פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנט א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
שני בתים זה בצד זה, והיו גגותיהם עשויים לדירה, אפילו היו בשני צידי רשות הרבים, זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו שהוא דר בו, זה שלא כנגד זה, ומעדיף כדי שלא יראו זה את זה. אע"פ שבני רשות הרבים רואים אותו, יכול לומר כל אחד לחבירו: אלו אין רואים אותי אלא ביום בעת שאעמוד על גגי אבל אתה רואה אותי תמיד (ב"ב ו,ב). הגה: ואם הגג שפל עד שבני רשות הרבים רואין אותו כמי שעומד בגג, אין כאן היזק ראייה (טור בשם רבינו יונה).
הגמ' מבארת שאפילו בשני צידי רשות הרבים "מהו דתימא נימא ליה: סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים, קמ"ל דא"ל: רבים - ביממא חזו לי, בליליא לא חזו לי, את בין ביממא בין בליליא חזית לי; א"נ, רבים - כי קאימנא חזו לי, כי יתיבנא לא חזו לי, את חזית לי בין כי קאימנא בין כי יתיבנא; רבים - כי מעיינו חזו לי, כי לא מעיינו לא חזו לי, את ממילא נמי חזית לי." הט"ז מקשה מסימן קנד,ג שפותח אדם פתח לרה"ר מפני שיכול לטעון הריני כאחד מבני רה"ר, וקשה מדוע לא יכול לומר לו שבני רה"ר אינם רואים אותו בלילה והוא כן. ומסיק שהטעם העיקרי בגמרא הוא שבני רה"ר אינם רואים אותו כשהוא יושב, והטעמים האחרים נאמרו רק לרווחא דמילתא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.