פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו ל
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ל[עריכה]
המוכר שטר חוב לחבירו, ויש משכון בידו, מסרו ביד הלוקח, שוב אינו יכול למחול ללוה מה שכנגד המשכון (ראב"ד); והוא הדין אם היתה משכונת קרקע, וירד הלוקח והחזיק בה, שאינו יכול למחול (ראב"ד,רא"ש). ויש מי שחולק בזו (ר"י מיגש).
המוכר שטר עם קרקע ממושכנת: ראב"ד,רא"ש: אינו יכול למחול אם הלוקח החזיק בקרקע.
ר"י מיגש: יכול למחול כיוון שהלווה יכול לסלקו במעות.
שו"ע: סתם כרא"ש ויש מי שאומר כר"י מיגש. הב"י בשם בעה"ת כתב שמחלוקת זו, אם אפשר למחול, תלויה במחלוקת אם בגבייה מיתומים צריך להישבע כשבידו קרקע ממושכנת. ותמה הש"ך שבסי' קח,יב השו"ע פסק בסתם שאי"צ שבועה ולא הזכיר דעה נוספת כפי שעשה כאן. ראה עוד סע' ח לגבי כתיבה ומסירה.
ש"ך: פסק כרא"ש שאינו יכול למחול אע"פ שלקמן פסק שצריך שבועה, וכתב שכן פסק בשו"ת הרשב"א וסבר שהדינים אינם תלויים זה בזה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.