פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכו יב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכו יב

סעיף יב[עריכה]

ראובן שאמר לשמעון: שטר חוב שיש לי בידך תנהו ללוי, והיה זה במעמד שלשתן, כל שלא חזר בו ראובן, חייב שמעון ליתנו ללוי. אבל אם חזר בו ראובן, לא. ואם כתב לו שהקנה לו הוא וכל שעבודו והמחהו אצל זה שמופקדים בידו, אינו יכול לחזור בו (בעה"ת).

בעה"ת מנמק שמעמד שלושתם הוי כמסירה אמנם לשטרות צריך גם כתיבה, ולכן אם גם כתב "הוא וכל שיעבודו" הרי זה מועיל, אך אם לא כתב, לא קנה השיעבוד וכל שלא קנה השיעבוד גם לא קנה גופם. הש"ך כותב שיש חולקים וסוברים שאף אם כתב יכול לחזור בו, ועיין בסימן סו,כ ששם עיקר דין זה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.