פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו כו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כו[עריכה]
שלשה שישבו לקיים את השטר, ובאו שני עדים וערערו על אחד מהן שהוא גזלן וכיוצא בו, ובאו שנים אחרים והעידו שחזר בתשובה, אם עד שלא חתמו העידו שחזר, הרי זה חותם עמהם, שהרי שלשה היו. ואם אחר שחתמו העידו עליו שחזר בתשובה, אינו חותם עמהם, שהרי הוא כמי שאינו בעת חתימת השנים (כתובות כא,ב ע"פ ר"ח, רי"ף ורמב"ם).
רש"י,ש"ך: פירשו הגמרא ששניים מהדיינים אינם רשאים להעיד על השלישי כיוון שהם נוגעים, לפי שגנאי להם שישבו עם פסול בדין. הש"ך הוכיח שכך משמע מהש"ס, וכתב שכן דעת הרבה פוסקים וביניהם האו"ז והר"ן.
ר"ח,תוס',רי"ף,רמב"ם,שו"ע: פירשו שאפילו אחרים אינם רשאים להעיד על השלישי כיוון שלאחר שיצא עליו ערער בטל המושב הראשון, וגם אם אח"כ יכשירוהו צריך לשבת מחדש. הר"ן מדייק מדבריהם שאין העד מתכשר למפרע משעה שעשה תשובה אלא רק משעה שמעידים עליו שעשה תשובה, ולכן לא אומרים שזהו גילוי מילתא בעלמא אלא המושב הראשון מתבטל אע"פ שהוא היה לאחר שכבר שב בתשובה. הש"ך כתב שזה תמוה מאוד, שכן קיי"ל שעד זומם למפרע הוא נפסל וא"כ כ"ש שגם מתכשר למפרע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.