פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מב ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מב ד

סעיף ד[עריכה]

צריך ליזהר שלא יכתוב בסוף שטה משלש ועד עשר, שמא יעשה מעשר עשרים, ומשלש שלשים. הגה: ואם כתב שלשה או עשרה, שפיר דמי, דהא ליכא למיחש לזיוף (ב"י בשם תוספות והגהמ"יי). ואם נזדמן לו בסוף שטה, מחזיר הדבר פעמים הרבה, עד שיבא בתוך שטה (ב"ב קסז,א). וכן יזהר שלא יכתוב החשבון באותיות, כגון ב' או ד', שלא יעשו כ"ף או ריש (טור). הגה: ואם לא עשה כן, הוי שטר שאפשר לזייף, ופסול (נ"י[1]), אבל אי כתב גימטריאות או ראשי תיבות, (מדברים) שא"א לזייף, כשרא (הגהות מרדכי דגיטין אות תנו).

כתוב תלתין בסוף שורה: נ"י,סמ"ע - כשר, ואין לדיין לחשוש שהיה כתוב תלת וזייף, לפי שחזקה על העדים שעשו השטר כהוגן.

שמונה: ש"ך – שלוש עד עשר לאו דוקא, כיוון שבשמונה אין חשש זיוף.

א. ר"ת וגימטריאות: נלמד מב"ב קסו,ב לגבי ספל מלמעלה וקפל מלמטה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ב"ב עז,א ד"ה אמר אביי