפירות המהדקן חייב אפילו ללא קשר (אחרונים).
יש איסור דרבנן בשתי תפירות אפילו ללא קשר (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הב"י כותב שלפי הרמב"ם יש חיוב על מי שמותח חוט מקווץ. והאחרונים תמהו על הב"י וכתבו ע"פ המגיד משנה שהרמב"ם לא חולק על רש"י אלא רק בא לבאר טעם אחר לדין.