פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עא ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
הרי שפרעו, וטען המלוה שלא נפרע, ופרעו פעם שנית מפני התנאי, הרי הלוה חוזר ותובע את המלוה בדין, ואומר לו: כך וכך אתה חייב לי, מפני שפרעתיך שני פעמים; אם הודה, ישלם. ואם כפר, ישבע שבועת היסת על כך שלא פרעו אלא פעם אחת (רמב"ם). הגה: ואפילו פרעו תחלה בעדים, מאחר שהאמינו נגד עדים, אין לו עליו אלא שבועת היסתא (טור בשם הרא"ש והריב"ן מיגש וב"י). ולפיכך אם כתב לו בנאמנות שיהא נאמן בלא שום שבועה קלה וחמורה וגלגול, לעולם לא משתבע, לא בתחלת הפרעון ולא בסוף הפרעון (ראב"ד). הגה: שטר שכתוב בו נאמנות "כל זמן שלא נכתב עליו תברא", לא עליו על השטר ממש קאמר, אלא על החוב קאמר, ואפילו נכתב במקום אחר (מהרי"ק שורש פ"ט); אלא אם כן פירש בהדיא, דאז צריך לקיומיה תנאיה (רשב"ץ ומביאו ב"י ס"ס ע'). ואם הביא עדים שפרעו, מהני, כאלו אמר: אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני, ופרעו לפני עדים אחרים (שם), וכמו שנתבאר לעיל סימן ע' סעיף ד'.
א. פרעו בעדים: ר' האי: לאחר שהלווה פורע שנית יכול לחזור ולתובעו ע"י העדים ולהוציא ממנו בחזרה את הכסף.
ר"י מיגש,רא"ש,ב"י,רמ"א: אינו יכול. נאמר בגמ' שאין העדים נאמנים, ואם לאחר שפורע שוב נאמנים היה לומר שהם נאמנים שכן אפוכי מטרתא למה לי.
ש"ך: דברי הפוסקים שאינו יכול הם דוקא כשהמלווה טוען סיטראי, אך אם טוען להד"ם אינו נאמן. מהרמ"א לא משמע כך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.