פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עג ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
הנשבע לפרוע בראש חודש אדר, חייב לפרוע ביום החודש הראשון (שו"ת רשב"א).
כשלא נשבע: הרשב"א נימק שיש כאן ספק לאיזה יום של ר"ח התכוון וספיקא דאורייתא לחומרא, משא"כ בנשבע על יום מסויים שאינו חייב לתת דוקא בתחילת היום, כי אין כאן זמנים מחולקים וודאי כוונתו על כל היום. עולה מדבריו, שבמקרה שקבע זמן פרעון ולא נשבע יוכל לתת רק ביום השני, שהרי כאן אין ספיקא דאורייתא אלא המע"ה. אמנם הש"ך ביו"ד סימן רכח,מח חלק ופסק שאף בכך צריך לפרוע ביום הראשון כיוון שכך כוונת ולשון בני אדם, ואצלנו הש"ך הסתפק בכך.
הנשבע לפרוע בחנוכה: ט"ז: יכול לפרוע בסוף חנוכה, כי הכל זמן אחד. כמו הנשבע לפרוע ביום מסויים שיכול לפרוע בסוף היום. וכן בספר חוקי משפט כתב שהנשבע לפרוע ביריד יכול לפרוע בסוף היריד הנמשך כמה שבועות.
הנשבע לפרוע מיד כשיבוא: צ"צ – מיד פירושו כל אותו היום, כמוכח מהתוספתא המובאת בר"ש בטהרות ט,ד.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.