פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נו ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט נו ג

סעיף ג[עריכה]

אין לו ליתן השלישות אלא בפני בית דין, ויפרש להם ענין השלישות, שמא יפול ביניהם מחלוקת, ואם יוציא השלישות מתחת ידו לא יהיה נאמן אלא כעד אחד, לפיכך צריך שיכתבו בית דין ויחתמו הענין (עיטור). הגה: (טור ס"א בשם בעל העיטור) והא דנאמן כעד אחד אף על פי שאין שלישותו בידו, דוקא כששניהם נסתלקו מעליו ואין להם תרעומת עליו, אבל אם יש להם תרעומת עליו בענין השלישות שהיה בידו, הוי נוגע בעדות ואינו נאמן כללא. וכן אם היה קרוב או פסול (טור).

א. פירוש תרעומת: ב"י,ב"ח,סמ"ע: טוענים שהשלישו בידו יותר ממון. הש"ך סובר שבמקרה זה השליש לא נאמן אף כששלישותו בידו, דלא כב"ח. והסמ"ע אמנם סבר כש"ך, אך הסביר שבכל זאת הרמ"א חזר וכתב כאן דין זה לגבי אין שלישותו בידו, כדי לומר שאינו נאמן אפילו כעד אחד (לעיל היה מדובר לענין נאמנות גמורה).

ש"ך: הנותן טוען שהשליש הוציא מתחת ידו את הממון שלא כדין, ואז הוא נוגע לפי שאם לא יעיד לטובת המקבל שנתן לו כדין יצטרך השליש לשלם הכסף לנותן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.