פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עב טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
המלוה את חבירו על טבעת שיש בו אבן, ונאבד, אם הלוה מודה שאותו שביד השולחני שוה לשלו, פשוט שנלך אחר שומת הבקיאים. אבל אם טען הלוה דשלו היתה שוה יותר, והמלוה טוען ברי שלא היתה שוה אלא כזו, הרי זה מודה מקצת, ונותן לו מה שהוא מודה ונשבע על השאר. ואם המלוה אינו יודע כמה היתה שוה, והלוה טוען ברי שהיתה שוה יותר, הרי הוא נאמן, ומשום דהוה ליה מלוה מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע. ומכל מקום צריכים בית דין לחקור היטב ולאיים על הלוה שלא ישקר לשום אותה יותר משוויה.
מדובר שידוע שהטבעת שווה יותר מדמי החוב (סמ"ע,ש"ך).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.