פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צג א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
אלו נשבעים בטענת שמא: השותפים, והאריסים, ואפוטרופסים שמינו אותם בית דין על היתומיםא, והאשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית או שהושיבה בעלה חנונית, ובן הבית שהוא נושא ונותן בענייני בעל הבית, כל אחד מאלו נשבע מדבריהם בנקיטת חפץ בטענת ספק, שמא גזל חבירו במשא ומתן, או שמא לא דקדק בחשבון שביניהם (משנה בשבועות מה,א). ואין כל אחד מאלו נשבע בטענת ספק, עד שיחשוד המשביע אותן בשתי מעין כסףב (גמ' מח,ב). הגה: בין בקרן בין בריוח (הגהות מרדכי פ' כל הנשבעין). וכל אלו יכולין להשביע אימת שירצה, ואינן צריכין להמתין עד שיחלוקו וישביעם לבסוף (הרא"ש פ' אלמנה ניזונית).
א. אפוטרופסים: בכתובות פח,ב קי"ל כאבא שאול, שאפוטרופוס שמינוהו בי"ד ישבע ואפוטרופוס שמינהו אבי יתומים לא ישבע. וקשה, מדוע אצלנו חייב להישבע? הרמ"ה כתב שהשבועה שבמשנתנו היא דוקא במו"ב, והיא נוהגת בין במינהו אבי יתומים בין במינוהו בי"ד, ומה שקי"ל בכתובות זה דוקא בכופר הכל, אמנם הרמב"ם והשו"ע ביארו שמשנתנו היא אף בכופר הכל, אלא שהיא עוסקת דוקא במינוהו בי"ד (או באדם שמינהו לעסוק בשלו - ולא מדובר ביתומים). ולדעת רש"י מדובר דוקא במינוהו בי"ד ודוקא במו"ב.
ב. שתי מעין: גמרא: אמר רב נחמן: והוא שיש טענה בינייהו שתי כסף. כמאן? כשמואל, והתני רבי חייא לסיועיה לרב! אימא: כפירת טענה, כרב.
רש"י,רשב"א,סמ"ע: הבינו מהגמ' שצריך שתהיה גם הודאה, ולכן אומרת הגמ' שצריך שתהיה כפירה שתי מעין מלבד סכום ההודאה. הסמ"ע כתב שכן גם דעת הרמב"ם והרי"ף, אך הב"י והש"ך הבינו שלא.
רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע,ש"ך: אי"צ הודאה. כוונת הגמ' היא שאם יש גם הודאה אז צריך שתהיה הכפירה בשתי מעין מעבר להודאה, אך גם אם אין הודאה אפשר להשביע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.