פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ע ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט ע ו

סעיף ו[עריכה]

מי שנמחק שטרו, וכתבו לו בית דין שטר אחר, דינו כמלוה בשטר ואינו יכול לטעון: פרעתי. ויש מי שאומר דהוא הדין אם תבע את חבירו על פה, ונתחייב לו בדין ולא היה בידו לפרעו, וכתבו לו מעשה בית דין, אם טען אחר כך: פרעתי, אינו נאמן, וגובה מהלקוחותא (ראב"ד,נ"י[1]). מי שמכר שדהו באונס, ומסר מודעא קודם לכן בענין שהמכר בטל, המעות של האנס שביד המוכר יש להם דין מלוה על פה, ואינו טורף ממשעבדי בכח שטר שבידו, שאין לו דין שטר, שלא ניתן ליכתב (ב"מ עב,א); וגם נאמן לומר: פרעתיב (תשובת הרשב"א). והוא הדין לכל שטר שלא ניתן ליכתב (ועיין לעיל ס"א סעיף ב').

א. המקור לכך הוא מדברי הגמ' בב"מ יז,א שהטוען אחר מעשה בי"ד אינו כלום. הסמ"ע כתב שגם מ"ד בסי' לט,י שבשטר פסק דין נאמן לומר פרעתי (הראבי"ה), מודה כאן שאינו נאמן, כיוון שדוקא שם עומד לפורעו מיד אך כאן שאין לו מעות לפרוע, נתנו בי"ד השטר ביד המלווה לראיה שיוכל להמשיך לתבוע לאחר זמן. אמנם הש"ך חולק וכותב שתלוי במחלוקת לעיל, והשו"ע כאן לשיטתו שם שאינו נאמן, וכן פסק שם הש"ך.

ב. פרעתי בשטר מכר שנמסרה עליו מודעה:

שו"ת רשב"א,תוס': נאמן לומר פרעתי.

בעה"ת: אינו נאמן.

שו"ע: פסק שנאמן.

ש"ך: צ"ע לדינא. משמע מהגמ' שהיא מסתפקת רק אם גובה אף ממשועבדים אך מבני חורין יכול לגבות ואינו נאמן לומר פרעתי, וכן לפי מה שדימו בעה"ת והריב"ש דין זה לדין שטר מוקדם, הרי לרוב הפוסקים בשטר מוקדם גובה מבני חורין, וכן פסק השו"ע עצמו בסימן מג,ז.

סיכום גבייה מבני חורין בשטרות פגומים (ב"מ עב,א):

שטר מוקדם [סי' מג,ז]: רי"ף,רמב"ם,רש"י,שו"ע: גובים (=לא נאמן לטעון פרעתי).

תוס',רמ"א: לא גובים (רש"ל,סמ"ע: אך לא נאמן לטעון להד"ם. ש"ך: נאמן).

שטר שנמחל שיעבודו [סי' מח]: רמ"א: גובים. בסמ"ע יש לכאורה סתירה.

ע"ש,ב"ח,ש"ך: לא גובים.

שטר שנמסרה עליו מודעה [סי' ע,ו]: בעה"ת: גובים..

שו"ת רשב"א,תוס',שו"ע: לא גובים

ש"ך: צ"ע לדינא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הראב"ד הובא בבעה"ת; הנ"י על ב"מ יז,א.