פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מג כז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מג כז

סעיף כז[עריכה]

ראובן הוציא שטר חוב על שמעון שזמנו חמישה בניסן, ושמעון הוציא שובר שנכתב בחמישה בניסן כתוב בו שמחל ראובן לשמעון כל תביעות שהיו עליו עד אותו היום, ראובן גובה שטרו, דבלשון העולם עד ולא עד בכלל. אבל אם היה כתוב שמחל לו כל תביעות שיש לו עליו עד עכשיו, הוי ספק, ומספיקא לא מפקינן ממונא (שם).

המקור לדברי הרא"ש הוא מהמשנה בנדרים סא,ב: "כל שזמנו קבוע ואמר עד אינו אסור אלא עד שיגיע".

עד ולא עד בכלל: שו"ת הרא"ש: יש לכאורה סתירה, בתשובה המובאת בסעיפנו נאמר שאמרינן ולא עד בכלל, אך בתשובה אחרת כתב "ראובן שהוציא שובר שכתוב בו ששמעון מחל לו כל התביעות שעד היום הזה, ושמעון הוציא שטר שזמנו באותו יום, יד בעל השטר על התחתונה". הש"ך כתב שגם אם היתה זו סתירה היה עדיף לפסוק כתשובה שבסעיפנו, לפי שכן מוכח בנדרים, ובשטרות דנים כבנדרים כמבואר בנדרים ס,א, וכמוסכם על כל הפוסקים.

שו"ע: בב"י הביא את שני הפסקים ולא ציין שהם סותרים, ובשו"ע הביא את התשובה שבסעיפנו לפיה אומרים עד ולא עד בכלל. אמנם הש"ך כתב שהשו"ע הביא את שני הפסקים, אמנם לפנינו בסע' כו מופיעים הדברים בשינוי משמעותי - בלי המילה "עד".

ד"מ: פסק שאומרים עד בכלל, ודחה התשובה שבסעיפנו מפני התשובה השנייה. אמנם ברמ"א לא השיג.

מהרא"ש: אומרים עד ולא עד בכלל, ובתשובה השנייה מדובר שמודים שהכוונה היתה אף על אותו היום, רק שהויכוח היה אם השטר נכתב לאחר נתינת המחילה.

ש"ך: כשכתוב עד תאריך מסויים אומרים עד ולא עד בכלל, אמנם כשכתוב עד היום הזה הכוונה היא עד עכשיו, כמו "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה עד היום הזה", ולפיכך דינו כמקרה השני שבסעיפנו שאומר עד עכשיו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.