פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עא יז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יז[עריכה]
במה דברים אמורים דמהני נאמנות סתם לפטרו משבועה, בעוד שהלוה חי ובא לגבות ממנו. אבל אם מת, ובא לגבות מיורשיו, לא מהניא (כאבא שאול בכתובות פו,ב), אלא א"כ פירש שפוטרו ממנו ומיורשיו, שאז גובים בלא שבועהב (רי"ף ורמב"ם, דלא כר"ח ורא"ש). ואם כתב: תהא נאמן עלי ועל באי כחי, יורשיו בכלל, ומקבלי מתנה ג"כ בכלל באי כחוג (שו"ת רי"ף).
א. גבייה מיורשים בנאמנות סתם: הסמ"ע מנמק שלא מועילה הנאמנות אע"פ שאביהם לא היה נאמן לטעון פרעתי משום שטוענים להם שאם אביהם היה חי לא היה המלווה מעיז להגיד כנגדו שלא פרע.
ב. פירש שפוטרו גם מיורשיו:
כתובות פו,ב: משנה: כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך - אין יכול להשביעה, אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים ברשותה. נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותך - אינו יכול להשביעה לא היא ולא יורשיה ולא את הבאים ברשותה, אבל יורשיו משביעין אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה. נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך - אינו יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו ולא הבאים ברשותו לא אותה ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה.
גמ':... אבא שאול בן אימא מרים אמר: בין דלא שבועה בין דנקי שבועה... בין הוא ובין יורשיו אין משביעין אותה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: הבא ליפרע מנכסי יתומים - לא יפרע אלא בשבועה. אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כבן אימא מרים.
רי"ף,רמב"ם,שו"ע: מועיל. אבא שאול מודה כשפטר בפירוש מן היורשים.
ר"ח,רא"ש: לא מועיל אא"כ קנו מיניה. אבא שאול אינו מודה. מחלוקת הראשונים הובאה בטור באה"ע לגבי כתובה.
רמ"א: באה"ע פסק כר"ח שלא מועיל ואילו כאן לא השיג על השו"ע שפסק כרי"ף שמועיל.
ש"ך: צריך לחלק שבכתובה חוששים יותר לצררי, אמנם ר"ח כתב שאפי' בחוב לא מועיל וצ"ע לדינא, ואם קנו מיניה מועיל לכו"ע אפי' בכתובה.
קצות: כיוון שנפסק בסע' ב שצריך קנין בנאמנות, א"כ תמיד מועיל לפטור מיורשיו כיוון שבקנין לכו"ע מועיל גם מיורשיו. ובאה"ע לגבי כתובה אי"צ קנין כיוון שאלו דברים הנקנים באמירה אך זה מועיל רק לגביו ולא לגבי יורשיו. יש להעיר שהש"ך פסק לעיל שלא צריך קנין בנאמנות סתם אלא רק בנאמנות כבי תרי.
כשהיורשים טוענים שהם עצמם פרעו:
סמ"ע: לכו"ע אין הנאמנות מועילה כנגד זה אפילו אם פירש בה שנאמן גם לפוטרו מיורשיו, ואפי' אם פירש שיהא נאמן כנגד יורשים שיטענו שפרעו בעצמם יש להסתפק אם מועיל, כי נראה שאין כח ביד האב להפקיע ממון בניו.
ש"ך: הנאמנות מועילה (לשיטת הרי"ף וסייעתו), וכן כתבו בעה"ת והעיטור בפרוש, ואם היה הסמ"ע רואם היה חוזר בו.
ג. מקבלי מתנה: הטור בשם הרי"ף כתב זאת לגבי באי כח המלווה, שאם האמין את המלווה ובאי כוחו גם מקבלי המתנה ממנו נאמנים, אולם המלווה אינו נאמן כנגד מקבלי מתנה של הלווה אף אם האמינו כנגד באי כוחו, כמבואר ברי"ף ובשו"ע בסע' יט שלדעתם אין נאמנות מועילה כנגד לקוחות. הנתיבות העמיד דברי השו"ע כאן במתנת שכ"מ או שמדובר במקבלי מתנת בריא מהמלווה (וכוונת השו"ע שנחשבים כבאי כוחו של המלווה).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.