פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה לז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לז[עריכה]
מכרה למי שקנאה הוא ממנו, אין המצרן יכול לסלקו כיון שכבר מכרה לו (גמ'). והוא הדין אם מכרה לבן אותו שקנאה הוא ממנו שאין המצרן יכול לסלקו (גי' ב"י בעיטור,ר"ן), ויש מי שחולק במכר לבן (גי' טור בעיטור). הגה: מיהו לכתחלה אם בא המצרן ובעלים הראשונים ליקח, המצרן קודם. ואם בא אדם אחר ליקח, אפילו לכתחלה אין הבעלים ראשונים יכולין לעכב (ב"י בשם הר"ן ונ"י והגהות אשי"רי). מכר ראובן לשמעון ושמעון ללוי ולוי חזר ומכר לראובן, המצרן יכול לסלקו (הגהות אשי"רי).
המוכר לבנו: ש"ך: מסתפק אם יש דין מצרנות או שיכול הבן לומר שזהו הישר והטוב שמחזיק באחוזת אבותיו, וכתב שלזה הדעת נוטה.
שיטמ"ק בשם שו"ת רי"ף,באר היטב,פת"ש: אף במוכר לבניו אין דין מצרנות. רי"ף,פת"ש – ואף במוכר לבני בניו. הבאר היטב תמה על הש"ך, מדוע גרע מבן הבעלים הראשונים, שיש בכך מחלוקת ומספק מחזיקים ביד הלוקח, וא"כ כ"ש בבן המוכר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.