פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עה יח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח[עריכה]
טענו שניהם ספק, כגון שטענו: הלויתיך ואינו יודע כמה, והשיבו: אמת שהלויתני ואיני יודע כמה, אין הנתבע נשבע אפילו היסת, ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים. ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלוה במה שיוכל. ובין כך ובין כך יכול המלוה להחרים סתם על כל מי שיודע שהוא חייב לו ואינו פורעו (בעה"ת).
הש"ך הכריע מהירושלמי כדעה הראשונה שפטור אף לצי"ש.
א"י אם פרעתיך וגם התובע שמא: רשד"ם,תומים: חייב לצי"ש.
ש"ך,שב יעקב: תלוי במחל' שבסעיפנו. לכאורה קשה, הרי הרא"ש והשו"ע בסעיף י פסקו במפורש שחייב לצי"ש. הרב פז תירץ[1] שכאן בגלל שהתובע שמא יש לו גריעותא משום שהו"ל למידע, ושם י"ל שמדובר שאין התובע לפנינו (שהרי לא נאמר שם שתובעו אלא כתוב שבא מעצמו והודה[2]), ולכן אין גריעותא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ע"פ המל"מ וההגה"מ בפ"ד מהל' שאלה. כתוב שהאומר תפרעני כדיני גט, וזרק הכסף ספק קרוב לו ספק קרוב לחברו יחלוקו. הרשב"א שואל מדוע הרי הווי איני יודע אם פרעתיך, ומתרץ שם. המל"מ מוכיח משאלת הרשב"א שבאיני יודע אם פרעתיך חייב מעיקר הדין אפי' כשהתובע שמא, והקשה מכך על הרשד"ם. בהגהה בהגה"מ תירצו ששאני הכא שיש גריעותא לתובע שאינו יודע למרות שהו"ל למידע.
- ↑ אך זהו דוחק, כי מהלשון "הלויתני" משמע שמדובר שהמלווה לפנינו.