פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עד א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עד א

סעיף א[עריכה]

(המלוה ניתן לתבוע בכל מקום) (טור). אפי' הלוהו בישוב, יכול לתבעו במדבר ולכופו שיפרענו שם (ב"ק קיח,א), אם יש לו כדי סיפוקו עד שיגיע לישוב וכדי לפרעו. ואם המלוה טוען: ברי לי שיש לו כדי סיפוקו וכדי לפרעו, והלוה טוען שאין לו אלא כדי סיפוקו, ישבע היסת (שו"ת רמב"ן). אבל אם הלוה רוצה לפורעו במדבר, אם ירצה המלוה לא יקבל ממנו עד שיגיע לישוב, מאחר שהלוהו בישוב (משנה שם). ומיהו בכל מקום ישוב יכול לכופו לקבל^א, אפילו אינו מקום המלוה ולא מקום הלוה ולא מקום שהלוהו; אפילו יש כמה מדברות קודם שיגיעו למקומו^ב (שו"ת רמב"ן). ושיירא חשובה מקום ישוב (תוספתא). הגה: הלוהו במדבר, יכול לכופו לקבל פרעונו במדבר^ג. ואפילו הלוהו בישוב, ואמר ליה הלוה: אני רוצה לצאת למדבר^ד, ואמר ליה המלוה: גם אני רוצה לצאת למדבר, הוי כאלו הלוהו במדבר וצריך לקבל במדבר (טור,גמ' שם).

א. יכול לכופו: מדברי המשנה שא"א להחזיר במדבר למדים שבישוב יכול להחזיר בע"כ, ופרעון בע"כ הוי פרעון.

ב. כשיש מדברות בדרך: שו"ת רמב"ן,שו"ע: יכול לפורעו במקום יישוב אע"פ שיש מדברות בדרך לביתו.

סמ"ע: דוקא אחר מועד הפרעון אך תוך זמנו אסור כיוון שנחשב סכנה גלויה ומפורסמת. וכפי שיתבאר בסע' הבא שבסכנה גלויה יכול לפרוע רק לאחר זמנו.

ט"ז: אף תוך זמנו כיוון שהמלווה יכול לחכות לשיירא, ואף אם העיכוב גורם לו הפסד זה לא משנה, כיוון שהזמן ניתן עבור הלווה. למד זאת מדברי הרמ"א בסי' ק,א.

ג. החזרה במדבר כשהלווהו במדבר: גמ',רמ"א: יכול להחזיר במדבר.

ב"ח,ש"ך: דוקא לאחר זמנו או בסתם הלוואה ואפילו תוך שלושים (אע"פ שהיא לשלושים יום לענין שאין המלווה יכול לתובעו קודם, מ"מ הלווה יכול לפורעו במקרה שלנו אפי' במדבר), אך תוך זמנו כשקבע זמן אינו יכול להחזיר במדבר.

ד. אני רוצה לצאת למדבר: לדעת הרש"ל צריך שהלווה יאמר גם "אם תרצה אחזיר לך שם", והביאו הש"ך, ונראה שכוונתו לפסוק כמותו (שלא כרמ"א).

מעות היוצאות רק במקום הפריעה ולא במקום מגורי המלווה: ש"ג,ש"ך – צריך המלווה לקבלם כיוון שבאותו מקום ניתן להוצאה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.