פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
שביעית משמטת את המלוה, ואפילו מלוה שבשטר שיש בו אחריות נכסים (כרב ושמואל בגיטין לז,א). והמשכנתא, במקום שדרכם לסלק המלוה בכל עת שיביא מעותיו, שביעית משמטתה; ומקום שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו, אין שביעית משמטתהא (ב"מ סז,ב). ואם אינה משכנתא, אלא שסיים לו שדה בהלואתו, אינו משמטב (רמב"ם). וי"א דה"מ באתרא דלא מסלקי ליה; וכל שאינו יכול לסלקו, אפילו יום אחד, מקרי אתרא דלא מסלקי ליהא (שו"ת רשב"א).
א. כשלאחר זמן יכול לסלקו: רא"ש: כל שיכול לסלקו לפני סוף זמנו נחשב כמקום שאפשר לסלק בו ומשמט. המחלוקת מובאת בטור יו"ד סימן קעג.
ראב"ד,רשב"א: אפי' אם יום אחד לא יכל לסלק כבר נחשב כמקום שא"א לסלק בו ואינו משמט.
שו"ע: מהדיוק בדבריו עולה סתירה, שכן בתחילה כתב שאם יכול לסלק בכל עת משמט, משמע שאם בתחילה לא יכל לסלק אינו משמט, ובסוף כתב שאם אינו יכול לסלק עד סוף זמנו אינו משמט, משמע שאם רק בתחילה לא יכל לסלק משמט. בהמשך לגבי סיים שדה הביא בי"א את דברי הרשב"א שאינו משמט.
סמ"ע: ביאר שהשו"ע הסתפק בכך, ופסק מספק שמשמט[1]. ולגבי סיים שדה אין מחלוקת ולכו"ע מספיק יום אחד שלא יכל לסלק כדי שלא ישמט. והשו"ע בתחילה כתב שאם בכל עת אפשר לסלק משמט, וכוונתו שאז ודאי משמט, ואח"כ הוסיף שמ"מ למעשה רק אם א"א לסלק עד סוף זמנו אינו משמט, אך אם לאחר זמן יכול לסלק אין להקל משום שיש בכך ספק.
ט"ז: השו"ע הביא את דעת הרא"ש שמשמט בסתם וכן הביא בסתם את דברי הרמב"ם שבסיים שדה לעולם אינו משמט, ואח"כ הביא בי"א את דעת הרשב"א החולק על שני הדברים. בתחילה כתב שאם בכל עת אפשר לסלק משמט לכו"ע, ואח"כ הביא את המחלוקת לגבי יכול לסלק לאחר זמן. הי"א חולקים בשני דברים, גם בכך שדין סיים שדה כדין משכנתא (כלומר שתלוי ביכולת לסלק, בניגוד לדעת הרמב"ם שבכל מקרה אינו משמט), וגם בכך שסילוק לאחר זמן נחשב כמקום שא"א לסלק בו.
ב. סיים לו שדה: גמרא: תניא אידך סיים לו שדה בהלוואתו כגבוי דמי ולא עוד אלא אפילו כתב כל נכסיו אחראין וערבאין אינו משמט... דילמא בית שמאי היא.
רמב"ם: פסק בסיים שדה שאינו משמט. אמנם דחינו שהברייתא כב"ש, אך דוקא לגבי שטר עם אחריות שראינו במפורש שחולקים על כך ופוסקים אחרת אין הלכה כב"ש משא"כ בסיים שדה שלא מצאנו חולק.
רמב"ן,רשב"א: משמט. ב"ש סברו כך לשיטתם שגם שטר עם אחריות אינו משמט, וא"כ להלכה שמשמט ה"ה בסיים שדה.
שו"ע: לפי הסמ"ע סתם כרמב"ם ולפי הט"ז סתם כרמב"ם וי"א כרמב"ן וכרשב"א.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ צ"ע מסעיף י לגבי המלווה לעשר שנים, שם הסביר הב"י שלדעת הרא"ש בספק יש להקל על התובע משום שעיקר הספק הוא באיסורים וספק דרבנן לקולא, ובשו"ע פסק כרא"ש. ואולי יש לומר שהשו"ע סבר שם שהלכה כלישנא בתרא שאינו משמט לא מספק אלא בודאות, וצ"ע.