פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סט ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט סט ה

סעיף ה[עריכה]

הוציא כתב יד הלוה על יורשיו, אף על פי שמודים שהוא כתב יד אביהם, אנו טוענים להם שהוא פרוע, ופטורים אף משבועת היורשים (טור); אבל מחרימין סתם במעמד היורשים אם שום אדם יודע שאביהם לא פרעו (רב פלטוי). הגה: וכן עיקר. ודלא כיש חולקין ואומרים דיורשי הלוה צריכין לישבע שאין יודעים שאביהן נשאר חייב לו (טור בשם התרומות). ומכל מקום נהגו בדורות אחרונים להחמיר על היורשין לישבע, אם יש קצת רגלים לדבר ויש להסתפק אם חייב לו (פסקי מהרא"י סימן רמ"ח). ואם הוא תוך הזמן^א, או שהודה החייב וצוה בחליו שהוא חייב לו כך וכך, מכתב ידו, או שנידוהו כדי שיתן, ומת בנדויו ולא נתן, הואיל ומודים שהוא כתב אביהם, או שנתקיים כתב יד אביהם, גובה מהם. ואם אין מודים שהוא כתב יד אביהם, וגם לא נתקיים כתב יד אביהם, אף על פי שהוא תוך הזמן, פטורים (בעה"ת); אבל מחרימין סתם במעמד היורשים אם שום אדם יודע שאביהם חייב חוב זה ולא פרעו (רב פלטוי). הגה: מיהו אם נידוהו, ומת בנידויו, אין לחלק, ובכל ענין חייב לשלם (ב"י וד"ע).

א. טענינן נגד חזקה: בעה"ת, הטור והשו"ע פסקו כאן שבתוך הזמן לא טענינן ליתמי שנפרע אע"פ שאביהם יכל לטעון שפרע במיגו דמזוייף. בסימן קח,ד הביא השו"ע שתי דעות אם טענינן ליתמי טענות שאינן שכיחות כמו נאנסו (במקרה שאביהם היה נאמן לטעון כן) והטור שם פסק שלא טענינן. הש"ך כותב שהטור כאן מובן לשיטתו אבל תמוה שהשו"ע סתם כאן כטור, ואולי יש לומר שגם הסוברים שטענינן טענות לא שכיחות מודים שלא טוענים טענות שיש נגדן חזקה, אולם דעת הש"ך עצמו שאין חילוק בין הדברים משום שסברת הדעות שטענינן היא שאנו חושבים כאילו אביהם קיים וטוען ולכן טוענים כל מה שיכל אביהם לטעון, וכדעה זו פוסק הש"ך. צ"ע מדברי הש"ך בסי' פא,ב ששם כתב שאע"פ ששכ"מ שהבריא יכול לטעון שהשטה בשעת מיתה מ"מ ליתומים לא טענינן משום שזו טענה שאינה שכיחה כלל. ובדברי בעה"ת והשו"ע צ"ע מדברי בעה"ת בשם הרמב"ן והשו"ע בסי' עא,כב שאם מלווה נתן נאמנות ללווה לומר שפרע טענינן ליתמי שפרע ואפילו בתוך הזמן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.