פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עה כב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כב[עריכה]
אמר: מצאתי כתוב בפנקסו של אבא שאתה חייב לו מנה וברור לי שהוא כתב ידו, יש מי שאומר שמשביעין אותו היסת (ר' האי).
הסמ"ע כתב שר' האי סובר כראב"ד בסעיף הקודם, שנחשב כטענת ברי ולכן יכול להשביע היסת בכופר הכל וש"ד במו"ב, אולם הש"ך כתב שאין זה מוכרח כי יתכן שסבר כר' ברוך (סע' יז), ושגם הטור שכתב אחר שהביא את הראב"ד שכ"כ ר' האי, כוונתו רק לענין היסת. ר' ברוך הוכיח שיטתו מכך שלגבי בא בטענת אביו חכמים פוטרים מטעם משיב אבידה ולא מטעם שהוי רק רגל"ד, וא"כ עקרונית היה צריך להשביע מכח רגל"ד אפי' שבועת מו"ב מדאורייתא אלא שיש טעם אחר לפוטרו משבועת מו"ב – משיב אבידה, ובכך נחלקו הרמב"ם והראב"ד שם, ובנקודה זו יכול ר' ברוך לסבור כרמב"ם ולפוטרו משבועה דאורייתא, אולם לענין רגל"ד הוא חלוק עם הרמב"ם, שלפי הרמב"ם אין זה כטענת ברי ולכן גם א"א להשביעו היסת (למרות שבכופר אין את הפטור מטעם משיב אבידה), ולפי ר' ברוך הוי כברי ולכן יכול לחייבו היסת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.