פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פא טז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
יש מי שאומר שטענת שלא להשביע אינה מועלת אלא כשמודה מעצמו, אבל אם תבעו והודה, אינו יכול ליפטר בטענת שלא להשביע (רא"ש).
בעה"מ ובעה"ת חולקים על הרא"ש, וסוברים שטענת השבעה מועילה אף בתבעו, אולם רוב הראשונים חלקו עליהם, וביניהם כמובן הרמב"ם ודעימיה הסוברים שאם התובע עימו אינו יכול לטעון השבעה, וא"כ כ"ש כשגם תבעו, ובכלל מאתים מנה. (ש"ך).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.