פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט סח ב

סעיף ב[עריכה]

אם לא ידעו דייני ישראל לקרות שטר זה הנעשה בערכאות של עובדי כוכבים, נותנים לשני עובדי כוכבים, זה שלא בפני זה, וקורים אותו, שנמצא כל אחד במסיח לפי תומו, וגובה בו מבני חורין. שטר שעידיו עובדי כוכבים, שמסרו הלוה ליד המלוה, או המוכר ליד הלוקח, בפני שני עדים מישראל, אף על פי שאינו עשוי בערכאות של עובדי כוכבים ואין בו כל הדברים שמנינו, הרי זה גובה מבני חורין, והוא שיהיו העדים שמסר בפניהם יודעים לקרותו, וקראוהו כשמסרו בפניהם, ויהיה כתיקון שטר ישראל שאינו יכול להזדייף ולא להוסיף ולא לגרוע (רמב"ם). ויש מי שאומר דה"מ ששמות העדים החתומים בו מובהקים בגיות, שאין דרך ישראל לקרות באותן שמות, או במקום שאין ישראל רגילים לחתום בשטרות כלל (רמ"ה). הגה: שטר העשוי בערכאות, והלוה כופר בו, נאמן הסופר להעיד שהוא כתבו (תשובת רמב"ן סימן ע"ח ותשובת רשב"א סימן תתקפ"ו). שטר העשוי לפני עובדי כוכבים, והלוה בעצמו חתום עליו, אף על פי שאינו יודע לקרות, חייב בכל מה שכתוב בו, דהרי גמר בדעתו להתחייב ולכן חתם עצמו, ובודאי קראוהו לפניו והאמין לקורא ההוא (תשובת רשב"א סימן תתקפ"ה). ועיין לעיל סימן מ"ה סעיף ג'.

גיטין יא,א: רבינא סבר לאכשורי בכנופיאתה דארמאי, א"ל רפרם: ערכאות תנן. אמר רבא: האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל, מגבינן ביה מבני חרי. והא לא ידעי למיקרא! בדידעי. והא בעינא כתב שאינו יכול לזייף, וליכא! בדאפיצן. והא בעינא צריך שיחזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה, וליכא! בדמהדר. א"ה, ממשעבדי נמי! לית ליה קלא. בעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן: עדים החתומין על הגט ושמותן כשמות עובדי כוכבים, מהו? אמר ליה: לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו. ודוקא לוקוס ולוס, דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו, אבל שמהתא אחריני, דשכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו לא.

לא ראוי להזדייף - בערכאות:

עיטור,מ"מ ברמב"ם,שו"ע: בערכאות לא זקוקים לתנאים אלו. הסמ"ע הביא גם את דברי הרא"ש וכתב שיש להסתפק בדעת הרמב"ם.

רא"ש,רמב"ן,רשב"א: גם כשנעשה בפני ערכאות צריך שלא יהא ראוי להזדייף ושיחזור מענינו של שטר. קושיות ותירוצי הגמ' על הברייתא נכונים גם לגבי המשנה העוסקת בערכאות.

כשעדי עכו"ם חתומים בשטר – בהדיוטות: רמב"ם,שו"ע: כשר.

רמ"ה,שו"ע: אך דוקא כשהשמות הם שמות עכו"ם מובהקים.

רא"ש: פסול. הש"ך הביא דבריו, ויתכן שכוונתו לפסוק כמותו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.