פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צז יב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט צז יב

סעיף יב[עריכה]

אם הוא בעצמו משכנו, חייב להחזיר לו, אלא אם כן הממשכן גזבר הקדש או גזבר עניים (רמב"ם). הגה: והיינו דוקא כלי אוכל נפש, (דהוי) כמו השליח ב"ד. אבל אם משכנו המלוה שאר דברים, אף על גב דעובר בלאו, מכל מקום מה שעשה עשוי ואין צריך להחזיר לו עד שישלם לו (ב"י בשם הרשב"א).

לגבי החזרת כלי שנטל באיסור ראה סע' ו. הגר"א כתב שמשמע שהשו"ע עוסק כהסבר הרמ"א דוקא בכלי אוכל נפש[1], ולפי"ז סתם כדעת הרמב"ם שצריך להחזיר מיד (שהרי אם כוונתו שיש להחזיר בשעת מלאכה, ה"ה לשאר כלים ומדוע כתב כן דוקא לגבי כלי או"נ), אמנם דין זה הוא דוקא בכלי אוכל נפש ואילו בשאר כלים אע"פ שמשכן בעצמו ועבר בכך על לאו מה שעשה עשוי כמבואר ברמ"א.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. כיוון שבכך עוסקים הסעיפים האחרונים, אך הגר"א התקשה אם מדובר בכלי או"נ מדוע מדובר דוקא כשהוא עצמו משכנו, וכן מדוע הדין שונה אם הגזבר משכן, ונשאר בצ"ע.