פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מה ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מה ב

סעיף ב[עריכה]

ראש בית דין שהיה יודע ענין השטר, וקרא לפניו הסופר שלו, הואיל והוא מאמין אותו ואימתו עליו, הרי זה חותם השטר. אף על פי שלא קראו הוא בעצמו (גיטין יט,ב). ואין שאר העם (או ראש ב"ד וסופר אחר) (טור) רשאי לעשות כן, עד שיקרא העד השטר מלה במלה (כרשב"ג שם). הגה: וי"א דשנים יקראו לפניהם, והן חותמין. (טור והרא"ש והגהות מיימוני פכ"ד מהלכות מלוה) ואם אינן מבינין לשון השטר, יתרגמו להן הקוראין, והם חותמין (ב"י), וכן נראה לי עיקר. י"א דקורין לפני צבור וחותמין, דיראים לשקר לפני צבור, והוי כראש בית דין וסופר שלו (הגהות מרדכי ואשירי פ"ב דגיטין).

הקראה לפני עדים: גמרא: לדעת ת"ק אם עדים לא יודעים לקרוא קוראים לפניהם ולדעת רשב"ג רק בגיטין עושים כן משום עיגונא אך בשאר שטרות לא.

רא"ש: נחלקו במקרה ששניים קוראים לפניהם, והלכה כת"ק שמותר לעדים לחתום על פיהם. וכן פסק הרמ"א (או מטעם הרא"ש או מטעם הרי"ף ע"פ הבנת הרא"ש).

רמב"ם,שו"ע,ש"ך: נחלקו במקרה ששניים קוראים לפניהם, והלכה כרשב"ג שאסור לעדים לחתום. ש"ך – דוקא לכתחילה, אך בדיעבד כשר.

רי"ף: הלכה כרשב"ג.

רא"ש: לדעת הרי"ף נחלקו במקרה שאחד קורא לפניהם, אך כששניים קוראים לפניהם ודאי שמותר להלכה לחתום, שהרי נאמר בגמ' שם שאפילו שני גויים נאמנים במסיחים לפי תומם, וא"כ צ"ל שרשב"ג מודה בשניים.

ב"י: לדעת הרי"ף נחלקו גם בשניים המקריאים, שהרי הר"ן בפירושו לרי"ף וכן הרמב"ם לא הזכירו חילוק בין אחד לשניים. הב"י והש"ך מיישבים שלדעתם מסל"ת מועיל דוקא בשטר שנעשה כבר בערכאות, שאז אין אפשרות אחרת, אבל כשעושים לכתחילה בפני ישראל יש לעשותו בפני ישראלים שיודעים לקרותו. לעומת זאת, הקרבן נתנאל מיישבם שדוקא מסל"ת מועיל ואפי' במקריאים גויים ועדיף מישראלים שאינם מסל"ת. לדעתו מסל"ת מועיל לכתחילה גם שלא בערכאות.

כששניים קוראים לפניו: רמב"ם,ב"י ברי"ף,שו"ע,ש"ך: לא מועיל, ואסור לעד לחתום על פיהם.

ש"ך: נראה שהיינו דוקא לכתחילה אולם בדיעבד כשר, ועפי"ז מיושבים דברי השו"ע בסע' ה.

רא"ש ברי"ף,רא"ש,רמ"א: מותר.

מסל"ת: רמב"ם,ב"י ברי"ף,שו"ע,ש"ך: לדעת הקרבן נתנאל מותר לכתחילה ולדעת הש"ך רק כשנעשה בערכאות

רא"ש ברי"ף,רא"ש,רמ"א: מותר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.