פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נד ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט נד ג

סעיף ג[עריכה]

אמר המלוה: אין שטרי עתה בידי כי הוא בעיר אחרת, ואכתוב לך שובר, יש מי שאומר שאין שומעין לו, כיון שהוא בעולם לא יפרע לו עד שיחזיר לו שטרו (ראב"ד). הגה: וכל שכן אם שטרו בידו ואינו רוצה להחזירו, דאינו חייב לשלם לו עד שיחזיר לו שטרו. ואפילו נשבע לשלם לו, פטור מן השבועה (תשובת רשב"א אלף ק"י). ואם המלוה אומר: תפרעני תחילה ואח"כ אחזיר לך שטרך, והלוה אומר: החזיר לי שטרי ואח"כ אפרע לך, הדין עם הלוה (שם ובסימן אלף קי"ג). ונראה לי דאם אינו מאמינו, נותן השטר ביד שליש עד אחר הפרעון. מי שחייב לחבירו מנה בשטר ומודה לו בנ', ובנ' אחרים יש לו טענה עליו, ובעל השטר אומר: תן לי הנ' שאתה מודה לי בהן ואכתוב לך שובר עליהם, ועל נ' אחרים אביא ראיה, ונתבע אומר: לא אשלם לך כלום עד שתחזיר לי שטרי, אם יוכל התובע להביא ראיותיו עכשיו ולדון עם הנתבע (ע"ל סי' כ"ד), הדין עם הנתבע. אבל אם א"א לו להביא ראיותיו עכשיו או לדון עכשיו כפי הנראה לבית דין, ואין ערמה בדבר, או שהב"ד צריכין להיות מתונין בדין, הדין עם התובע שצריך לשלם לו מיד מה שמודה לו, ויתן לו שובר (שם סימן תתק"ל). שטר שכתוב בו שיהא בתקפו כל זמן שאינו קרוע קרע ב"ד או בדלא כתוב עליו תברא, אפילו הכי מהני שוברא (מהרי"ק שורש פ"ט). כשכותבים שובר, אם זוכרים זמן השטר יכתבו שובר על שטר שזמנו כך וכך. ואם אין זוכרין אותו, יכתבו סתם על שטר שסכומו כך וכך, ולא יכתבו זמן בשוברב, שמא איחרו העדים זמן ההלואה בשטר ונמצא שלפעמים זמן השובר קודם לזמן השטר, ויחזור ויוציא שטר חובו המאוחר ויטרוף בו. לפיכך אין לעדים לכתוב זמן בשובר, אלא אם כן זוכרים זמן ההלואה. שובר שנכתב סתם: פלוני פרע לפלוני, מבטל כל שטר שיש לו עליו (ב"ב קעא,ב). הגה: וכן אם יש לזה עדים שפלוני יש לו שטר פרוע עליו, אינו יכול להוציא עליו שטר ולומר ששטר אחר פרוע היה לו עליו, אלא כל שטרותיו בחזקת פרועים (הרא"ש בתשובה כלל י"ח סימן י"ט).

א. דלא כתוב עליו תברא: ש"ך – הטעם שמועיל שובר אף שאינו כתוב ממש על השטר, הוא שאין כוונת השטר "עליו" בדווקא, ולפי"ז אם יכתוב "דלא כתוב תברא ע"ג השטר עצמו", אכן לא יועיל שובר חיצוני.

ב. שובר ללא זמן: ש"ך – כשר דוקא אם המלווה יודע שכתבוהו ללא זמן (או שיודע שלא ידוע זמן השטר, שאז מבין שיכתבו השובר ללא זמן), כי אז הוא יודע לא להלוות לו פעם נוספת ללא שיקרע השובר, אחרת פסול כיוון שגורעים מכוחו של המלווה שלא כדין.

שובר מוקדם ומאוחר: מהרא"ש,ש"ך – שובר מוקדם כשר ומאוחר פסול, שמא יחזור וילווהו קודם התאריך שנרשם בשובר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.