פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מד ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מד ה

סעיף ה[עריכה]

אם יש בשטר מחקים (ב"ב קסא,ב) או תלויות (רשב"א) או תיבות שעבר עליהם הקולמוס (ריב"ש), צריך לקיימם קודם והכל שריר וקיים (רא"ש). (ואין צריך לכתוב ודין קיומיהון) (מרדכי ותוס' ר"פ ג"פ). ואם לא קיים, אינם פוסלים השטר, אלא שאין למדין מהם (רשב"א). הגה: ויש אומרים שאם היה מחק, ולא נתקיים, פסול כל השטר, שמא היה כתוב חובה לבעל השטר ונמחק. אלא אם כן מוכח מתוך השטר מה היה המחק, אז לא נפסל כל השטר (טור ונ"י ר"פ ג"פ). ואם היו בגופו של שטר, דהיינו שם הלוה והמלוה והמעות, נפסל השטר, אם לא קיימם. ואם היו בזמן ולא קיימם, הוי כשטר שאין בו זמןא (שו"ת רשב"א).

ב"ב קסא,ב: כל המחקין כולם צריך שיכתוב קיומיהון.

רשב"א,שו"ע: אין הבדל בין מחקים לבין תלויות, ובכולם אין השטר נפסל. הרשב"א דייק כן מתוספתא בה נאמר "שטר שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול, שלא מגופו כשר", ופירשה שמגופו היינו שם המלווה, הלווה, הזמן וסכום המעות. המ"מ כתב שכן משמע מהרמב"ם שכתב את שניהם יחד, משמע שדינם שווה, ואילו הש"ך כתב שאין ראיה, אלא הרמב"ם השווה אותם רק לענין שצריך לקיימם. את הראיה מהתוספתא דחה, שמדובר כשמוכח מתוך השטר מה נמחק, ואפילו בכך אם המחק מגופו פסול.

נ"י,טור,רמ"א: נאמר בגמרא דוקא מחקים בגלל שבכך אם לא קיים השטר נפסל, כי חוששים שהיה כתוב שם תנאי, אולם בתלויות אע"פ שצריך לקיים מ"מ אם לא קיים איננו פוסלים השטר אלא רק מתעלמים מהתוספת. ואם מוכח מהשטר מה נמחק, לא נפסל כל השטר.

א. מחק בזמן: שבו"י: הקשה שברשב"א משמע שפסול לגמרי וא"א לגבות אפילו מבני חורין, כיוון שהוא כמזוייף מתוכו, ויישב שהב"י לשיטתו בסי' סה שהזמן הוא חלק מהטופס ולא מהתורף, והסמ"ע שם חלק וכתב שהוא חלק מהתורף.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.