פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עג ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
במה דברים אמורים, במלוה על פה בלא משכון. אבל אם היתה מלוה בשטר, או על המשכון, וטען המלוה שלא קבע לו זמן או שהיום סוף זמן שקבע לו, ישבע המלוה היסתא ויגבה חובו מיד (רמב"ם).
א. היסת: שו"ע: המלווה ישבע היסת.
סמ"ע: אע"פ שכשהלווה מכחיש לגמרי צריך המלווה על המשכון להישבע בנקט"ח, כאן שהלווה מודה בגוף החוב ונחלקו רק בזמן הפרעון, המלווה נשבע רק היסת.
ש"ך: אין לחלק, וגם בהכחשה בזמן פרעון יש להישבע בנקט"ח, ולכן הטור כתב רק "ישבע", והמלווה בשטר נשבע היסת והמלווה ע"פ על משכון נשבע בנקט"ח.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.