פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פו ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
ראובן יש לו שטר חוב על שמעון, ושמעון על לוי אחיו, ובא ראובן לגבות מלוי, וטוען לוי: אחי גמלני חסד והלוני להחזיק ידי, והתנה עמי שלא יכפני לפרוע אלא לכשארצה, אף על פי שב"ד מכירים קצת שטענתו אמת, אם אין תנאי זה מפורש בשטר, גובה ראובן ממנוא (שו"ת הרא"ש). הגה: מי שיש לו בידו פקדון של עובד כוכבים או של מומר, והם חייבים לאחרים, ובאים להוציא מיד המחזיק בנכסיהם, והמחזיק אומר שמתיירא להוציא הנכסים מידו פן יבא העובד כוכבים והמומר לחזור ולגבות ממנו, הדין עמו (ב"י סימן ק"ה בשם תשובת מיימוני השייכים לנזיקין, סימן ז').
א. כשהתנאי מפורש, א"א לכוף את לוי, משום שרשאי שמעון להתנות בשעת ההלוואה שלא ינגשנו וכד', שהרי יכל אף לתת במתנה כל מטלטליו, אמנם לאחר שהלווהו, מיד נשתעבד לוי לראובן, ולכן אם בשעת ההלוואה קבע מועד לפרעון, שוב אינו יכול להרויח לו זמן נוסף. ואפילו אם היה תנאי לא מפורש ביניהם שלא יכפנו לשלם במועד הנקוב, מ"מ כיוון שיש לשמעון רשות לנוגשו לאחר המועד, כח זה עובר לראובן (שו"ת רא"ש, סמ"ע).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.